הבדלים בין גרסאות בדף "מצוות שתייה בפורים"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 218 בתים ,  11:31, 18 בפברואר 2018
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:
== האם דברי רבא הם להלכה ==
== האם דברי רבא הם להלכה ==
=== שיטת רי"ף ורא"ש וסייעתם ===
=== שיטת רי"ף ורא"ש וסייעתם ===
ה'''רי"ף''' (מגילה ג ב) מצטט מהגמרא את דברי רבא אודות חיוב השתייה ככתבם וכלשונם, אך משמיט את הסיפור המופיע מיד לאחר מכן. כמותו גם ה'''רא"ש''' (מגילה א ח) ציטט את דברי רבא בלבד, ומשמע שפסק כמותו. וכן צוטטו דברי רבא בלבד ב'''ראב"ן''' (מגילה ד"ה תני רב יוסף), ב'''רוקח''' (הלכות פורים רלז), ב'''פסקי הרי"ד''' (מגילה ז  ד"ה אמר רבא) וב'''שולחן ערוך''' (אורח חיים תרצה ב).
ה'''רי"ף''' (מגילה ג ב) מצטט מהגמרא את דברי רבא אודות חיוב השתייה ככתבם וכלשונם, אך משמיט את הסיפור המופיע מיד לאחר מכן. כמותו גם ה'''רא"ש''' (מגילה א ח) ציטט את דברי רבא בלבד, ומשמע שפסק כמותו. וכן צוטטו דברי רבא בלבד ב'''ראב"ן''' (מגילה ד"ה תני רב יוסף), ב'''רוקח''' (הלכות פורים רלז), ב'''פסקי הרי"ד''' (ז ב ד"ה אמר רבא), '''ריא"ז''' (מגילה א ב ד).
<BR/>גם מדברי ה'''רמב"ם''' (מגילה ב טו) מבואר שהלכה כרבא, שכתב 'כיצד חובת סעודה... ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות'. משמע בדבריו שישנו חיוב לשתות בסעודת פורים ולהשתכר.
<BR/>ה'''טור''' (אורח חיים תרצה) כתב שצריך בסעודת פורים להשתכר עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.


אמנם גם לשיטות אלו, יש לבאר את משמעות דבריו של רבא, באשר לפרשנויות השונות ישנה השלכה לגבי גדרי דין השתייה והיקפו.
שיטות אלו רואות את דברי רבא כחיוב גמור, אמנם גם לשיטות אלו, יש לבאר את משמעות דבריו של רבא, באשר לפרשנויות השונות ישנה השלכה לגבי גדרי דין השתייה והיקפו.
 
==== מצווה או חיוב ====
מפשט לשון רבא על פניו, נראה כי הוא רואה את השתייה בפורים כחיוב, ואכן כך נראה מרוב הפוסקים, ביניהם ה'''רמב"ם''' (מגילה ב טו), ה'''טור''' (אורח חיים תרצה) וה'''ריא"ז''' (מגילה א ד). <BR/>


=== שיטת הראבי"ה ===
=== שיטת הראבי"ה ===
ברם, ה'''ראבי"ה''' (תקסד) פוסק באופן שונה, ומביא כמה הלכות וביניהם מימרא דרבא, ומסיים בהם דכל הני צריך למצווה בעלמא ולא לעיכוב. דבריו הובאו להלכה ב'''הגהות מיימוניות''' (מגילה ב טו ב), וכן פסק ה'''דרכי משה''' (אורח חיים תרצה א), ה'''אליה רבה''' (תרצה א), ה'''כף החיים''' (תרצה טו), וה'''ביאור הלכה''' (תרצה ד"ה חייב), וכן הובא בספר '''מנהגי מהר"ש מנוישטט''' (קלא).<BR/>
ברם, מדברי ה'''ראבי"ה''' (תקסד) נראה שפוסק פוסק באופן שונה, שהוא מביא כמה הלכות פורים וביניהם גם מימרא דרבא, ומסיים בהם דכל הני צריך למצווה בעלמא ולא לעיכוב.  
<BR/>דבריו הובאו להלכה ב'''הגהות מיימוניות''' (מגילה ב טו ב), וכן פסק ה'''דרכי משה''' (אורח חיים תרצה א), ה'''אליה רבה''' (תרצה א), ה'''כף החיים''' (תרצה טו), וה'''ביאור הלכה''' (תרצה ד"ה חייב), וכן הובא בספר '''מנהגי מהר"ש מנוישטט''' (קלא).<BR/>
מכך שה'''ראבי"ה ''' שולל את היותו של דין זה מעכב, נראה כי הוא סובר שדין השתייה אינו דין עצמאי אלא חלק מ[[#חובת היום או חובת סעודה|חובת הסעודה]].
מכך שה'''ראבי"ה ''' שולל את היותו של דין זה מעכב, נראה כי הוא סובר שדין השתייה אינו דין עצמאי אלא חלק מ[[#חובת היום או חובת סעודה|חובת הסעודה]].


תפריט ניווט