הבדלים בין גרסאות בדף "זמן קבלת שבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסר בית אחד ,  17:49, 23 בדצמבר 2015
שורה 44: שורה 44:
==קבלת שבת בתפילה==
==קבלת שבת בתפילה==


כתב ה'''רא"ש''' (ב כד) כתב דאין קבלת שבת תלויה בהדלקת הנר אלא בתפילת ערבית, וכן עמא דבר שכשאומר החזן ברכו פורשים ממלאכה. וכ"כ האור זרוע בשם '''ר' שמשון'''. ולפי '''ריב"ם''' המובא ב'''מרדכי''' (שבת רחצ) הוא באמירת 'ברכו' דל ערבית.
כתב ה'''רא"ש''' (ב כד) כתב דאין קבלת שבת תלויה בהדלקת הנר אלא בתפילת ערבית, וכן עמא דבר שכשאומר החזן ברכו פורשים ממלאכה. וכ"כ האור זרוע בשם '''ר' שמשון'''. ולפי '''ריב"ם''' המובא ב'''מרדכי''' (שבת רחצ) הוא באמירת 'ברכו' דל ערבית.


וראה ב'''טור''' שכתב כן בשם התוס' [וכנראה העתיק מדברי ההגהות מיימוניות (שבת ה ר) שאמרו כן בשם ר' שמשון], והמפרשים יגעו למצוא איה תוס' שאומר כן , ע' '''דרישה''' (א) שכתב שלא מצא, וב'''חידושי מהרל"ח''' כ' (ב) כתב שיש קצת משמעות לכך בדברי התוס' ברכות כז. ד"ה דרב. ואפשר גם שכוונתם לתוס' שבת כג: ד"ה הדר בשם הרשב"א שכתב לגבי קריאת התורה דהיכא דאפשר לקיים תרווייהו, תדיר ופרסומי ניסא, עבדינן לתדיר קודם, וא"כ כ"ש בנידו"ד דיש גם שלום בית, כיון שאפשר לקיים שניהם תדיר קודם.
וראה ב'''טור''' שכתב כן בשם התוס' [וכנראה העתיק מדברי ההגהות מיימוניות (שבת ה ר) שאמרו כן בשם ר' שמשון], והמפרשים יגעו למצוא איה תוס' שאומר כן , ע' '''דרישה''' (א) שכתב שלא מצא, וב'''חידושי מהרל"ח''' כ' (ב) כתב שיש קצת משמעות לכך בדברי התוס' ברכות כז. ד"ה דרב. ואפשר גם שכוונתם לתוס' שבת כג: ד"ה הדר בשם הרשב"א שכתב לגבי קריאת התורה דהיכא דאפשר לקיים תרווייהו, תדיר ופרסומי ניסא, עבדינן לתדיר קודם, וא"כ כ"ש בנידו"ד דיש גם שלום בית, כיון שאפשר לקיים שניהם תדיר קודם.

תפריט ניווט