9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חיוב הדלקת נר שבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←החייבים בהדלקה
מ (←החייבים בהדלקה) |
|||
| שורה 84: | שורה 84: | ||
==החייבים בהדלקה== | ==החייבים בהדלקה== | ||
===הכל חייבים בהדלקה=== | |||
כתב ה'''רמב"ם''' (שבת ה א) שגם האנשים וגם הנשים מחוייבים שיהיה להם נר דלוק בבית, ובהמשך כתב (ה ג) שמצווה זו מוטלת על הנשים יותר מן האנשים, ומקורו מה'''משנה''' (שבת ב ו) שתלתה את מיתתן בעוון זה. וכדברי הרמב"ם כתבו גם ה'''טור''' (אורח חיים רסג) וה'''שלחן ערוך''' (רסג ב-ג). | כתב ה'''רמב"ם''' (שבת ה א) שגם האנשים וגם הנשים מחוייבים שיהיה להם נר דלוק בבית, ובהמשך כתב (ה ג) שמצווה זו מוטלת על הנשים יותר מן האנשים, ומקורו מה'''משנה''' (שבת ב ו) שתלתה את מיתתן בעוון זה. וכדברי הרמב"ם כתבו גם ה'''טור''' (אורח חיים רסג) וה'''שלחן ערוך''' (רסג ב-ג). | ||
<BR/>ומדקדוק לשון הרמב"ם נראה שהחובה שיהיה נר דלוק היא שווה באנשים כבנשים, אבל ההדלקה עצמה מוטלת על הנשים יותר. כתב ה'''בית חדש''' (רסג ב) שאין ביד האיש לדחות את אשתו ממצווה זו מטעם מצוה בו יותר מבשלוחו, כיון שהנשים מוזהרות בו יותר, וכן העתיקו ה'''מגן אברהם''' (ו) וה'''משנה ברורה''' (יא). | <BR/>ומדקדוק לשון הרמב"ם נראה שהחובה שיהיה נר דלוק היא שווה באנשים כבנשים, אבל ההדלקה עצמה מוטלת על הנשים יותר. | ||
<BR/>כתב ה'''בית חדש''' (רסג ב) שאין ביד האיש לדחות את אשתו ממצווה זו מטעם מצוה בו יותר מבשלוחו, כיון שהנשים מוזהרות בו יותר, וכן העתיקו ה'''מגן אברהם''' (ו) וה'''משנה ברורה''' (יא). | |||
וב'''מחזיק ברכה''' לחיד"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9191&st=%D7%9E%D7%99+%D7%95%D7%9E%D7%99&pgnum=109 (רסג ג)] הביא בשם היעב"ץ בספר '''לחם שמים''' שכתב שאם קדם הבעל והפריש חלה, חייב לשלם לאשתו כדין ה[[חוטף מצוה מחבירו]], ולכא' הוא הדין להדלקת הנר. אבל החיד"א שם חלק על דבריו וכתב דאף שהאשה קודמת, מ"מ אין האיש מחוייב לשלם אם חטף, ואין לאשתו עליו אלא תרעומת, שהרי המצוה גם שלו היא, והנר והבית שלו. והביאו '''כף החיים''' (כב) ו'''שמירת שבת כהלכתה''' (מג ו). וב'''שלחן ערוך הרב''' (קונטרס אחרון ב) כתב דהאשה אינה אלא שלוחה של הבעל, וכן מבואר מתוך דברי הב"ח הנ"ל. | וב'''מחזיק ברכה''' לחיד"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9191&st=%D7%9E%D7%99+%D7%95%D7%9E%D7%99&pgnum=109 (רסג ג)] הביא בשם היעב"ץ בספר '''לחם שמים''' שכתב שאם קדם הבעל והפריש חלה, חייב לשלם לאשתו כדין ה[[חוטף מצוה מחבירו]], ולכא' הוא הדין להדלקת הנר. אבל החיד"א שם חלק על דבריו וכתב דאף שהאשה קודמת, מ"מ אין האיש מחוייב לשלם אם חטף, ואין לאשתו עליו אלא תרעומת, שהרי המצוה גם שלו היא, והנר והבית שלו. והביאו '''כף החיים''' (כב) ו'''שמירת שבת כהלכתה''' (מג ו). וב'''שלחן ערוך הרב''' (קונטרס אחרון ב) כתב דהאשה אינה אלא שלוחה של הבעל, וכן מבואר מתוך דברי הב"ח הנ"ל. | ||
| שורה 92: | שורה 95: | ||
כתב בספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (מג ו) שגם אשה שגרה לבדה, רווקה, אלמנה או גרושה, חייבת בהדלקת נרות, ומשמע בברכה, וכ"כ הרב '''ילקוט יוסף''' (שבת א עמ' קמד). | כתב בספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (מג ו) שגם אשה שגרה לבדה, רווקה, אלמנה או גרושה, חייבת בהדלקת נרות, ומשמע בברכה, וכ"כ הרב '''ילקוט יוסף''' (שבת א עמ' קמד). | ||
===קדימת הנשים במצווה=== | ====קדימת הנשים במצווה==== | ||
כתב ה'''רמב"ם''' (ה ג) שהסיבה שנשים מצוות בדבר זה יותר מן האנשים היא לפי שהן מצויות בבית ועסוקות במלאכת הבית. <BR/> | כתב ה'''רמב"ם''' (ה ג) שהסיבה שנשים מצוות בדבר זה יותר מן האנשים היא לפי שהן מצויות בבית ועסוקות במלאכת הבית. <BR/> | ||
| שורה 99: | שורה 102: | ||
כתב בספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (מג [מו]) שאם אין האשה בבית, ידליק האיש ולא הבת הגדולה, כיון שעיקר החיוב מוטל עליו ואשתו אינה אלא שלוחה שלו, וכ"כ הרב '''ילקוט יוסף''' (שבת א עמ' קמד). {{ראה עוד|חיוב הדלקת נר שבת|קדימת הנשים במצווה}} | כתב בספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (מג [מו]) שאם אין האשה בבית, ידליק האיש ולא הבת הגדולה, כיון שעיקר החיוב מוטל עליו ואשתו אינה אלא שלוחה שלו, וכ"כ הרב '''ילקוט יוסף''' (שבת א עמ' קמד). {{ראה עוד|חיוב הדלקת נר שבת|קדימת הנשים במצווה}} | ||
====איש המדליק בחדרים==== | |||
כתבו האחרונים שיש [[להדליק נרות בכל החדרים]] שהולכים שם בשבת, ויש שנהגו שהבעל הוא שמדליק בשאר החדרים, והאשה אינה מדלקת אלא במקום שבו אוכלים. וכן משמע ב'''מגן אברהם''' (יד) וב'''באור הלכה''' (ד"ה בחורים), | |||
===סומא=== | |||
כתב ה'''מגן אברהם''' (ט) שאישה סומא תדליק נר שבת בברכה שהרי גם היא נהנית מהאור, כמו שכתוב בסימן ס"ט ס"ב שסומא יכול לברך יוצר המאורות כיון שהוא נהנה מהאור ע"י שאחרים מורים לו את הדרך, וה"ה הכא. וסיים המג"א דמ"מ אם יש לה בעל פיקח, הוא יברך וידליק {{ראה עוד|חיוב הדלקת נר שבת|סומא}}. ואם היא מדליקה במקום שאחרים כבר הדליקו, אינה יכולה לברך, כיוון שכל ה[[ברכה היא על ריבוי אורה]], ובזה אין לה הנאה. ומביא כל זה לדינא ה'''משנה ברורה''' (יד). וב'''שמירת שבת כהלכתה''' (מג י) כתב דבאופן זה שאינה מברכת, טוב שתשמע הברכה ממי שמכוון להוציאה. | |||
[[קטגוריה:עונג שבת]] | [[קטגוריה:עונג שבת]] | ||
[[קטגוריה:הדלקת נרות שבת]] | [[קטגוריה:הדלקת נרות שבת]] | ||