112
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שותפות ישראל וגוי בנטיעות ערלה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הנהו מוריקאי: קישור
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←הנהו מוריקאי: קישור) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== סוגית הגמרא == | == סוגית הגמרא == | ||
=== הנהו מוריקאי === | === הנהו מוריקאי === | ||
ה'''גמרא''' (עבודה זרה | ה'''גמרא''' ([https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=22&format=pdf עבודה זרה כ"ב א']) מביאה מעשה בשני זורעי גנות<ref>לכאורה ניתן היה להבין שמדובר בשותפות בבעלות על שדה. אמנם להלן בברייתא מפורש שהשותפות היא באריסות, כלומר שניים שקיבלו שדה באריסות והמלאכה מוטלת על שניהם, וכן כתב רש"י.</ref>, ישראל וגוי, שהיו מחלקים את העבודה שלהם כך שהגוי חורש וזורע וקוצר בשבת והישראל עושה כנגדו ביום ראשון. באו לפני רבא ושאלו אם עושים הם כדין, או שמא יש איסור בדבר. והגמרא אומרת שרבא התיר להם.<BR/> | ||
על הוראה זו הקשה רבינא לרבא מברייתא, בה כתוב שישראל וגוי שקיבלו שדה בשותפות, אסור לישראל לומר לגוי עשה אתה מלאכה בשבת ואני אעשה כנגדך ביום ראשון, אלא אם כן התנו כן קודם שקיבלו את השדה בשותפות. טעם האיסור בדבר הוא מפני שהמלאכה מוטלת על שניהם להיעשות יחד, וכאשר אומר הישראל לגוי לעבוד בשבת במקומו הרי הוא נעשה שלוחו, ואסור לישראל לעבוד את קרקעו אף על ידי שליח, והשכר שיקבל עבור עבודה כזו נחשב הוא ל[[שכר שבת]]. ואף שעושה הישראל אחר כך כנגדו ביום ראשון, אפילו הכי אסור. אמנם אם התנו כן מתחילה בשעת ההשתתפות, הרי שמלכתחילה לא מוטל על הישראל לעבוד בשבת, ומה שעושה הגוי על דעת עצמו הוא עושה כן, ואף השכר שנוטל אחר כך הישראל מבעל הבית, אינו על השבתות אלא על ימי החול שעבד כנגדן.<BR/> | על הוראה זו הקשה רבינא לרבא מברייתא, בה כתוב שישראל וגוי שקיבלו שדה בשותפות, אסור לישראל לומר לגוי עשה אתה מלאכה בשבת ואני אעשה כנגדך ביום ראשון, אלא אם כן התנו כן קודם שקיבלו את השדה בשותפות. טעם האיסור בדבר הוא מפני שהמלאכה מוטלת על שניהם להיעשות יחד, וכאשר אומר הישראל לגוי לעבוד בשבת במקומו הרי הוא נעשה שלוחו, ואסור לישראל לעבוד את קרקעו אף על ידי שליח, והשכר שיקבל עבור עבודה כזו נחשב הוא ל[[שכר שבת]]. ואף שעושה הישראל אחר כך כנגדו ביום ראשון, אפילו הכי אסור. אמנם אם התנו כן מתחילה בשעת ההשתתפות, הרי שמלכתחילה לא מוטל על הישראל לעבוד בשבת, ומה שעושה הגוי על דעת עצמו הוא עושה כן, ואף השכר שנוטל אחר כך הישראל מבעל הבית, אינו על השבתות אלא על ימי החול שעבד כנגדן.<BR/> | ||
מששמע רבא ברייתא זו התבייש בהוראתו, אך לבסוף נתברר שגם באותו מקרה שבא לפניו, היה תנאי כזה בתחילה, כך שהתברר שרבא הורה כדין. | מששמע רבא ברייתא זו התבייש בהוראתו, אך לבסוף נתברר שגם באותו מקרה שבא לפניו, היה תנאי כזה בתחילה, כך שהתברר שרבא הורה כדין. | ||
| שורה 84: | שורה 84: | ||
==== סתירה מהרמב"ם בהלכות שבת ==== | ==== סתירה מהרמב"ם בהלכות שבת ==== | ||
מפרשי הרמב"ם העלו שאלה, שאם נאמר שכוונת הרמב"ם שאסור לבוא חשבון גם אם התנו בתחילה, וכמו שמפרש הט"ז בדעתו, הרי זה סותר דבריו בהלכות שבת (ו יז), שם משמע שאם התנו מותר אפילו באו לחשבון בסוף, והרי דין ערלה נלמד בסוגיה מדין שבת? אמנם | מפרשי הרמב"ם העלו שאלה, שאם נאמר שכוונת הרמב"ם שאסור לבוא חשבון גם אם התנו בתחילה, וכמו שמפרש הט"ז בדעתו, הרי זה סותר דבריו בהלכות שבת (ו יז), שם משמע שאם התנו מותר אפילו באו לחשבון בסוף, והרי דין ערלה נלמד בסוגיה מדין שבת? אמנם הט"ז כתב בדעת הרמב"ם שגם שם בהלכות שבת כוונתו לאסור באו חשבון לבסוף אפילו אם התנו. אך המגיד משנה והבית יוסף ועוד מפרשים סבורים שיש הבדל בין שבת לערלה כמבואר ב[[שותפות ישראל וגוי בשבת#שיטת הרמב"ם|סוגיה שם]], ואם כן השאלה במקומה עומדת. | ||
ה'''מהר"י קורקוס''' על הרמב"ם (שבת ו יז) התעורר לשאול מנא ליה להרמב"ם חלוקה זו בין דין ערלה לדין שבת, והרי כל דין ערלה נלמד מן הברייתא האמורה לגבי שבת, ולגבי שבת מבואר מדברי הרמב"ם שאם התנו בתחילה מותר, אפילו באו חשבון לבסוף?<BR/> | ה'''מהר"י קורקוס''' על הרמב"ם (שבת ו יז) התעורר לשאול מנא ליה להרמב"ם חלוקה זו בין דין ערלה לדין שבת, והרי כל דין ערלה נלמד מן הברייתא האמורה לגבי שבת, ולגבי שבת מבואר מדברי הרמב"ם שאם התנו בתחילה מותר, אפילו באו חשבון לבסוף?<BR/> | ||