10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול חמץ"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 7: | שורה 7: | ||
<BR/>כן מצאנו גם ב'''ספרי''' (ראה קלא) על הפסוק "לא יראה לך שאור" - בטל בלבך, מכאן אמרו ההולך לשחוט את פסחו וכו'. וכן הוא ב'''מכילתא דרשב"י''' (יג ז). | <BR/>כן מצאנו גם ב'''ספרי''' (ראה קלא) על הפסוק "לא יראה לך שאור" - בטל בלבך, מכאן אמרו ההולך לשחוט את פסחו וכו'. וכן הוא ב'''מכילתא דרשב"י''' (יג ז). | ||
הראשונים נחלקו בגדר ביטול חמץ מן התורה. | הראשונים נחלקו בגדר ביטול חמץ מן התורה, האם עניינו השבתת החמץ ועשייתו כעפר עד שאין לו דין ממון, או שענייינו ביעור והוצאת החמץ מרשותו כהפקר. | ||
=== שיטת רש"י וסייעתו === | === שיטת רש"י וסייעתו === | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
המאירי ב'''מגן אבות''' (ענין יח) בסוף דבריו כתב שאפשר לתרץ לשיטת רש"י ש'תשביתו' פירושו גם הבערה וגם ביטול, ולכן לא קשה מר' עקיבא, אלא שעדיף לבער ואם לא ביער אלא ביטל, אינו עובר. | המאירי ב'''מגן אבות''' (ענין יח) בסוף דבריו כתב שאפשר לתרץ לשיטת רש"י ש'תשביתו' פירושו גם הבערה וגם ביטול, ולכן לא קשה מר' עקיבא, אלא שעדיף לבער ואם לא ביער אלא ביטל, אינו עובר. | ||
=== שיטת התוספות === | === שיטת התוספות וסייעתו === | ||
מכח הקושיות על רש"י, מפרש '''ר"י''' שם בתוספות (ד ב ד"ה מדאורייתא), שבביטול אין מצות 'תשביתו', אלא הוא מועיל מדין הפקר שלא יעבור עליו בבל יראה ובל ימצא, שמאחר שביטלו הרי הוא הפקר וכאילו אינו ברשותו. והוסיפו התוס' שאף שבסתמא צריך [[להפקיר בפני שלושה]], מדראורייתא לא צריך. וכן הביאו ב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ב ב) וב'''אור זרוע''' (ב פסחים רמד) בשם '''רבנו תם'''. | מכח הקושיות על רש"י, מפרש '''ר"י''' שם בתוספות (ד ב ד"ה מדאורייתא), שבביטול אין מצות 'תשביתו', אלא הוא מועיל מדין הפקר שלא יעבור עליו בבל יראה ובל ימצא, שמאחר שביטלו הרי הוא הפקר וכאילו אינו ברשותו. והוסיפו התוס' שאף שבסתמא צריך [[להפקיר בפני שלושה]], מדראורייתא לא צריך. וכן הביאו ב'''הגהות מיימוניות''' (חמץ ומצה ב ב) וב'''אור זרוע''' (ב פסחים רמד) בשם '''רבנו תם'''. | ||
<BR/>לפירוש זה הסכים ה'''ר"ן''' (ו א ד"ה ד"ה הבודק צריך שיבטל, דפי הרי"ף א א ד"ה ומהו ענין הביטול), שכתב שביטול זה דין הפקר יש לו, והוכיח כן מהא דהביאה הגמרא דין דעוקצי תאנים, ששם ודאי דין הפקר יש להם. | <BR/>לפירוש זה הסכים ה'''ר"ן''' (ו א ד"ה ד"ה הבודק צריך שיבטל, דפי הרי"ף א א ד"ה ומהו ענין הביטול), שכתב שביטול זה דין הפקר יש לו, והוכיח כן מהא דהביאה הגמרא דין דעוקצי תאנים, ששם ודאי דין הפקר יש להם. | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
=== חמץ ידוע === | === חמץ ידוע === | ||
בחלק מהנוסחאות של ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ב ב) היא כתוב "ומהי השבתה זו האמורה בתורה, היא שיסיר החמץ '''הידוע לו מרשותו, ושאינו ידוע יבטלו בלבו''' וישים אותו כעפר...". כלומר שביטול מועיל רק בחמץ שאינו ידוע, אך בחמץ הידוע חייב לבערו. | |||
<BR/>כן היתה הנוסחה לפי ה'''כסף משנה''' וביאר הדברים, שמהתורה סגי בביעור או ביטול, ומסרו הכתוב לחכמים שיפרשו מתי מועיל ביטול ומתי בעינן שריפה. והם אמרו שבחמץ ידוע צריך ביעור, ובשאינו ידוע סגי בביטול. | |||
ה'''רמב"ן''' (ד א ד"ה ענין) כתב שביטול החמץ מועיל מן התורה גם לחמץ ידוע, שכן מוכח ממשנת 'היה הולך לשחוט וכו' מבטלו בלבו', וכן מוכח מהמוצא גלוסקא יפהפיה ומתלמיד היושב לפני רבו ונזכר שיש לו עיסה מגולגלת. | ה'''רמב"ן''' (ד א ד"ה ענין) כתב שביטול החמץ מועיל מן התורה גם לחמץ ידוע, שכן מוכח ממשנת 'היה הולך לשחוט וכו' מבטלו בלבו', וכן מוכח מהמוצא גלוסקא יפהפיה ומתלמיד היושב לפני רבו ונזכר שיש לו עיסה מגולגלת. | ||