הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה על גרעיני דגן שלמים או שבורים"

מבואר מהגמרא לעיל, שכאשר הגרעינים הם שלמים, אינו נחשב מעשה קדרה לענין ברכה, ואין ברכתו מזונות אף שהוא מחמשת מיני דגן, ורק כאשר הגרעינים מחולקים, מקבלים הם דין של מעשה קדרה.

<BR/>ובסמוך מביאה הגמרא ברייתא נוספת, שקובעת שהכוסס את החיטה, כלומר כאשר הגרעינים חיים, מברך בורא פרי האדמה.

<BR/>כלומר עולה מדברי הברייתות, שגרעינים מחמשת מיני דגן שהם שלמים, בין אם בישלן ובין אם אכלן חיים, מברך בורא פרי האדמה.

וכן מבואר לכאורה מתוך דברי ה'''רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=977&rtype=%D7%98%D7%A2%D7%A7%D7%A1%D7%98+-+%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92 (ברכות ג ד)], שכתב שדגן שחילקו או או כתשו ובשלו בקדרה, כגון ריפות וגרש כרמל, הרי הם מעשה קדרה וברכתם מזונות. משמע שאם בישל את הגרעין שלם, אינו מברך מזונות.  

<BR/>ו'''תלמידי רבנו יונה''' (כו א) כתבו להדיא, שדווקא על [[ברכה על תבשיל שיש בו מין דגן|חביץ קדרה מברך מזונות]], והיינו כשנכתשו החיטים ונדבקו, אבל אם בישל החיטים שלמים והגרעינים עומדים שלמים, אינו מברך עליהם אלא בורא פרי האדמה, כשם שמברך הכוסס את החיטה. וכן למד ה'''בית יוסף''' (רח ד"ה והני מילי) בדעת ה'''תוספות''' (ד"ה הכוסס) וה'''רא"ש''' (ו ט).