הבדלים בין גרסאות בדף "חיוב הדלקת נר שבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 140 בתים ,  18:01, 27 בדצמבר 2015
שורה 110: שורה 110:


כתב ה'''מגן אברהם''' (ט) שאישה סומא תדליק נר שבת בברכה שהרי גם היא נהנית מהאור, כמו שכתוב בסימן ס"ט ס"ב ש[[סומא יכול לברך יוצר המאורות]] כיון שהוא נהנה מהאור ע"י שאחרים מורים לו את הדרך, וכמו שמצאנו גם לגבי [[נר חנוכה]], וה"ה הכא. וסיים המג"א דמ"מ אם יש לה בעל פיקח, הוא יברך {{ראה עוד|חיוב הדלקת נר שבת|סומא}}. ואם היא מדליקה במקום שאחרים כבר הדליקו, אינה יכולה לברך, כיוון שכל ה[[ברכה היא על ריבוי אורה]], ובזה אין לה הנאה. ומביא כל זה לדינא ה'''משנה ברורה''' (יד), וכן העתיק ב'''שמירת שבת כהלכתה''' (מג י), והוסיף דבאופן זה שאינה מברכת, טוב שתשמע הברכה ממי שמכוון להוציאה.  
כתב ה'''מגן אברהם''' (ט) שאישה סומא תדליק נר שבת בברכה שהרי גם היא נהנית מהאור, כמו שכתוב בסימן ס"ט ס"ב ש[[סומא יכול לברך יוצר המאורות]] כיון שהוא נהנה מהאור ע"י שאחרים מורים לו את הדרך, וכמו שמצאנו גם לגבי [[נר חנוכה]], וה"ה הכא. וסיים המג"א דמ"מ אם יש לה בעל פיקח, הוא יברך {{ראה עוד|חיוב הדלקת נר שבת|סומא}}. ואם היא מדליקה במקום שאחרים כבר הדליקו, אינה יכולה לברך, כיוון שכל ה[[ברכה היא על ריבוי אורה]], ובזה אין לה הנאה. ומביא כל זה לדינא ה'''משנה ברורה''' (יד), וכן העתיק ב'''שמירת שבת כהלכתה''' (מג י), והוסיף דבאופן זה שאינה מברכת, טוב שתשמע הברכה ממי שמכוון להוציאה.  
<BR/>אבל בעל '''ערוך השלחן''' (ט) כתב דאין לאשה סומא לברך, שהרי אינה נהנית מהאור, ולא דמי לחנוכה ששם המצווה היא פרסומי ניסא והשימוש בנרות אסור, מה שאין כן הכא, וגם ברכת יוצר המאורות היא על אור העולם, שגם לסומא יש טובה בזה שמצילים אותו מן המכשולים, אל בבית לא שייך מכשולים, לפי שבקי הוא בביתו. וכעין זה כתב להסתפק גם בספר '''תורת שבת''' וייל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8013&hilite=56262de4-c1ad-4a80-863d-b1f31daa13ee&st=%D7%A8%D7%A1%D7%92&pgnum=39 (ד)] וסיים דספק ברכות להקל. וב'''שמירת שבת כהלכתה''' שם ([נג]) כתב ליישב בשם הגרשז"א שגם בנרות חנוכה בעינן שהמדליק עצמו יראה את הנר בשעת ברכה, שהרי מצינו ברכת [[שעשה נסים]] על הראיה, וסיים שם דמ"מ אם הסומא נמצאת בבית לבד ואין מי שיראה לה את הדרך, לא תברך על ההדלקה, וכן הדין אם יש בדירה אור חשמל אין לה לברך.<BR/>
<BR/>אבל בעל '''ערוך השלחן''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9101&hilite=8eb43131-82e4-4586-82f5-e0c6605088a9&st=%D7%A0%D7%A8+%D7%A9%D7%91%D7%AA&pgnum=67 (ט)] כתב דאין לאשה סומא לברך, שהרי אינה נהנית מהאור, ולא דמי לחנוכה ששם המצווה היא פרסומי ניסא והשימוש בנרות אסור, מה שאין כן הכא, וגם ברכת יוצר המאורות היא על אור העולם, שגם לסומא יש טובה בזה שמצילים אותו מן המכשולים, אל בבית לא שייך מכשולים, לפי שבקי הוא בביתו. וכעין זה כתב להסתפק גם בספר '''תורת שבת''' וייל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8013&hilite=56262de4-c1ad-4a80-863d-b1f31daa13ee&st=%D7%A8%D7%A1%D7%92&pgnum=39 (ד)] וסיים דספק ברכות להקל. וב'''שמירת שבת כהלכתה''' שם ([נג]) כתב ליישב בשם הגרשז"א שגם בנרות חנוכה בעינן שהמדליק עצמו יראה את הנר בשעת ברכה, שהרי מצינו ברכת [[שעשה נסים]] על הראיה, וסיים שם דמ"מ אם הסומא נמצאת בבית לבד ואין מי שיראה לה את הדרך, לא תברך על ההדלקה, וכן הדין אם יש בדירה אור חשמל אין לה לברך.<BR/>
והרב '''ילקוט יוסף''' (שבת א עמ' קנ) הכריע כהמג"א.
והרב '''ילקוט יוסף''' (שבת א עמ' קנ) הכריע כהמג"א.


תפריט ניווט