הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת האורז והדוחן"

== מסקנת ההלכה ==

=== שיטת הראשונים ===

=== דעת הגאונים ===

אבל ב'''תשובות הגאונים''' (ליק מה) מובא ששאלו את רב יהודאי גאון אודות ברכת אורז מבושל, והשיב שאין ברכת מזונות אלא על חמשת המינים, אבל על אורז לא. ואע"ג שבגמרא הויא תיובתא על רב ושמואל, מ"מ בהמשך  הגמרא (לז ב) מביא ראיה מדברי רב ושמואל שעל ריהטא (חביץ קדרה) יש לברך מזונות, אם כן מוכח שדבריהם לא נדחו והלכה כמותם.  

<BR/>אמנם לא מבואר בדברי רב יהודאי, אם ברכתם שהכל או אדמה, רק מבואר שאין מברכים עליהם מזונות.

<BR/>ודעת ה'''ראבי"ה''' עצמו, שעל אורז יש לברך בתחילתו שהכל, דכשם שהלכה שאחריו אינו מברך ולא כלום, דהיינו בורא נפשות, כן הדין גם בלפניו.

ולדעת '''ראבי"ה''' (א ברכות קב), יש לברך על דוחן 'שהכל נהיה בדברו', כשם שיש לברך על אורז לדעתו.

== תערובת אורז ודבר אחר ==

כתב ה'''רי"ף''' (כו א) דהא דמברכים על אורז מזונות הוא דווקא כאשר הוא בעין, אך על ידי תערובות לא, שהרי לא הופרכו דברי רב ושמואל אלא לענין אורז בעין, אבל לענין תערובות קיימא לן כוותייהו דליכא מאן דפליג עלייהו וסוגיין כוותייהו. וכן הוכיח ה'''רשב"א''' (לז א ד"ה תיובתא) שדברי רב ושמואל שאמרו 'כל שיש בו מחמשת המינים מברכים עליו במ"מ' לא נדחו, ולכן יש לדייק שאורז ודוחן ע"י תערובת לא.

<BR/>כן הסכים גם ה'''רא"ש''' (ו ח), והוסיף שזהו דווקא כאשר המין האחר הוא הרוב, שבכה"ג מברכים ברכת המין האחר. אך אם המין האחר הוא המיעוט, מדוייק ברא"ש שיש לברך על התערובת כברכת האורז, והיינו בורא מיני מזונות.