9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמן קבלת שבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 10: | שורה 10: | ||
אבל ה'''ר"ן''' שבדפי הרי"ף (י א ד"ה מדאמרינן) הליץ בעד בעל הלכות גדולות ודחה דברי [[#דעת רוב הראשונים|הרמב"ן]], והביא חבילת ראיות שהמלאכה האחרונה הסמוכה לשבת אצל האמוראים היתה הדלקת הנר, וכתב דכיוון שכן תקנו חכמים שהדלקת הנר תהיה המלאכה האחרונה, הרי המדליק גומר בדעתו שלא יעשה שום מלאכה אחריה, ואין לך קבלת שבת גדולה מזו. וע' גם ב'''ר"ן''' בחידושים (שבת כג ב) שהביא דברי בה"ג ודברי הרמב"ן ולא השיג עליו כלום. | אבל ה'''ר"ן''' שבדפי הרי"ף (י א ד"ה מדאמרינן) הליץ בעד בעל הלכות גדולות ודחה דברי [[#דעת רוב הראשונים|הרמב"ן]], והביא חבילת ראיות שהמלאכה האחרונה הסמוכה לשבת אצל האמוראים היתה הדלקת הנר, וכתב דכיוון שכן תקנו חכמים שהדלקת הנר תהיה המלאכה האחרונה, הרי המדליק גומר בדעתו שלא יעשה שום מלאכה אחריה, ואין לך קבלת שבת גדולה מזו. וע' גם ב'''ר"ן''' בחידושים (שבת כג ב) שהביא דברי בה"ג ודברי הרמב"ן ולא השיג עליו כלום. | ||
<BR/>וב'''אור זרוע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14580&st=&pgnum=10 (ערב שבת יא)] הביא דברי '''רבנו שמשון''' שחלק על בה"ג, והביא ראיית הרמב"ן, דאחרי הדלקה יש עוד שהות לצלות דג קטן, ומסיק דלא הויא קבלת שבת עד שיתפלל. אבל האור זרוע שם דחה ראייתו, דלא אמרו שם שצולה אלא רק ששוהה כדי לצלות, ומכריע כבה"ג ומביא כמה ראיות לקיים שיטתו.<BR/> | <BR/>וב'''אור זרוע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14580&st=&pgnum=10 (ערב שבת יא)] הביא דברי '''רבנו שמשון''' שחלק על בה"ג, והביא ראיית הרמב"ן, דאחרי הדלקה יש עוד שהות לצלות דג קטן, ומסיק דלא הויא קבלת שבת עד שיתפלל. אבל האור זרוע שם דחה ראייתו, דלא אמרו שם שצולה אלא רק ששוהה כדי לצלות, ומכריע כבה"ג ומביא כמה ראיות לקיים שיטתו.<BR/> | ||
וה'''סמ"ג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=21359&st=%u05D4%u05D3%u05DC%u05E7%u05EA%20%u05E0%u05E8 (עשין ל)] כתב גם הוא הראיה משהייה כדי לצלות דג קטן וכו' דמוכח שאינו מקבל שבת בהדלקה, אבל סיים שיכול להיות שהמדליק עצמו אסור במלאכה, ומביא ראיה לזה מתוספתא דסוכה. וכן הבין בדעתו בעל '''שלטי גיבורים''' (טו א ב). | |||
וה'''מרדכי''' (רצג) הביא שתי הדעות ולא הכריע, אבל ב'''בית יוסף''' (רסג ד"ה כתב בה"ג) כתב דנראה מדברי המרדכי שמסכים לבה"ג, ואפשר שכוונתו למש"כ המרדכי (רצז) בשם רב שרירא גאון לענין יום המעונן. | |||
===דעת רוב הראשונים=== | ===דעת רוב הראשונים=== | ||
| שורה 18: | שורה 22: | ||
וב'''שבלי הלקט''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F+%D7%A0%D7%98&pgnum=89 (נט)] הביא מתשובת הגאונים שהיה מנהג להדליק הנרות מבעוד יום ולתקן את הפתילות, ואחר כך מכבין אותן סמוך לחשיכה, ומוחטין אותן או מוסיפים בהם שמן ומברכים ומדליקים ושובתים, ואינו מקבל עליו שבת עד שיתקן כל הנרות שבביתו. ועיי"ש שדחה דעת הנוהגים להשליך הפתילה אחר ההדלקה כדי לא לכבותה, ומסיק דהכל לפי דעת האדם, אם בהדלקה ואם בתפילת ערבית, היכא שדעתו לשבות, נאסר בעשיית מלאכה, ואפילו מבעוד יום [וקצת משמע בדבריו שתנאי מועיל בתפילת ערבית, ודלא כהב"י, ע"ש]. | וב'''שבלי הלקט''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F+%D7%A0%D7%98&pgnum=89 (נט)] הביא מתשובת הגאונים שהיה מנהג להדליק הנרות מבעוד יום ולתקן את הפתילות, ואחר כך מכבין אותן סמוך לחשיכה, ומוחטין אותן או מוסיפים בהם שמן ומברכים ומדליקים ושובתים, ואינו מקבל עליו שבת עד שיתקן כל הנרות שבביתו. ועיי"ש שדחה דעת הנוהגים להשליך הפתילה אחר ההדלקה כדי לא לכבותה, ומסיק דהכל לפי דעת האדם, אם בהדלקה ואם בתפילת ערבית, היכא שדעתו לשבות, נאסר בעשיית מלאכה, ואפילו מבעוד יום [וקצת משמע בדבריו שתנאי מועיל בתפילת ערבית, ודלא כהב"י, ע"ש]. | ||
כתב הרדב"ז בתשובה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&pgnum=262 (ב תשנז)] דכיון שהיא מחלוקת יש לחשוש לדברי האומר שמקבל שבת בהדלקה, ואין להיכנס לספק חילול שבת מפני הכלל דתדיר קודם. עוד כתב להכריע כבה"ג מפני שכל דברי הגאונים קבלה, ועוד שמטעם פרסומי ניסא ראוי להקדימה, והרי אילולא טעם דשלום בית, לא הוה חיישינן לתדיר, אלא היינו מקדימים של חנוכה, ולכן היכא דיש לו גם נר שבת ואינו מבטל טעמא דשלום בית, יש להדליק של חנוכה ברישא. | |||
====תנאי בהדלקה==== | ====תנאי בהדלקה==== | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
ה'''שלחן ערוך''' (רסג י) הביא בתחילה דעת בעל הלכות גדולות שהמדליק נר נאסר במלאכה. וכתב שעל פי זה נהגו קצת נשים שאחר ההדלקה משליכות את הפתילה מבלי לכבותה. ובשם יש אומרים הביא דעת מהר"ם שמועיל תנאי שאינה מקבלת שבת עד שיאמר החזן 'ברכ', ושיש אומרים שאינו מועיל. ולבסוף הביא בשם יש חולקים את דעת הרמב"ן ושאר ראשונים שאין קבלת שבת תלויה בהדלקה אלא בתפילת ערבית, ולדידן ב'מזמור שיר ליום השבת'. <BR/> | ה'''שלחן ערוך''' (רסג י) הביא בתחילה דעת בעל הלכות גדולות שהמדליק נר נאסר במלאכה. וכתב שעל פי זה נהגו קצת נשים שאחר ההדלקה משליכות את הפתילה מבלי לכבותה. ובשם יש אומרים הביא דעת מהר"ם שמועיל תנאי שאינה מקבלת שבת עד שיאמר החזן 'ברכ', ושיש אומרים שאינו מועיל. ולבסוף הביא בשם יש חולקים את דעת הרמב"ן ושאר ראשונים שאין קבלת שבת תלויה בהדלקה אלא בתפילת ערבית, ולדידן ב'מזמור שיר ליום השבת'. <BR/> | ||
וה'''רמ"א''' כתב שהמנהג שהמנהג שמקבלת שבת בהדלקה, וכדעת בה"ג ושתנאי מועיל אפי' בלב. | וה'''רמ"א''' כתב שהמנהג שהמנהג שמקבלת שבת בהדלקה, וכדעת בה"ג ושתנאי מועיל אפי' בלב. | ||
הנה בשו"ת משפטי צדק [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1106&hilite=3b00e42c-8d5a-4277-8b35-7d452f60b6f4&st=%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%A7%D7%AA+%D7%A0%D7%A8&pgnum=83 (לו)] כתב כדבר פשוט שמרן הכריע דלא כבה"ג. אבל ראה שו"ת '''לב חיים''' למהר"ח פלאג'י [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1589&st=%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA+%D7%A9%D7%91%D7%AA&pgnum=164&hilite=117c6d2e-cc1a-46c8-87bc-fe2c9fb5be33 (ג מט)] דלא פשיטא ליה כוליה האי [וב'''יביע אומר (ב טז ד) כתב בשמו (נז) להיפך, ולא נמצא שם, וצ"ע] דמרן הכריע דלא כבה"ג. ועוד הוסיף שם דבמקום שמדליקים סמוך לשקיעה, לכולי עלמא הוי קבלת שבת בהדלקה, ומשמע בדבריו שהוא אפילו לאותם שלא הדליקו, שהרי אצלנו בזמן אמירת 'ברכו' כבר העריב היום והרי חייבים גם בתוספת שבת. ואף הפוסקים לא הזכירו ערבית וברכו אלא בזמנם שהיו מתפללים בעוד היום גדול. | |||
====תנאי בהדלקה==== | ====תנאי בהדלקה==== | ||
ה'''בית חדש''' (רסג ג) כתב דאנשים המדליקים בעצמם, כגון ש[[הולכים ללמוד חוץ לביתם]] שאין בהם מנהג לקבל שבת בהדלקה, יברכו קודם ההדלקה. וסיים דמ"מ טוב שיתנו או לכה"פ שיהיה בדעתם שלא לקבל שבת עד תפילת ערבית, והוא על פי דברי מהר"ם הנ"ל. | |||
<BR/> | <BR/>ואף שלא מצאנו חלוקה זו בדברי הראשונים בין אשה המדליקה לאיש המדליק, אלא רק בין המדליק לשאר בני הבית, נראה שכוונתו שכך היה המנהג אצלם שדווקא אשה מקבלת שבת בהדלקה, והיינו כבה"ג, מה שאין כן האיש המדליק שלא היה מנהג בזה, אלא כשאר ראשונים שאינו מקבל שבת בהדלקה. ומ"מ מהיות טוב חשש לדעת בה"ג ונתן עצה לעשות כמהר"ם ולהתנות לכה"פ בדעתו. | ||
גם לשון ה'''רמ"א''' (אורח חיים רסג י) יש לפרש כדברי הב"ח שדווקא באשה המדלקת נהגו כהמרדכי, ונראה | גם לשון ה'''רמ"א''' (אורח חיים רסג י) יש לפרש כדברי הב"ח שדווקא באשה המדלקת נהגו כהמרדכי, ונראה שהוא על פי המנהג שהביא לעיל בשם המהר"י וייל, שפורשות ידיהן ואח"כ מברכות. וכן פסק ה'''מגן אברהם''' (יח) דהאיש אינו נאסר במלאכה בהדלקה. | ||
==תפילת מנחה אחר הדלקת נרות== | ==תפילת מנחה אחר הדלקת נרות== | ||
כתב ה'''משנה ברורה''' (מג) בשם ה'''מגן אברהם''' שאחר שהליקה נרות של שבת, אינה יכולה להתפלל תפילת מנחה של חול, ואם אין לה שהות להתפלל קודם הדלקה מבלי להיכנס לספק חילול שבת, תתפלל ערבית שתים. | כתב ה'''משנה ברורה''' (מג) בשם ה'''מגן אברהם''' שאחר שהליקה נרות של שבת, אינה יכולה להתפלל תפילת מנחה של חול, ואם אין לה שהות להתפלל קודם הדלקה מבלי להיכנס לספק חילול שבת, תתפלל ערבית שתים. | ||
<BR/> אבל בספר '''לוית חן''' להרב עובדיה יוסף (ו) חלק עליו וכתב דאםילו למנהג הרמ"א שמקבלות שבת בהדלקה, יכולות להתפלל מנחה של חול. | |||
<BR/> וראה בשו"ת '''לב חיים''' פלאג'י [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1589&st=%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA+%D7%A9%D7%91%D7%AA&pgnum=164&hilite=117c6d2e-cc1a-46c8-87bc-fe2c9fb5be33 (ג מט)] שכתב כדבר פשוט שלדעת בה"ג אסור להתפלל מנחה של חול אחר הדלקת נרות, ולא מיבעיא האשה, אלא אפילו איש הנוהג להדליק, נכנס לספק דרבוותא ואין לו לברך ברכות לבטלה, אלא יתפלל ערבית שתים. | |||
==יחידים שלא הדליקו== | ==יחידים שלא הדליקו== | ||
| שורה 50: | שורה 54: | ||
==קבלת שבת בתפילה== | ==קבלת שבת בתפילה== | ||
כתב ה'''רא"ש''' (ב כד) | כתב ה'''רא"ש''' (ב כד) דאין קבלת שבת תלויה בהדלקת הנר אלא בתפילת ערבית, וכן עמא דבר שכשאומר החזן ברכו פורשים ממלאכה. וכן האור זרוע בשם '''ר' שמשון''' הזכיר תפילת ערבית, ולפי '''ריב"ם''' המובא ב'''מרדכי''' (שבת רחצ) הוא באמירת 'ברכו' של ערבית. וכן פירש ה'''בית יוסף''' (רסג ד"ה והא דעניית ברכו) גם בדעת הטור. | ||
וראה ב'''טור''' שכתב כן בשם התוס' [וכנראה העתיק מדברי ההגהות מיימוניות (שבת ה ר) שאמרו כן בשם ר' שמשון], והמפרשים יגעו למצוא איה תוס' שאומר כן , ע' '''דרישה''' (א) שכתב שלא מצא, וב'''חידושי מהרל"ח''' כ' (ב) כתב שיש קצת משמעות לכך בדברי התוס' ברכות כז. ד"ה דרב. ואפשר גם שכוונתם לתוס' שבת כג: ד"ה הדר בשם הרשב"א שכתב לגבי קריאת התורה דהיכא דאפשר לקיים תרווייהו, תדיר ופרסומי ניסא, עבדינן לתדיר קודם, וא"כ כ"ש בנידו"ד דיש גם שלום בית, כיון שאפשר לקיים שניהם תדיר קודם. | וראה ב'''טור''' שכתב כן בשם התוס' [וכנראה העתיק מדברי ההגהות מיימוניות (שבת ה ר) שאמרו כן בשם ר' שמשון], והמפרשים יגעו למצוא איה תוס' שאומר כן , ע' '''דרישה''' (א) שכתב שלא מצא, וב'''חידושי מהרל"ח''' כ' (ב) כתב שיש קצת משמעות לכך בדברי התוס' ברכות כז. ד"ה דרב. ואפשר גם שכוונתם לתוס' שבת כג: ד"ה הדר בשם הרשב"א שכתב לגבי קריאת התורה דהיכא דאפשר לקיים תרווייהו, תדיר ופרסומי ניסא, עבדינן לתדיר קודם, וא"כ כ"ש בנידו"ד דיש גם שלום בית, כיון שאפשר לקיים שניהם תדיר קודם. | ||
וב'''בית יוסף''' (רסג ד"ה ומ"ש רבנו עוד שהמתפלל) דייק מדברי הטור, שבא לאשמועינן שאפילו יחיד שקדם והתפלל ערבית מבעוד יום קודם שהתפללו הקהל, חל עליו שבת ואסור במלאכה. וכנראה דייק מדנקט הטור לשון יחיד. וסיים הב"י שם דנראה דאפילו למ"ד ש[[#תנאי בהדלקה|אפשר להתנות שלא לקבל שבת בהדלקה]], הכא כיון שהזכיר קדושת היום בתפילה, שוב אינו יכול לעשותו חול. וכן פסק בפשיטות ב'''שלחן ערוך''' (רסג יא). והעיר ה'''משנה ברורה''' (מט) כדבר פשוט דמ"מ זהו דווקא מפלג המנחה ולמעלה, כמבואר ברמ"א (רסא ב). | וב'''שלחן ערוך''' (רסג י) כתב תחילה דעת הרא"ש, וסיים דלדידן שהתחילו 'מזמור שיר ליום השבת' הוי כ'ברכו'. <BR/>וראה בשו"ת '''משפטי צדק''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1106&hilite=3b00e42c-8d5a-4277-8b35-7d452f60b6f4&st=%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%A7%D7%AA+%D7%A0%D7%A8&pgnum=83 (לו)] שאמירת 'בואי כלה' אינה קבלת שבת, אלא הזמנה בעלמא, שהרי כבר בזמן הבית יוסף נהגו לאומרו ואעפ"כ לא הזכירו הב"י. וראה שם עוד שתמה מה מקורו של הבית יוסף לתלות קבלת שבת ב'מזמור שיר ליום השבת'. | ||
===יחיד שקדם והתפלל=== | |||
ב'''בית יוסף''' (רסג ד"ה ומ"ש רבנו עוד שהמתפלל) דייק מדברי הטור, שבא לאשמועינן שאפילו יחיד שקדם והתפלל ערבית מבעוד יום קודם שהתפללו הקהל, חל עליו שבת ואסור במלאכה. וכנראה דייק מדנקט הטור לשון יחיד. וסיים הב"י שם דנראה דאפילו למ"ד ש[[#תנאי בהדלקה|אפשר להתנות שלא לקבל שבת בהדלקה]], הכא כיון שהזכיר קדושת היום בתפילה, שוב אינו יכול לעשותו חול. וכן פסק בפשיטות ב'''שלחן ערוך''' (רסג יא). והעיר ה'''משנה ברורה''' (מט) כדבר פשוט דמ"מ זהו דווקא מפלג המנחה ולמעלה, כמבואר ברמ"א (רסא ב). | |||
===ציבור שהתפללו=== | ===ציבור שהתפללו=== | ||