9,772
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קידושין בעד אחד"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 22: | שורה 22: | ||
<BR/>ב'''ריטב"א''' (ד"ה התם) נמצא פירוש דומה לשל רבנו חננאל, אלא שמוסיף עליו שהוי חב לאחריני כיון שבמעשה הקידושין נעשית היא אשת איש והבא עליה '''מתחייב מיתה''', וזהו החב לאחריני. כן מובא פירוש זה גם ב'''השמטות ליד רמה''' (יח), ושם מבואר יותר שעצם זה שאוסרת את עצמה לא חשיב מחייב לאחריני, כיון שאין להם כלל שייכות בה, ואינה מפסידתם כלום, אך מה שמביאה לידי חיוב מיתה, זה חשיב חב לאחריני. | <BR/>ב'''ריטב"א''' (ד"ה התם) נמצא פירוש דומה לשל רבנו חננאל, אלא שמוסיף עליו שהוי חב לאחריני כיון שבמעשה הקידושין נעשית היא אשת איש והבא עליה '''מתחייב מיתה''', וזהו החב לאחריני. כן מובא פירוש זה גם ב'''השמטות ליד רמה''' (יח), ושם מבואר יותר שעצם זה שאוסרת את עצמה לא חשיב מחייב לאחריני, כיון שאין להם כלל שייכות בה, ואינה מפסידתם כלום, אך מה שמביאה לידי חיוב מיתה, זה חשיב חב לאחריני. | ||
בספר '''מרומי שדה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40996&st=&pgnum=203&hilite= (סה א ד"ה א"ל)] כתב לבאר בדעת רש"י שנמנע מהסבר רבנו חננאל (המובא ברשב"א) לפי שאם מחייב לאחריני הכוונה שאוסרת עצמה על אחרים, אם כן הוא הדין אף באומרת נתקדשתי בפני שנים והלכו, נימא דמחייב לאחריני, וכמו שכתב הרשב"א עצמו לדחות. לכן הסביר רש"י לענין איסור קרובים, שאם נימא דקידושין שלא בעדים מהני, אם כן כשמתקדשת בפני הקרובים בלא עדים, הרי זה מחייב לאחריני, כי השתא גם הקרובים | בספר '''מרומי שדה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40996&st=&pgnum=203&hilite= (סה א ד"ה א"ל)] כתב לבאר בדעת רש"י שנמנע מהסבר רבנו חננאל (המובא ברשב"א) לפי שאם מחייב לאחריני הכוונה שאוסרת עצמה על אחרים, אם כן הוא הדין אף באומרת נתקדשתי בפני שנים והלכו, נימא דמחייב לאחריני, וכמו שכתב הרשב"א עצמו לדחות. לכן הסביר רש"י לענין איסור קרובים, שאם נימא דקידושין שלא בעדים מהני, אם כן כשמתקדשת בפני הקרובים בלא עדים, הרי זה מחייב לאחריני, כי השתא גם הקרובים צריכיולכם לחשוש לעצמם, מפני שראו הקידושין שלא בעדים. | ||
==== | ==== מדוע לא מקשה רב אשי לגבי קידושין בלא עדים כלל ==== | ||
לכאורה קושיית רב אשי על רב כהנא, שיועילו קידושין מתוקף הודאת בעל דין, שיא כמאה עדים, יכולה וצריכה להישאל גם על הסוברים שחוששים לקידושין בעד אחד, שהרי גם הם סבורים שבלא עד אחד אין שום חשש קידושין, אף על פי שהאיש והאשה מודים? | |||
'''רש"י''' (סה א ד"ה ואי ליכא עדים) כתב שגם למ"ד שבעד אחד הוו קידושין, כאשר אין עד אחד ליכא חשש, אפילו שניהם מודים, שדווקא עד אחד חשוב הוא לחייב שבועה בדיני ממונות, ולכן גם בערוה חשוב הוא להתקיים קידושין בפניו, אם שניהם מודים. | |||
ב'''שערי יושר''' | |||
=== סוגית הירושלמי === | === סוגית הירושלמי === | ||
ב'''ירושלמי''' (קידושין ג ח) מובאים דברי רב שהמקדש בעד אחד לא עשה כלום. ומקשה שם רב ששת מהמשנה "היא אומרת 'קידשתני' והוא אומר לא קידשתיך וכו'". ובירושלמי שם לא מובא תירוץ לזה, אבל מיד בסמוך מעשה בשמעון בר בא שעשה מעשה בגט ונתנו בעד אחד, ואמר לו ר' יוחנן שאין עד אחד באשת איש כלום, כלומר שגם זהו דבר שבערוה, ואין דבר שבערוה פחות משנים. אמנם ב'''שיירי קרבן''' שם כתב שרב מתרץ את המשנה כפי התירוץ המובא בבבלי. | ב'''ירושלמי''' (קידושין ג ח) מובאים דברי רב שהמקדש בעד אחד לא עשה כלום. ומקשה שם רב ששת מהמשנה "היא אומרת 'קידשתני' והוא אומר לא קידשתיך וכו'". ובירושלמי שם לא מובא תירוץ לזה, אבל מיד בסמוך מעשה בשמעון בר בא שעשה מעשה בגט ונתנו בעד אחד, ואמר לו ר' יוחנן שאין עד אחד באשת איש כלום, כלומר שגם זהו דבר שבערוה, ואין דבר שבערוה פחות משנים. אמנם ב'''שיירי קרבן''' שם כתב שרב מתרץ את המשנה כפי התירוץ המובא בבבלי. | ||