שיחה:תליית וילון ותמונה בשבת

באופן כללי

חסר כאן בהירות, יש לזכור שבכל מחיצת עראי יש 2 בעיות נפרדות - בנין, ואוהל. אף שמצד אוהל יש קולא במחיצות אך מצד בנין אין קולא כלל, ולכן צריך להסביר למה מותר מחיצה קבועה, כמ"מ אציין לביאוה"ל הראשון בסימן שט"ו, שממנו עולה שרק מחיצה שאין הדרך לבנות עמה בנין קבוע מותר להעמיד באופן קבוע על יסוד ההיתר דאוהל עראי.

בביאור מחלוקת החזון איש והמגן אברהם

החזון איש חולק על ההיתר בוילון הקבוע לאורך זמן על אף שהוא נע ונד, כי במקום החיבור הוא אמיץ וחזק ויש להחשיבו כבנין, אם כי יש מקום לחלוק [מלבד חידושו הדחוק מה של הרב מנוחת אהבה] ולומר שוילון אינו דרך בנין ולכן לדברי הביאוה"ל אין כאן משום בנין קבע אלא עראי והוה תוספת בנין עראי שמותר. אך אם כן נצטרך להבין למה כשקבוע מכל הצדדים חשוב בנין קבע אף לדברי המשנ"ב (שעה"צ ו).

יש מקום לחלק באופן נוסף שדלת חשוב חיבור מאחר שאם לא פתח הכניסה במקום זה היו ממשיכים וסותמים את הבית בלבנים או בעצים ואבנים, וכיון שהפתח כאן על כן בנו מחיצה מחומר קשיח שמסתובב על צירו ומאפשר את הכניסה, מה שאין כן וילון אינו המשך של הבית אלא עשוי רק לצניעות בעלמא, ולכן כל זמן שנע ונד אף שמחובר לבית אין כאן בנין עראי כפי שמסביר הביאוה"ל הנ"ל שכל שעשוי לצניעות אינו בגדר בנין קבע על אף שהוא לזמן מרובה. אך כאשר סותמו מכל צדיו הוא סתימה מעלייתא כמו חומר קשיח, ודו"ק.

עוד מחלוקת יש בין החזון איש למגן אברהם בנוגע לתמונות וכדומה, שבעוד המגן אברהם סובר שמצד אוהל אין לאסור כיון שהוא מחיצה, ואף מצד בנין אין לאסור מאחר ואינו בטל לו [כך מסבירים בדר"כ בבית המדרש את המ"א], הרי החזו"א סובר שאין סברא ש'אינו בטל לו' וכל שמחבר לבנין באופן קבוע עובר משום בונה.

כשתעיין במהלך השני בו הסברתי את דעת המ"א לגבי וילון קבוע מלמעלה, תראה שבשורש הדברים שני המחלוקות אחד הם, ודו"ק והבן כי קיצרתי.

כללו של דבר, הערך טעון עריכה מחדש באופן רציני

בש''ם 09:31, 6 במאי 2016 (IDT)