10,104
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה על תבשיל שיש בו מין דגן"
אין תקציר עריכה
| שורה 47: | שורה 47: | ||
<BR/>אמנם ב'''בית חדש''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x895 (רח ב)] כתב כדבר פשוט שכאשר הקמח בא לדבק, אפילו הוא רוב, אינו קובע ברכה לעצמו. וכן משמע לכאורה מדברי הראשונים, שחילקו בין לדבק לבין להכשיר המאכל, דמשמע שלדבק לעולם אינו קובע ברכה לעצמו. | <BR/>אמנם ב'''בית חדש''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x895 (רח ב)] כתב כדבר פשוט שכאשר הקמח בא לדבק, אפילו הוא רוב, אינו קובע ברכה לעצמו. וכן משמע לכאורה מדברי הראשונים, שחילקו בין לדבק לבין להכשיר המאכל, דמשמע שלדבק לעולם אינו קובע ברכה לעצמו. | ||
ב'''טורי זהב''' (ד) חכך בזה לענין לעקי"ך שעשויים בשביל הדבש והבשמים, והקמח אינו בא אלא לדיבוק אף שהוא הרוב, | ב'''טורי זהב''' (ד) חכך בזה לענין לעקי"ך שעשויים בשביל הדבש והבשמים, והקמח אינו בא אלא לדיבוק אף שהוא הרוב, לכאורה אין ברכתו מזונות. אך לבסוף כתב שאין להקל בכך, כיון שעל כל פנים יש לו הנאה חשובה מצד ריבוי הקמח. ודימה את הדבר למה דאיתא ביורה דעה לגבי תערובת שיש בה איסור והוא נותן טעם לפגם, כיון שהוא הרוב יש מי שחוכך להחמיר בזה. וכתב הט"ז שכנראה זהו מה שנתספק לתוס', ולכן יש להחמיר בכה"ג לאוכלו בתוך הסעודה. | ||
<BR/>אמנם הרבה אחרונים חלקו | <BR/>אמנם לענין לעקי"ך הרבה אחרונים חלקו על הט"ז. ה'''אליה רבה''' (ב) כתב שלא ראה שנוהגים בזה כהט"ז, אלא מברכים על הלעקי"ך מזונות בלא פקפוק, וביאר הטעם לפי שריבוי הקמח הוא לאכילה. וכן הסכים ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג). גם ה'''משנה ברורה''' השמיט דברים אלו, והסביר ב'''שער הציון''' (יג) שלבד מה שהרבה אחרונים פליגי בזה על הט"ז, גם אינו מצוי שיתן כל כך הרבה קמח ולא יהיה בשביל המאכל עצמו אלא רק לדבק. | ||
==== קמח שאין טעמו מורגש ==== | ==== קמח שאין טעמו מורגש ==== | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
לעומת זאת בספר '''אבודרהם''' (ברכת הלחם, זימון וברכת המזון ד"ה וכתב הר"מ במז"ל שאם) כתב בשם '''הר"ר יונה'''<ref> מן הראוי לציין שברבנו יונה שעל הרי"ף אינו נמצא דין זה.</ref> שדווקא כאשר יש באותו קמח מחמשת המינים כדי שיאכל ממנו כזית בכדי אכילת פרס, אבל אם אין זה השיעור, מברך תחילה בורא מיני מזונות, אבל לבסוף מברך בורא נפשות. | לעומת זאת בספר '''אבודרהם''' (ברכת הלחם, זימון וברכת המזון ד"ה וכתב הר"מ במז"ל שאם) כתב בשם '''הר"ר יונה'''<ref> מן הראוי לציין שברבנו יונה שעל הרי"ף אינו נמצא דין זה.</ref> שדווקא כאשר יש באותו קמח מחמשת המינים כדי שיאכל ממנו כזית בכדי אכילת פרס, אבל אם אין זה השיעור, מברך תחילה בורא מיני מזונות, אבל לבסוף מברך בורא נפשות. | ||
'''ר' עקיבא איגר''' בגליון כתב בשם המג"א שאפילו אם אין כזית בכדי אכילת פרס, ואפילו לא אכל אלא כזית מכל התערובת, עדיין ברכתו מזונות ומעין שלוש. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||