הבדלים בין גרסאות בדף "אשו משום חציו ומשום ממונו"

אין תקציר עריכה
שורה 32: שורה 32:
הגמרא מקשה על תירוץ זה שאם לא ניתן לחייב את המדליק משום חציו, הוא יהיה פטור לא רק מנזקי טמון אלא מכל הנזקים של אותה אש, שהרי רבי יוחנן סובר שאשו משום חציו.
הגמרא מקשה על תירוץ זה שאם לא ניתן לחייב את המדליק משום חציו, הוא יהיה פטור לא רק מנזקי טמון אלא מכל הנזקים של אותה אש, שהרי רבי יוחנן סובר שאשו משום חציו.
על כך מיישבת הגמרא שמי שמחייב באש משום חציו מחייב גם משום ממונו, ונחלקו הראשונים איך להבין את מסקנת הגמרא.<br>
על כך מיישבת הגמרא שמי שמחייב באש משום חציו מחייב גם משום ממונו, ונחלקו הראשונים איך להבין את מסקנת הגמרא.<br>
'''רש"י''' {{גמרא|בבא קמא|כג|א|כג א ד"ה אית ליה}} מסביר שכוונת הגמרא היא שלדעת רבי יוחנן יש שתי רמות של חיוב - החיוב הבסיסי הוא חיוב באשו משום חציו, בו אין פטור של טמון באש ומתחייבים בתשלום ד' דברים כאדם המזיק, ובמקרה בו "כלו לו חציו" הוא מתחייב בדרגה הפחותה יותר של "אשו משום ממונו" ונפטר מלשלם על טמון וד' דברים. כך נראה שפרשו גם ה'''מאירי''' {{מ|{{היברובוקס|40773|73|כג א ד"ה כבר ידעת}}}}, ה'''ר"י מלוניל''' {{מ|כג א ד"ה אי הכי}} וה''ריא"ז'' {{מ|כג א ד"ה האדם}} .<br>
'''רש"י''' {{גמרא|בבא קמא|כג|א|כג א ד"ה אית ליה}} מסביר שכוונת הגמרא היא שלדעת רבי יוחנן יש שתי רמות של חיוב - החיוב הבסיסי הוא חיוב באשו משום חציו, בו אין פטור של טמון באש ומתחייבים בתשלום ד' דברים כאדם המזיק, ובמקרה בו "כלו לו חציו" הוא מתחייב בדרגה הפחותה יותר של "אשו משום ממונו" ונפטר מלשלם על טמון וד' דברים. כך נראה שפרשו גם ה'''מאירי''' {{מ|היברובוקס|40773|73|כג א ד"ה כבר ידעת}}, ה'''ר"י מלוניל''' {{מ|כג א ד"ה אי הכי}} וה''ריא"ז'' {{מ|כג א ד"ה האדם}} .<br>
המהרש"ל '''בחכמת שלמה'''{{היברובוקס|21223|13|כג א ד"ה אית ליה}}  מביא שישנה גרסה אחרת ברש"י בחלק מן הספרים בה מופיע פירוש נוסף לסוגייה. הפירוש שמובא שם הוא שאף על פי שרבי יוחנן מחייב באש כאילו המדליק הזיק בידיו, עדיין יש תנאי של בעלות על הגחלת מפני שאם האש היא לא ממונו של המדליק אי אפשר להתחייב עליה גם משום חציו. גרסה זו בדברי רש"י מובאת גם בשיטה מקובצת שהביא מספר ראשונים שהסכימו לפירוש זה בגמרא{{הערה|היו מספר אחרונים שטענו שזוהי גם דעת הרי"ף והרמב"ם, ונביא דבריהם בדיון על פסיקת ההלכה}}.
המהרש"ל '''בחכמת שלמה'''{{היברובוקס|21223|13|כג א ד"ה אית ליה}}  מביא שישנה גרסה אחרת ברש"י בחלק מן הספרים בה מופיע פירוש נוסף לסוגייה. הפירוש שמובא שם הוא שאף על פי שרבי יוחנן מחייב באש כאילו המדליק הזיק בידיו, עדיין יש תנאי של בעלות על הגחלת מפני שאם האש היא לא ממונו של המדליק אי אפשר להתחייב עליה גם משום חציו. גרסה זו בדברי רש"י מובאת גם בשיטה מקובצת שהביא מספר ראשונים שהסכימו לפירוש זה בגמרא{{הערה|היו מספר אחרונים שטענו שזוהי גם דעת הרי"ף והרמב"ם, ונביא דבריהם בדיון על פסיקת ההלכה}}.