הבדלים בין גרסאות בדף "אשו משום חציו ומשום ממונו"

# לפי שיטתו של רש"י כל אדם יכול להדליק את רכושו של חברו ולהיפטר ע"י הפקרת הגחלים.

השיטה מקובצת מתרץ בדעת רש"י שריש לקיש מצריך בעלות על הגחלת רק במידה והאדם לא הדליק את האש בידיו אלא פשע בשמירת האש והיא התפשטה לרכוש חברו מאליה. אך במידה והאדם הדליק את האש בידיו אפילו ריש לקיש יודה שאין צורך בבעלות על הגחלת כדי לחייב.  

התוספות חלקו על רש"י וטענו שלדעת ריש לקיש אין צורך בבעלות על הגחלת כדי להתחייב, ובעקבותיהם הלכו הרשב"א, תוספות רבינו פרץ והאגודה.

== אשו משום חציו - מסקנת הגמרא ==

=== קושיית הגמרא על רבי יוחנן ===

התוספות מסבירים שלדעת רבי יוחנן לא שייך לפטור טמון באש, כי רק בנזקי ממונו מצאנו שהתורה חידשה פטורים לכל אב נזיקין, אך באדם המזיק אין שום פטורים והוא חייב בכל מצב.  

=== תירוץ הגמרא ===

הגמרא מקשה על תירוץ זה שאם לא ניתן לחייב את המדליק משום חציו, הוא יהיה פטור לא רק מנזקי טמון אלא מכל הנזקים של אותה אש, שהרי רבי יוחנן סובר שאשו משום חציו.

המהרש"ל בחכמת שלמה מביא שישנה גרסה אחרת ברש"י בחלק מן הספרים בה מופיע פירוש נוסף לסוגייה. הפירוש שמובא שם הוא שאף על פי שרבי יוחנן מחייב באש כאילו המדליק הזיק בידיו, עדיין יש תנאי של בעלות על הגחלת מפני שאם האש היא לא ממונו של המדליק אי אפשר להתחייב עליה גם משום חציו. גרסה זו בדברי רש"י מובאת גם בשיטה מקובצת שהביא מספר ראשונים שהסכימו לפירוש זה בגמרא{{הערה|היו מספר אחרונים שטענו שזוהי גם דעת הרי"ף והרמב"ם, ונביא דבריהם בדיון על פסיקת ההלכה}}.