58
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אשו משום חציו ומשום ממונו"
אין תקציר עריכה
רפאל זטקובצקי (שיחה | תרומות) |
רפאל זטקובצקי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
=== שיטת הרי"ף והרמב"ם === | === שיטת הרי"ף והרמב"ם === | ||
ה'''רי"ף''' | ה'''רי"ף''' {{[[https://www.sefaria.org.il/Rosh_on_Bava_Kamma.2.8?lang=he]]|י א}} וה'''רמב"ם''' {{רמבם|נזקי ממון|יד|טו|נזקי ממון יד טו}} פסקו גם הם כדעת רבי יוחנן, אך ה'''מגיד משנה''' העיר על דבריהם שהם לא הזכירו את החלוקה בין מקרה שבו "כלו לו חציו" למקרה שבו "לא כלו לו חציו", והמגיד משנה תמה מדוע השמיטו את החלוקה הזו אף על פי שיש בה נפקא מינא גדולה למעשה והיא עולה מפשט הסוגייה. המגיד משנה כותב שאולי הייתה לרמב"ם שיטה אחרת בפירוש הסוגייה, או שהרמב"ם החליט לדחות את מסקנת הגמרא מהלכה מפני שמפשט המשניות והברייתות לא נראה שישנה חלוקה בין "כלו לו חציו" ל"לא כלו לו חציו".<br> | ||
ה'''ים של שלמה''' {{היברובוקס|40932|34|ב כב}} מבאר שלדעת הרי"ף והרמב"ם במסקנת הסוגייה הגמרא חוזרת בה מהחלוקה בין "כלו לו חציו" ל"לא כלו לו חציו", ולמסקנה בכל מצב שבו האדם הדליק את האש בידיו חיובו הוא משום ממונו ופטור בטמון, ואילו במקרה שבו האדם לא הדליק בידיו אלא פשע בשמירת גחלתו החיוב הוא משום חציו וחייב גם בטמון{{הערה|בדבריו שם הוא מבאר בהרחבה איך ניתן לפרנס פירוש זה בלשון הסוגייה }}.<br> | ה'''ים של שלמה''' {{היברובוקס|40932|34|ב כב}} מבאר שלדעת הרי"ף והרמב"ם במסקנת הסוגייה הגמרא חוזרת בה מהחלוקה בין "כלו לו חציו" ל"לא כלו לו חציו", ולמסקנה בכל מצב שבו האדם הדליק את האש בידיו חיובו הוא משום ממונו ופטור בטמון, ואילו במקרה שבו האדם לא הדליק בידיו אלא פשע בשמירת גחלתו החיוב הוא משום חציו וחייב גם בטמון{{הערה|בדבריו שם הוא מבאר בהרחבה איך ניתן לפרנס פירוש זה בלשון הסוגייה }}.<br> | ||
ה'''נחלת דוד''' {{היברובוקס|15286|40|כג א}} תמה על הים של שלמה, שכן יוצא מדבריו שהחיוב של אדם המדליק בידיו הוא פחות חמור מחיובו של אדם שפשע בשמירת האש בלי להדליק אותה בידיו, ודבר זה מנוגד לסברא הפשוטה. הנחלת דוד מסביר שהרי"ף והרמב"ם הבינו את הגמרא כדעת רש"י בגרסא המובאת בחכמת שלמה, ולדעתם החיוב של אשו משום חציו שייך רק במקרה שבו יש בעלות על הגחלת, כי החיוב של "אשו משום חציו" למעשה מתבסס על החיוב של אשו משום ממונו. לכן הרי"ף והרמב"ם הבינו שלמסקנת הסוגייה לא קשה על רבי יוחנן איך שייך באש הפטור של טמון, שהרי גם רבי יוחנן מודה שהחיוב על נזקי אש מבוסס על כך שהאש היא ממונו, ואין צורך למסקנת הסוגייה לחלק בין מקרה ש"כלו לו חציו" למקרה שבו "לא כלו לו חציו". | ה'''נחלת דוד''' {{היברובוקס|15286|40|כג א}} תמה על הים של שלמה, שכן יוצא מדבריו שהחיוב של אדם המדליק בידיו הוא פחות חמור מחיובו של אדם שפשע בשמירת האש בלי להדליק אותה בידיו, ודבר זה מנוגד לסברא הפשוטה. הנחלת דוד מסביר שהרי"ף והרמב"ם הבינו את הגמרא כדעת רש"י בגרסא המובאת בחכמת שלמה, ולדעתם החיוב של אשו משום חציו שייך רק במקרה שבו יש בעלות על הגחלת, כי החיוב של "אשו משום חציו" למעשה מתבסס על החיוב של אשו משום ממונו. לכן הרי"ף והרמב"ם הבינו שלמסקנת הסוגייה לא קשה על רבי יוחנן איך שייך באש הפטור של טמון, שהרי גם רבי יוחנן מודה שהחיוב על נזקי אש מבוסס על כך שהאש היא ממונו, ואין צורך למסקנת הסוגייה לחלק בין מקרה ש"כלו לו חציו" למקרה שבו "לא כלו לו חציו". | ||