9,772
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קידושין בעד אחד"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 25: | שורה 25: | ||
==== מדוע לא מקשה רב אשי לגבי קידושין בלא עדים כלל ==== | ==== מדוע לא מקשה רב אשי לגבי קידושין בלא עדים כלל ==== | ||
לכאורה קושיית רב אשי על רב כהנא, שיועילו קידושין מתוקף הודאת בעל דין, | לכאורה קושיית רב אשי על רב כהנא, שיועילו קידושין מתוקף הודאת בעל דין, שהיא כמאה עדים, יכולה וצריכה להישאל גם על הסובר שחוששים לקידושין בעד אחד (רב פפא), שהרי גם הוא סבור שבלא עד אחד אין שום חשש קידושין, אף על פי שהאיש והאשה מודים, ומדוע לא נאמר גם כאן הודאת בעל דין כמאה עדים דמי? | ||
<BR/>'''רש"י''' (סה א ד"ה ואי ליכא עדים) כתב שגם למ"ד שבעד אחד הוו קידושין, כאשר אין עד אחד ליכא חשש, אפילו שניהם מודים, שדווקא עד אחד חשוב הוא לחייב שבועה בדיני ממונות, ולכן גם בערוה חשוב הוא להתקיים קידושין בפניו, אם שניהם מודים. כלומר רש"י מדמה קידושי עד אחד לחיוב שבועה בדיני ממונות, ואיפה שאין אפילו עד אחד אין חשש. אך עדיין יש לבאר מדוע, והרי קושיית רב אשי היא מצד הודאת בעלי הדינים, שמועילה בממון ולמה לא תועיל בקידושין? {{ראה עוד|קידושין בעד אחד|מדוע לא מקשה רב אשי לגבי קידושין בלא עדים כלל}} | |||
=== סוגית הירושלמי === | === סוגית הירושלמי === | ||
ב'''ירושלמי''' (קידושין ג ח) מובאים דברי רב שהמקדש בעד אחד לא עשה כלום. ומקשה שם רב ששת מהמשנה "היא אומרת 'קידשתני' והוא אומר לא קידשתיך וכו'". ובירושלמי שם לא מובא תירוץ לזה, אבל מיד בסמוך מעשה בשמעון בר בא שעשה מעשה בגט ונתנו בעד אחד, ואמר לו ר' יוחנן שאין עד אחד באשת איש כלום, כלומר שגם זהו דבר שבערוה, ואין דבר שבערוה פחות משנים. אמנם ב'''שיירי קרבן''' שם כתב שרב מתרץ את המשנה כפי התירוץ המובא בבבלי. | ב'''ירושלמי''' (קידושין ג ח) מובאים דברי רב שהמקדש בעד אחד לא עשה כלום. ומקשה שם רב ששת מהמשנה "היא אומרת 'קידשתני' והוא אומר לא קידשתיך וכו'". ובירושלמי שם לא מובא תירוץ לזה, אבל מיד בסמוך מעשה בשמעון בר בא שעשה מעשה בגט ונתנו בעד אחד, ואמר לו ר' יוחנן שאין עד אחד באשת איש כלום, כלומר שגם זהו דבר שבערוה, ואין דבר שבערוה פחות משנים. אמנם ב'''שיירי קרבן''' שם כתב שרב מתרץ את המשנה כפי התירוץ המובא בבבלי. | ||
| שורה 90: | שורה 88: | ||
<BR/>ותירץ שבממון יש דין הודאת בעל דין שנלמד מן הפסוק 'אשר יאמר כי הוא זה', שהוא מטעם שהתורה האמינה לכל אדם על עצמו כמאה עדים (וזהו גם טעם הנאמנות כאשר [[שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא]]). ובאמת מה שכתוב 'על פי שנים עדים יקום דבר' משמעותו אפילו עדי קיום, דהיינו שלא יחול הדבר כלל בלא עדים, אלא שבממון כיון שהודאת בעל דין כמאה עדים, אז כיון שבעל הדין שם במעשה והוא מודה בקיומו, הרי זה חל. מה שאין כענייני ערוה כגיטין וקידושין, לא יכול לחול בלא עדים, דהתם ליכא פסוק להודאת בעל דין. ולכן דווקא בממון אמרינן 'לא איברו סהדי אלא לשקרי', אבל בגיטין וקידושין שלא מהני הודאה משום דמחייב לאחריני, בעינן עדות לגוף המעשה. | <BR/>ותירץ שבממון יש דין הודאת בעל דין שנלמד מן הפסוק 'אשר יאמר כי הוא זה', שהוא מטעם שהתורה האמינה לכל אדם על עצמו כמאה עדים (וזהו גם טעם הנאמנות כאשר [[שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא]]). ובאמת מה שכתוב 'על פי שנים עדים יקום דבר' משמעותו אפילו עדי קיום, דהיינו שלא יחול הדבר כלל בלא עדים, אלא שבממון כיון שהודאת בעל דין כמאה עדים, אז כיון שבעל הדין שם במעשה והוא מודה בקיומו, הרי זה חל. מה שאין כענייני ערוה כגיטין וקידושין, לא יכול לחול בלא עדים, דהתם ליכא פסוק להודאת בעל דין. ולכן דווקא בממון אמרינן 'לא איברו סהדי אלא לשקרי', אבל בגיטין וקידושין שלא מהני הודאה משום דמחייב לאחריני, בעינן עדות לגוף המעשה. | ||
== הערות שוליים == | בספר '''שערי יושר''' (ז א) הניח יסוד בדיני עדות, ש"על פי שנים עדים יקום דבר", אין כוונת התורה רק לבירור האמת, אלא שהעדים פועלים לחדש אצל בית דין כח לחתוך את הדין ולכוף לקיימו. מלבד זה חידשה תורה דבר נוסף בפסוק "אשר יאמר כי הוא זה", שגם בזה אין כאן רק בירור האמת בלבד, אלא כמאה עדים דמי, שגם בכח בעל הדין עצמו לחדש הכח הנ"ל לבית דין, כל זמן שאין זה נוגע לאחרים אלא חוב רק לו עצמו. ולכן בממונות אין צריך עדי קיום לא איברו סהדי אלא לשקרי, שכשאדם עושה דבר בממון שלו ומחייב את עצמו בלבד, חל הדבר גם בלי עדים. אך במקום שנוגע גם לאחרים, בעינן שנים לחלות הדבר, כמו בקידושין, שלא יחול בלא עדים לפי שעיקר עניינו לאסור את האשה לעלמא. | ||
== הערות שוליים == | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||