טעם כעיקר - דאורייתא או דרבנן
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משנה: | חולין ח ג |
בבלי: | עבודה זרה סז, חולין קח, פסחים מד, זבחים עט |
ירושלמי: | נזיר ו א |
רמב"ם: | מאכלות אסורות |
שולחן ערוך: | יורה דעה צח ב |
בהלכות תערובות של איסור והיתר, נקבע להלכה שכאשר בתערובת שיש בה איסור תורה והיתר, וטעם האיסור מורגש בהיתר, התערובת אסורה באיסור תורה. [מקורות] בסוגיא מבוררות הדעות בנוגע למקרה שבו מבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור, האם הטעם אסור מהתורה כמו עיקר האיסור או שהוא אסור מדברי חכמים.