|
|
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) |
שורה 1: |
שורה 1: |
| הגמרא בדף כותבת:
| | #הפניה [[ויקיסוגיה:בית המדרש]] |
| "ואין עושין אלונטית ואיזו היא אנומלין ואיזו היא אלונטית אנומלין יין ודבש ופלפלין אלונטית יין ישן ומים צלולין ואפרסמון דעבדי לבי מסותא למיקר"
| |
| ורש"יי שם מפרש ש" שאינה למשקה צמא אלא לצנן לאחר המרחץ ודוגמת רפואה",
| |
| | |
| והיכן מצינו שאלונטית זה סוג של אוכל?
| |
| אתן כמה דוגמאות:
| |
| | |
| 1. רש"י שבת מ ע"ב: "אלונטית. טיול''א ונראה לי בגד שמסתפגין בו דבכל דוכתא קרי לה אלונטית"
| |
| | |
| 2. רש"י עירובין פח ע"א: "מסתפג אדם. ביום טוב ובשבת אם רחץ בצונן מסתפג באלונטית ואין חוששין שמא יסחוט"
| |
| | |
| 3. ויקימילון: "אלונטית": "לשון חז"ל מגבת או חתיכת בד סופג.
| |
| ”הָרוֹחֵץ בְּמֵי מְעָרָה וּבְמֵי טְבֶרְיָא וְנִסְתַּפֵּג, אֲפִלּוּ בְעֶשֶׂר אֲלֻנְטִיאוֹת, לֹא יְבִיאֵם בְּיָדוֹ, אֲבָל עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם מִסְתַּפְּגִין בַּאֲלֻנְטִית אַחַת פְּנֵיהֶם יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, וּמְבִיאִין אוֹתָהּ בְּיָדָן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק כב, משנה ה)
| |
| ”תנו רבנן: מיחם אדם אלונטית ומניחה על בני מעים בשבת.“ (בבלי, מסכת שבת – דף מ, עמוד ב)
| |
| וגם מובא שם שמיוונית: lention) λεντιον) - אריג, מפית, מגבת. מקור המילה היוונית במילה הלטינית linteum, שפירושה פשתן וגם בגד פשתן.
| |
| | |
| | |
| כיצד ניתן ליישב את הסתירה?
| |