9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת האילנות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 39: | שורה 39: | ||
ה'''מאירי''' כותב (מג ב ד"ה מי שיצא) "הרואה אילנות שהוציאו פרח", וכן ב'''מרדכי''' (ברכות ו קמח) "בפעם ראשונה בשנה שמוציאין פרח". כעין זה הלשון ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רכו א) "אילנות שמוציאין פרח". | ה'''מאירי''' כותב (מג ב ד"ה מי שיצא) "הרואה אילנות שהוציאו פרח", וכן ב'''מרדכי''' (ברכות ו קמח) "בפעם ראשונה בשנה שמוציאין פרח". כעין זה הלשון ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רכו א) "אילנות שמוציאין פרח". | ||
ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) דייק שעל עלים וכן על זרעוני גינה אין לברך. | |||
<BR/>ה'''גר"א''' (א ד"ה שמוציאין) נתן מקור לכך שלבלוב הוא פרח, מהפסוק "והנה פרח מטה אהרן ויצץ ציץ", שמתרגם אונקלוס "ואפיק לבלבין". | |||
=== פירות === | |||
ב'''מרדכי''' (ברכות ו קמח) הביא בשם '''הר"ר יוסף''' שאם לא ראה אילנות עד שגדלו הפירות, שצריך לברך כך. וכן הוא ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות ו ט) משמו. וכן היא דעת ה'''אגודה''' (ברכות ו קנח) ו'''אבודרהם''' (ברכת הראייה השבח וההודאה ד"ה הרואה בריות). | ב'''מרדכי''' (ברכות ו קמח) הביא בשם '''הר"ר יוסף''' שאם לא ראה אילנות עד שגדלו הפירות, שצריך לברך כך. וכן הוא ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות ו ט) משמו. וכן היא דעת ה'''אגודה''' (ברכות ו קנח) ו'''אבודרהם''' (ברכת הראייה השבח וההודאה ד"ה הרואה בריות). | ||
<BR/>אבל ב'''טור''' (אורח חיים רכו) כתב שאם לא בירך עד אחר שגדלו הפירות, לא יברך עוד. וב'''בית יוסף''' (ד"ה ומ"ש רבינו ואם איחר) כתב שדברים של טעם הם, אבל הביא גם דברי המרדכי והגהות מיימוניות החולקים. | <BR/>אבל ב'''טור''' (אורח חיים רכו) כתב שאם לא בירך עד אחר שגדלו הפירות, לא יברך עוד. וב'''בית יוסף''' (ד"ה ומ"ש רבינו ואם איחר) כתב שדברים של טעם הם, אבל הביא גם דברי המרדכי והגהות מיימוניות החולקים. | ||
<BR/>ה'''בית חדש''' (ב) כתב ליישב דלא פליגי, דהטור מיירי באופן שכבר ראה האילנות קודם שהוציאו פירות ולא בירך, ועכשיו רואה שוב עם פירות, דבזה מודה המרדכי שלא יברך. אבל ב'''פרישה''' כתב שאין זה תירוץ נכון, שהרי לגבי [[ברכת שהחיינו]] אם לא בירך בראייה ראשונה, מברך בראייה שניה. | <BR/>ה'''בית חדש''' (ב) כתב ליישב דלא פליגי, דהטור מיירי באופן שכבר ראה האילנות קודם שהוציאו פירות ולא בירך, ועכשיו רואה שוב עם פירות, דבזה מודה המרדכי שלא יברך. אבל ב'''פרישה''' כתב שאין זה תירוץ נכון, שהרי לגבי [[ברכת שהחיינו]] אם לא בירך בראייה ראשונה, מברך בראייה שניה. | ||
<BR/>ב'''שלחן ערוך''' (רכו א) פסק שאם לא בירך עד אחר שגדלו הפירות, לא יברך עוד, וכדעת הטור. וב'''לבוש''' (א) נתן טעם לדבר, שלפירות כבר יש לכל אחד ברכה בפני עצמו, כשהחיינו על הראיה ובורא פרי העץ על האכילה. | <BR/>ב'''שלחן ערוך''' (רכו א) פסק שאם לא בירך עד אחר שגדלו הפירות, לא יברך עוד, וכדעת הטור. וב'''לבוש''' (א) נתן טעם לדבר, שלפירות כבר יש לכל אחד ברכה בפני עצמו, כשהחיינו על הראיה ובורא פרי העץ על האכילה. | ||
<BR/>ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) דייק מדברי הלבוש, שדווקא אם הפרי נגמר כבר אינו יכול לברך, אבל כל זמן בישולו עדיין יכול לברך גם לדעת השלחן ערוך. | |||
ה'''אליה רבה''' (ב) פוסק כדעת המרדכי וכפירוש הב"ח, שאם לא ראה האילנות קודם לכן, ועכשיו רואה פעם ראשונה עם פירות, מברך. וכתב שכן דעת עוד ראשונים והטור יחידאה הוא. | ה'''אליה רבה''' (ב) פוסק כדעת המרדכי וכפירוש הב"ח, שאם לא ראה האילנות קודם לכן, ועכשיו רואה פעם ראשונה עם פירות, מברך. וכתב שכן דעת עוד ראשונים והטור יחידאה הוא. | ||
<BR/>גם ב'''ביאור הגר"א''' (א ד"ה ואם) פוסק כדעת המרדכי והראשונים שגם אם לא בירך עד שגדלו פירות, יברך אחר כך. | |||
<BR/>ב'''ברכי יוסף''' (א) כתב שאף שכמה ראשונים סוברים כהמרדכי, אנו קיבלנו הוראות מרן ואין לברך, ובמיוחד לפי הכלל שספק ברכות להקל. | |||
== האם צריך לצאת חוץ לעיר== | == האם צריך לצאת חוץ לעיר== | ||
ב'''רמב"ם''' (ברכות י יג) הלשון: "היוצא לשדות או לגנות ביומי ניסן". | ב'''רמב"ם''' (ברכות י יג) הלשון: "היוצא לשדות או לגנות ביומי ניסן". | ||