37
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תערובת מין במינו"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 19: | שורה 19: | ||
'''בביאור סברת המחלוקת''' | '''בביאור סברת המחלוקת''' | ||
הר"ן בנדרים (נב. ד"ה וקשיא) מסביר את הסברות במחלוקת רבי יהודה וחכמים. הוא מסביר שהסיבה שרבי יהודה סובר שמין במינו לא בטל הוא מפני "לפי שכל דבר שהוא דומה לחבירו... מעמידו ומחזקו", ואילו חכמים סוברים שאין ללכת אחר הדמיון בעצם, אלא אחר איסורם והיתרם, וכיוון שאחד איסור ואחד היתר, הרי שאינם נחשבים מאותם המין, ואילו איסורים מאותם הסוג- כמו דמים שעולים על גבי המזבח, דווקא הם ייחשבו כמין במינו ולא יתבטלו זה בזה. | [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%91%D7%98%D7%9C הר"ן בנדרים] (נב. ד"ה וקשיא) מסביר את הסברות במחלוקת רבי יהודה וחכמים. הוא מסביר שהסיבה שרבי יהודה סובר שמין במינו לא בטל הוא מפני "לפי שכל דבר שהוא דומה לחבירו... מעמידו ומחזקו", ואילו חכמים סוברים שאין ללכת אחר הדמיון בעצם, אלא אחר איסורם והיתרם, וכיוון שאחד איסור ואחד היתר, הרי שאינם נחשבים מאותם המין, ואילו איסורים מאותם הסוג- כמו דמים שעולים על גבי המזבח, דווקא הם ייחשבו כמין במינו ולא יתבטלו זה בזה. ראה עוד בדעת הר"ן [http://www.etzion.org.il/he/%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95 בקישור.] | ||
'''להלכה''' | '''להלכה''' | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
'''הרמב"ם''' בי"ד החזקה (עבודה, פסולי המוקדשין ב, כב) פוסק להלכה כדעת חכמים שדם יכול לבטל דם. | '''הרמב"ם''' בי"ד החזקה (עבודה, פסולי המוקדשין ב, כב) פוסק להלכה כדעת חכמים שדם יכול לבטל דם. | ||
== | == מין במינו לעניין איסור והיתר == | ||
במסכת חולין (צז.) אומר רבא שאם התערבו מאותו סוג איסור והיתר שלא ניתן להבחין בטעמו, שיעור הביטול הוא בשישים. נחלקו הראשונים האם דין זה הוא מהתורה או מדברי חכמים. רש"י סובר שמין במינו לא בטל כלל, אפי' באלף. וכתב הב"י (יו"ד צח) שרוב הפוסקים חלוקים עליו וסוברים כדעת ר"ת שמן התורה בטל ברוב כיוון שאינו נותן טעם, אלא שחכמים הצריכו לבטל אותו בשישים. וכתב הב"י שגם הרא"ש סבר כר"ת, ומשמע שכך פוסק. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||