9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות קריאת המגילה"
אין תקציר עריכה
| שורה 13: | שורה 13: | ||
כתבו ה'''תוספות''' (ד א ד"ה חייב) שאף שבירך שהחיינו בלילה, חוזר ומברך ביום, לפי שעיקר פרסום הנס הוא בקריאת היום. וכתב שגם מהפסוק משמע כן - "אקרא יומם ולא יענה ולילה לא דומיה לי", שהקדים היום ללילה. וב'''רשב"א''' (ד א ד"ה חייב) הביא עוד ראיות לדבריו, מהמשנה שאומרת '[[כל היום כשר לקריאת המגילה]]', וכן 'אין קורין את המגילה וכו' אלא ביום', משמע שזהו עיקר. וכן משמע שה[[כפרים היו מקדימים ליום הכניסה]], היינו ליום ולא ללילה. ומשמע שמסכים לדברי רבנו תם לדינא. <BR/> | כתבו ה'''תוספות''' (ד א ד"ה חייב) שאף שבירך שהחיינו בלילה, חוזר ומברך ביום, לפי שעיקר פרסום הנס הוא בקריאת היום. וכתב שגם מהפסוק משמע כן - "אקרא יומם ולא יענה ולילה לא דומיה לי", שהקדים היום ללילה. וב'''רשב"א''' (ד א ד"ה חייב) הביא עוד ראיות לדבריו, מהמשנה שאומרת '[[כל היום כשר לקריאת המגילה]]', וכן 'אין קורין את המגילה וכו' אלא ביום', משמע שזהו עיקר. וכן משמע שה[[כפרים היו מקדימים ליום הכניסה]], היינו ליום ולא ללילה. ומשמע שמסכים לדברי רבנו תם לדינא. <BR/> | ||
וכן הביא ראיה זו ה'''רא"ש''' (א ו) ופסק כר"ת, והביא עוד ראיה מהגמרא (כא ב ד"ה מאי מברך), שמזה שלא אמרה בלילה מברך מנ"ח וביום מברך מ"ן, כפי שאמרה לגבי [[נר חנוכה]], שמעינן שאף ביום מברך שלוש ברכות, כלומר גם ברכת שהחיינו.. וכן הסכים לדינא ה'''ריטב"א''' (ד א ד"ה ואמר ריב"ל) וכתב שכן נהגו. | וכן הביא ראיה זו ה'''רא"ש''' (א ו) ופסק כר"ת, והביא עוד ראיה מהגמרא (כא ב ד"ה מאי מברך), שמזה שלא אמרה בלילה מברך מנ"ח וביום מברך מ"ן, כפי שאמרה לגבי [[נר חנוכה]], שמעינן שאף ביום מברך שלוש ברכות, כלומר גם ברכת שהחיינו.. וכן הסכים לדינא ה'''ריטב"א''' (ד א ד"ה ואמר ריב"ל) וכתב שכן נהגו. | ||
<BR/>גם ב'' | <BR/>גם ב''הר"ן''' (ד א ד"ה אומר ר"ת, כא ב ד"ה מנ"ח, בדפי הרי"ף יב א ד"ה ברוך) כתב שמנהגנו לברך שלושת הברכות גם ביום, לפי שעיקר חובת קריאת המגילה היא ביום, ולא נפטרים בברכת הזמן של הלילה לפי שכל קריאה מצוה בפני עצמה היא. וכן היא גם דעת ה'''מאירי''' (כא ב ד"ה נסח), ה'''אבודרהם''' (פורים ד"ה וכתב הרמב"ם), וכן ה'''מגיד משנה''' (א ג) כתב שבמקומו נוהגים לברך. וכן ב'''ארחות חיים''' לוניל (א מגילה ופורים ה) כתב שכן נהגו בנרבונה, ושכן כתב '''רבנו אהרן הלוי''' וה'''ר"י מקורביל''', וכן העתיק ה'''כלבו''' (מה). | ||
לעומת זאת ה'''רמב"ם''' (מגילה א ג) כתב שביום אינו חוזר ומברך שהחיינו. וכן במרדכי (א תשפא) ובאגור (פורים אלף נה) הביאו בשם ה'''רשב"ם''' שאין צריך לברך זמן ביום, לפי שכבר בירך בלילה. וב'''הגהות מיימוניות''' (א ו) הביא שנהגו העם כהרמב"ם, ושכן הנהיגו המהר"ם ובעל הרוקח. | לעומת זאת ה'''רמב"ם''' (מגילה א ג) כתב שביום אינו חוזר ומברך שהחיינו. וכן במרדכי (א תשפא) ובאגור (פורים אלף נה) הביאו בשם ה'''רשב"ם''' שאין צריך לברך זמן ביום, לפי שכבר בירך בלילה. וב'''הגהות מיימוניות''' (א ו) הביא שנהגו העם כהרמב"ם, ושכן הנהיגו המהר"ם ובעל הרוקח. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
==== אם יש לומר האל ==== | ==== אם יש לומר האל ==== | ||
כתב ה'''ר"ן''' (כא ב ד"ה ומנהגנו) שבמתיבתא לא היו אומרים "'''האל''' הרב את ריבנו", מפני שכבר אמר 'אלקינו', אלא אומר "הרב את ריבנו". | כתב ה'''ר"ן''' (כא ב ד"ה ומנהגנו) שבמתיבתא לא היו אומרים "'''האל''' הרב את ריבנו", מפני שכבר אמר 'אלקינו', אלא אומר "הרב את ריבנו". וכן כתב ה'''אגודה''' (ג כה) בשם בעל '''הלכות גדולות''' (דרוש מקור). | ||
<BR/>וכן ב'''רי"ף''' (יב א) וב'''רא"ש''' (ג א) אינם גורסים 'האל'. אבל ה'''רמב"ם''' (מגילה א ג) גורס 'האל'. | <BR/>וכן ב'''רי"ף''' (יב א) וב'''רא"ש''' (ג א) אינם גורסים 'האל'. וכן הוא ב'''מאירי''' (כא ב ד"ה נסח). | ||
<BR/>אבל ה'''רמב"ם''' (מגילה א ג) גורס 'האל' וכן הוא ב'''רבנו חננאל''' (כא ב ד"ה מקום), וב'''פסקי הרי"ד''' (כא ב ד"ה מקום), וב'''טור''' (אורח חיים תרצב). | |||
==== מדוע פותחת בברוך ==== | ==== מדוע פותחת בברוך ==== | ||
ה'''ריטב"א''' (כא ב ד"ה לאחריה) תמה מדוע פותחת ברכה זו בברוך, שהרי היא סמוכה לחברתה לברכה שקודם הקריאה, ואין לומר שכיון שתלויה היא במנהג לכן לא חשובה סמוכה, שהרי גם ברכת ההלל תליא במנהג ואפ"ה אינה פותחת בברוך. ותירץ, שברכה זו אינה על קריאת המגילה, אלא שבח על הנס. אך דחה | ה'''ריטב"א''' (כא ב ד"ה לאחריה) תמה מדוע פותחת ברכה זו בברוך, שהרי היא סמוכה לחברתה לברכה שקודם הקריאה, ואין לומר שכיון שתלויה היא במנהג לכן לא חשובה סמוכה, שהרי גם ברכת ההלל תליא במנהג ואפ"ה אינה פותחת בברוך. ותירץ, שברכה זו אינה על קריאת המגילה, אלא שבח על הנס. וכן תירץ ה'''ר"ן''' (יב א ד"ה ברוך). אך הריטב"א דחה תירוץ זה, שעדיין קשה אם כן מברכת התורה וההפטרה, שהרי הן ודאי ברכה על הקריאה. | ||
<BR/>לכן כתב לתרץ, שכל שיש הפסק בין ברכה לברכה, שהרכה והקריאה אינם מענין אחד, כגון הכא שמפסיק בקריאת המגילה, או בתורה או במפטיר, לא חשיב ברכה הסמוכה לחברתה, והרי הם כברכת המזון שפותחת בברוך, לפי שאכילת הלחם הפסיקה בין ברכה ראשונה לאחרונה. אבל כגון הלל וקריאת שמע ופסוקי דזמרה, אינם חשובים הפסק בין ברכה לברכה, לפי שהקריאה בהם אינה ענין לעצמו, אלא ענין אחד עם הברכה, שהם שבח להשי"ת, או קבלת עול מלכות שמים וכד', ולכן אינן פותחות בברוך, שהאחרונה היא המשך לברכה ראשונה. | <BR/>לכן כתב לתרץ, שכל שיש הפסק בין ברכה לברכה, שהרכה והקריאה אינם מענין אחד, כגון הכא שמפסיק בקריאת המגילה, או בתורה או במפטיר, לא חשיב ברכה הסמוכה לחברתה, והרי הם כברכת המזון שפותחת בברוך, לפי שאכילת הלחם הפסיקה בין ברכה ראשונה לאחרונה. אבל כגון הלל וקריאת שמע ופסוקי דזמרה, אינם חשובים הפסק בין ברכה לברכה, לפי שהקריאה בהם אינה ענין לעצמו, אלא ענין אחד עם הברכה, שהם שבח להשי"ת, או קבלת עול מלכות שמים וכד', ולכן אינן פותחות בברוך, שהאחרונה היא המשך לברכה ראשונה. | ||