הבדלים בין גרסאות בדף "הנכנס ומצא ציבור מתפללים"

'''בדרכ"מ''' (קט א) כתב, '''שמהרי"ל''' (תפילה ב) נהג להתחיל אע"פ שלא היה מסיים קודם מודים. ונראה שהוא נוקט בדעת הרמב"ם, שריב"ל חולק על רב הונא, ולא חושש למודים. וכן כתב בדעתו '''בערוה"ש''' (קט ד). אמנם בדרכ"מ כתב, שאפשר שזה משום שהשעה עוברת, היינו שאם ימתין אולי לא יספיק להתפלל בזמן תפילה. אך תמה עליו בערוה"ש, שדוחק לבארו כן, ומה שגם שידוע שהקדמונים היו מתפללים בבוקר.  

'''בטור''' '''ובשו"ע''' (קט א) נקטו כדעה שריב"ל מסכים עם רב הונא לעניין מודים, שכן כתבו שיחיד שהגיע אחר קדושה, לא יתחיל אם לא יסיים עד מודים. וכן הסכימו '''הב"ח''' (קט א), '''המ"א''' (קט ב) '''ומשנ"ב''' (קט ג). '''ובערוה"ש''' (קט ד) תמה על הטור והשו"ע, שלא הביאו את דעת הרמב"ם, ונקט למעשה שאין דין מודים כקדושה, ושנראה לו שכן המנהג גם עתה, שלא חוששים למודים. וכתב עוד, שממה שכתבו התוס' והרא"ש שר"ת כרע בלא אמירה כלל כשהיה באמצע תפילתו, והחזן הגיע למודים, משמע שר"ת סובר כרמב"ם, שאין לחשוש למודים, שאם לא כן, כיצד התחיל בתפילה.  

'''ובבירור הלכה''' (קט א) הרחיב בנידון, וכתב שדעת '''המאירי''' ג"כ כרמב"ם, שאין לחשוש למודים, ושכן נראית דעת '''ר"ח, מחזור ויטרי, סמ"ג, פסקי הריא"ז, א"ח, כלבו ו'''ספר '''צידה לדרך''', שלא הזכירו דין מודים.  

ומאידך ציין שם בבירור הלכה ראשונים רבים שחולקים על הרמב"ם, וחוששים למודים: ס'''ידור רס"ג, האשכול, שיבולי לקט, ספר האורה, רא"ה, תוספות רבנו פרץ, המכתם ואגודה.'''

וכתב שם, שבספר '''נחלת דוד''' (ברכות כא ב) סובר שהרמב"ם מסכים שיש לחשוש למודים, אך כתב עליו בהלכה ברורה, שאין דבריו נכונים.  

ובספר '''יוקח נא''' (קט ד) כתב ג"כ לתמוה על השו"ע שלא הזכיר דינו של הרמב"ם שלא חושש למודים. והסיק, שאם רוצה להתחיל אחר קדושה ומסתפק אם יספיק למודים, יתחיל להתפלל, שאף לסוברים שיש לחוש למודים, מ"מ במקום ספק יכול להתחיל.