הבדלים בין גרסאות בדף "פת נכרי"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 274 בתים ,  17:47, 24 בדצמבר 2015
שורה 13: שורה 13:
==תוקף הגזירה==
==תוקף הגזירה==


אמנם גזירה זו, אף שהסכימו עליה חכמי הדור, לא נתקבלה על הציבור שבאותו הדור, לפי שלא יכלו לעמוד בה. לפיכך חכמי הדורות שאחריהם התירו פת של נכרי, ואף שאין בי"ד יכול לבטל דברי בי"ד חבירו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ובמנין, מ"מ סמכו על כך שאין גוזרים גזירה על הציבור כשאין רוב הציבור יכול לעמוד בה, וכיון שלא נתפשטה הגזירה, עמדו והתירוה [לרשב"א ההיתר מיוסד על דברי הירושלמי [פ"ב ה"ח] שהביא הרי"ף, ומשום חיי נפש ודווקא במקום שאין מצוי פת ישראל. אך הר"ן כ' דגם לפי אמוראי בבל סמכו להתיר וכמו שטעו בדעת רבי, שהרי שלו וטרו אליבא דטעות זו. וכן כתב הריטב"א.  
בכמה קהילות בישראל בזמן הראשונים נהגו לאכול פת של גויים, וכתבו הראשונים כמה טעמים ליישב המנהג. '''תוס''' (עבודה זרה לה ב ד"ה מכלל) כתבו דסמכו על דברי הגמרא שם שאמר ר' יוחנן - פת לא הותרה בבי"ד, ואמרה על זה הגמרא מכלל דיש מי שמתיר, ולמדו מזה התוס' שאם היו בי"ד רוצים היו יכולים להתיר, ומזה משמע שלא פשט איסורו בכל ישראל, וכמו שאמרא הגמרא שם (לו א) לגבי גזירת שמן שלא פשט איסורו בכל ישראל והתירוהו לפי שסמכו על דברי רשב"ג וראב"צ שאין גוזרין גזירה על הציבור אא"כ רוב הציבור יכולים לעמוד בה.
<BR/>אבל ה'''רשב''' ייסד את ההיתר על הירושלמי (עבודה זרה ב ח) ומשום חיי נפש ודווקא במקום שאין מצוי פת ישראל. והר"ן כ' דגם לפי אמוראי בבל סמכו להתיר וכמו שטעו בדעת רבי, שהרי שקלו וטרו אליבא דטעות זו. וכן כתב הריטב"א.  


וע"ע בריטב"א שהביא דעת הרמ"ה שלא הותרה פת נכרי כלל, והיא דעת יחיד].
וע"ע בריטב"א שהביא דעת הרמ"ה שלא הותרה פת נכרי כלל, והיא דעת יחיד].
שורה 29: שורה 30:
אמנם פלטר שהזמין ישראל לסעוד אצלו בביתו, פיתו כפת בעה"ב [ארחות חיים בשם הרא"ה, ואף שאפשר שהרא"ה לשיטתו דס"ל שלעולם אזלינן בתר האחרון, מ"מ הביאהו מרן לדינא לפי שסובר שבהזמינו אצלו לבית גרע טפי, וכן מסתבר, דשוב יש חשש לקירבה. נקה"כ].
אמנם פלטר שהזמין ישראל לסעוד אצלו בביתו, פיתו כפת בעה"ב [ארחות חיים בשם הרא"ה, ואף שאפשר שהרא"ה לשיטתו דס"ל שלעולם אזלינן בתר האחרון, מ"מ הביאהו מרן לדינא לפי שסובר שבהזמינו אצלו לבית גרע טפי, וכן מסתבר, דשוב יש חשש לקירבה. נקה"כ].


קנה פת של גוי לפי שלא היה מצוי לו של ישראל, ולאח"מ הגיע נחתום ישראל, מותר לו לאכול את הפת של נכרי שקנה כבר. אמנם אם טרם קנה, אף שכבר הותרה הפת של נכרי, חוזרת היא להיאסר עד שתכלה הפת של ישראל מן המקום ההוא [שו"ע בשם הרא"ה מובא באורחות חיים. וע' ש"ך ונקה"כ].  
קנה פת של גוי לפי שלא היה מצוי לו של ישראל, ולאח"מ הגיע נחתום ישראל, מותר לו לאכול את הפת של נכרי שקנה כבר. אמנם אם טרם קנה, אף שכבר הותרה הפת של נכרי, חוזרת היא להיאסר עד שתכלה הפת של ישראל מן המקום ההוא [שו"ע בשם הרא"ה מובא באורחות חיים. וע' ש"ך ונקה"כ].


==גדר האיסור==
==גדר האיסור==

תפריט ניווט