הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:הקניית דבר שלא בא לעולם"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 4: | שורה 4: | ||
"הערה בדעת המהרש"ם" | "הערה בדעת המהרש"ם" | ||
כתבתי שהגר"א שפירא ע"פ המהרש"ם מצריך רק שמעשה הקניין יהיה סיטומתא, אך נראה לי שלמהרש"ם עצמו העיקר שהדבר הוא כזה שהמנהג להקנותו כשעוד לא בא לעולם. | כתבתי שהגר"א שפירא ע"פ המהרש"ם מצריך רק שמעשה הקניין יהיה סיטומתא, אך נראה לי שלמהרש"ם עצמו העיקר שהדבר הוא כזה שהמנהג להקנותו כשעוד לא בא לעולם. | ||
בעניין ביאור דברי הרשב"א" | |||
הבאתי בפנים רק את דעת האבנ"מ בביאור דברי הרשב"א, היות שהוא קשר אותם להא דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אולם ישנם גם ביאורים אחרים, ראה למשל במחנ"א אונאה סי' כ"ג. בדברי האבנ"מ יש דיון במחצית השקל במקום, ובדברי חיים (אויערבאך) דיני כתובה סו"ס כ"א. | |||
גרסה מ־23:06, 4 בינואר 2018
"שאלה על הסברת המהר"ש איגר" מובא בשם הגר"ש איגר שהטעם שאין אדם מקנה דשלב"ל, הוא חוסר גמירות דעת של המוכר, שחושב שהדבר לא יגיע לעולם, לכאורה קשה ממוכר פירות דקל? אשמח לקבל תשובה!
"הערה בדעת המהרש"ם" כתבתי שהגר"א שפירא ע"פ המהרש"ם מצריך רק שמעשה הקניין יהיה סיטומתא, אך נראה לי שלמהרש"ם עצמו העיקר שהדבר הוא כזה שהמנהג להקנותו כשעוד לא בא לעולם. בעניין ביאור דברי הרשב"א" הבאתי בפנים רק את דעת האבנ"מ בביאור דברי הרשב"א, היות שהוא קשר אותם להא דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, אולם ישנם גם ביאורים אחרים, ראה למשל במחנ"א אונאה סי' כ"ג. בדברי האבנ"מ יש דיון במחצית השקל במקום, ובדברי חיים (אויערבאך) דיני כתובה סו"ס כ"א.