הבדלים בין גרסאות בדף "סמוך ונראה לכרך"

סמוך ונראה לכרך (עריכה)

גרסה מ־11:02, 13 בפברואר 2018

נוספו 1,274 בתים , 11:02, 13 בפברואר 2018

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

10,100

עריכות

@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 ===שיטת הרי"ף והרמב"ם===
-ה'''רי"ף''' (ב א) הזכיר את המימרא של ריב"ל ואת הסייג למיל, אבל לא הזכיר את הברייתא שסמוך אף שאינו נראה ונראה אף שאינו סמוך.
+ה'''רי"ף''' (ב א) הזכיר את המימרא של ריב"ל ואת הסייג למיל, אבל לא הזכיר את הברייתא שסמוך אף שאינו נראה ונראה אף שאינו סמוך<ref>ראה במגיד משנה (ג י) שתמה על השמטת הרי"ף, וכתב שוודאי כוונתו שהם שני דברים כפשט הגמרא, ושגדר מיל קאי אסמוך בלבד, כפי שסובר גם בדעת הרמב"ם.</ref>.
 <BR/>ה'''רמב"ם''' (מגילה וחנוכה א י) כתב שכרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו, אם אין ביניהם יתר על אלפים אמה (מיל), הרי זה כרך וקוראים בט"ו. מבואר בדבריו לכאורה, שהגדרת מיל נכונה בין לסמוך ובין לנראה. אמנם לא מבואר להדיא בדבריו אם פוסק כהברייתא שסמוך אף שאינו נראה ונראה אף שאינו סמוך, מפני שהרמב"ם ציטט את מימרא דריב"ל כלשונה. אך אם מסכים הוא לדינא שסמוך אף שאינו נראה ונראה אף שאינו סמוך, יש לדון מה כוונתו בהגדרת מיל, האם כוונתו דווקא לסמוך או אף לנראה.
+==== הפירושים השונים בדעת הרמב"ם ====
+ה'''מאירי''' (ב ב ד"ה אע"פ) כתב שדעת הרמב"ם שתחום מיל קאי גם על 'נראה', וכתב שאין הסוגיה מוכחת כן.
+<BR/>ה'''מגיד משנה''' כתב לפרש כדעת רש"י ושאר הראשונים, שהרי אם יש שיעור ל'נראה', הרי הוא כבר מקבל דין 'סמוך'. וכתב שיש לגרוס בלשון הרמב"ם 'כל הנראה עמו וכל הסמוך לו', דהיינו שדין 'סמוך' בסיפא, ועליו קאי גדר מיל.
 ====מהר"ם אלשקר====
@@ שורה 26: / שורה 29: @@
 ==סמוך ונראה לעיר המסופקת==
+== גדר נראה ==
+כתב ה'''מאירי''' (ב ב ד"ה אע"פ) שנראים הדברים שלא חשיב 'נראה' אלא אם כן הוא מאותו מחוז וטפל לו, כדרך שאמרו 'חשבון ובנותיה בית שאן ובנותיה'. עוד כתב שיש לפרש ש'נראה' היינו ש'''כל''' אותו הכפר נראה איתו להדיא.
+== הערות שוליים ==
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:קריאת מגילה]]

הבדלים בין גרסאות בדף "סמוך ונראה לכרך"

סמוך ונראה לכרך (עריכה)

גרסה מ־11:02, 13 בפברואר 2018

תפריט ניווט

חיפוש