שיחה:מתה מחמת מלאכה

א. פטור חיצוני שאינו בפרשית שומרים

נראה לי שכדאי להאיר נקודה נוספת בעניין הפטור ב"מתה מחמת מלאכה", שמחדדת יותר את יסודות הדין. כל דיני השומרים לפרטיהם השונים נלמדו מדרשות הכתובים בפרשת משפטים, ורק הפטור של "מתה מחמת מלאכה" לא נלמד מהתורה אלא נלמד מסברה. יש להבין מה נשתנה פטור זה משאר דיני שומרים, שרק הוא לא נדרש מפסוקי התורה אלא נלמד מסברה? קשה לומר שזו סברה פשוטה כל כך עד שהתורה לא הייתה צריכה לכותבה, שהרי בגמרא יש ספק בדבר (וע"ע ב"מ צד: שגם אבדה שנלמדת מק"ו נכתבה בתורה משום ש"מילתא שאתיא בק"ו טרח וכתב ליה קרא"). נראה שהפתרון לשאלה זו הוא, שפטור זה שונה מהותית משאר פטורי שומרים ולכן לא נכתב בתורה. צריך להבין מה מייחד את דין "מתה מחמת מלאכה" משאר דיני שומרים?

בדף הסוגיה התבארה בהרחבה שאלת הראשונים שמצד ההגדרות הבסיסיות של שואל, הוא היה אמור להתחייב על נזק מחמת מלאכה, ולכן שאלו הראשונים מדוע השואל פטור למסקנת הגמרא ב"מתה מחמת מלאכה"? שאלה זו מוליכה אותנו להבנה שמצד חיוב השמירה של שואל הוא חייב אף על "מתה מחמת מלאכה", והפטור נובע מסיבה חיצונית בלבד. לפי זה מיושבת השאלה: מדוע לא הוזכר פטור "מתה מחמת מלאכה" בתורה? התשובה היא, שפטור זה לא קשור ל"פרשית שומרים" העוסקת בהגדרת חיוב השומר כלפי הבעלים, זאת כיון שמצד "פרשית שומרים" שואל היה צריך להתחייב גם על נזק שמחמת המלאכה, וזה שהוא פטור נובע מסיבה חיצונית שלא קשורה לשומרים וחיוביהם.

אכן יש שלושה הסברים בטעם דין "מתה מחמת מלאכה": א. פשיעת המשאיל (רמב"ן). ב. מחילת המשאיל (רשב"א). ג. מקח טעות. והמשותף לכל שלושת ההסברים הוא, שלפי כולם סיבת הפטור אינה בגלל שהשואל מצד עצמו פטור בנזק שמחמת המלאכה, אלא מסיבות חיצוניות - פשיעת המשאיל, מחילת המשאיל או מקח טעות, וזה כמו שאמרנו שהפטור הוא פטור חיצוני ולכן אינו מופיע בפרשית שומרים.

הערה זו מופיעה גם במאמר מתה מחמת מלאכה, משה כהן, מעליות כה, עמודים 382-383, .

תלמיד1 11:58, 8 במאי 2016 (IDT)

ב. בירור שיטת התוספות

נראה שיטת תוספות (צד ב ד"ה שומר) היא כשיטת הרשב"א. תוספות שואל מדוע במשנה "ארבעה שומרים הם" (ב"מ צג א) נאמר ש"שואל משלם את הכל", הרי הוא פטור במתה מחמת מלאכה? ועונה התוספות שכוונת המשנה היא ששואל משלם את כל מה שהוזכר בפרשה (פשיעה, גנבה ואבדה, אונסים), אבל "מתה מחמת מלאכה כיון ששואל יש לו רשות לעשות בה מלאכה פטור". דהיינו: מסביר התוספות שבמתה מחמת מלאכה פטור בגלל שכשאדם שואל חפץ, בתוך השאלה כלול גם פטור על "מתה מחמת מלאכה", ולכאורה כוונתו שפטור זה הוא מטעם מחילת המשאיל, כדברי הרשב"א; שהרי לדברי הרמב"ן הפטור לא קשור לכך שיש לשואל רשות לעשות מלאכה, אלא לפשיעת המשאיל.

תלמיד1 17:30, 5 במאי 2016 (IDT)

שיטת אבן האזל

כפי הזכור לי יש שיטה נוספת של בעל האבן האזל בפירושו על הרמב"ם בו הוא משלב בין ב' השיטות העיקריות.

בש''ם 18:16, 5 במאי 2016 (IDT)

אתה צודק, ויש באחרונים עוד מספר ביאורים נוספים, בעיקר סביב שיטת הרמב"ם, אולם העדפתי לעת עתה להזכיר רק את שלושת השיטות המרכזיות שבפוסקים, ואף את שיטת המחנה אפרים לא בצורה משמעותית, משום שאני מעדיף למקד את הדיון בשיטות המרכזיות ולא להתפרס לתתי שיטות עד אין קץ. אולי בהמשך הדף בדיון על שיטת הרמב"ם (6.1) אביא את הדרכים הנוספות שבאחרונים. מכל מקום תודה על ההפניה.

תלמיד1 22:11, 5 במאי 2016 (IDT)

מקובל בהחלט!

בש''ם 23:27, 5 במאי 2016 (IDT)