הבדלים בין גרסאות בדף "שנים מקרא ואחד תרגום"

מ
שורה 7: שורה 7:


לדעת ה'''ראב"ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14544&st=&pgnum=108 (פח)] הגמרא מדברת על יחיד שדר במקום שאין בו קריאת התורה בציבור, וצריך לכוון השעה שבה הציבור קורא ולקרוא עמהם. ודייק זאת מהלשון 'ישלים פרשיותיו עם הציבור' ולא כתיב 'יקרא אדם את הפרשה' וכו'. אך סיים שמכל מקום המנהג לקרוא כל אחד, והוא מנהג יפה, לפי שפעמים לא מכוון יפה לקריאת הציבור בבית הכנסת.
לדעת ה'''ראב"ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14544&st=&pgnum=108 (פח)] הגמרא מדברת על יחיד שדר במקום שאין בו קריאת התורה בציבור, וצריך לכוון השעה שבה הציבור קורא ולקרוא עמהם. ודייק זאת מהלשון 'ישלים פרשיותיו עם הציבור' ולא כתיב 'יקרא אדם את הפרשה' וכו'. אך סיים שמכל מקום המנהג לקרוא כל אחד, והוא מנהג יפה, לפי שפעמים לא מכוון יפה לקריאת הציבור בבית הכנסת.
<BR/>גם בסידור '''רב עמרם גאון''' (שחרית של שבת ד"ה ויתבין) יש משמעות שהקריאה שנים מקרא ואחד תרגום היא הקריאה הציבורית, שכן הוא מסדר זאת אחר התפילה בסידורו, וכותב שהציבור מסדרים את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום. וכן משמע ב'''סידור רש"י''' (תצג).
<BR/>בסידור '''רב עמרם גאון''' (שחרית של שבת ד"ה ויתבין) יש משמעות שהקריאה שנים מקרא ואחד תרגום היא הקריאה הציבורית, שכן הוא מסדר זאת אחר התפילה בסידורו, וכותב שהציבור מסדרים את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום. וכן משמע ב'''סידור רש"י''' (תצג).


לעומת זאת, רוב ככל הראשונים הבינו שיש חיוב על כל אחד, וכן כתבו להלכה ה'''רי"ף''' (ברכות ד ב), ה'''רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=82150&rid=728 (תפילה יג כה)] וה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1491 (אורח חיים רפה)].
לעומת זאת, רוב ככל הראשונים הבינו שיש חיוב על כל אחד, וכן כתבו להלכה ה'''רי"ף''' (ברכות ד ב), ה'''רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=82150&rid=728 (תפילה יג כה)] וה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1491 (אורח חיים רפה)].