|
|
| שורה 114: |
שורה 114: |
| כבר ב'''גמרא''' (קמו ב) נפסקה הלכה כאחרים, שאסור אף להוסיף על נקב חדש, וכן פסקו הפוסקים. | | כבר ב'''גמרא''' (קמו ב) נפסקה הלכה כאחרים, שאסור אף להוסיף על נקב חדש, וכן פסקו הפוסקים. |
|
| |
|
| == קריעה וחיתוך חותלות וחותמות == | | === האם מדובר ב'מוסתקי' או בחבית רגילה === |
| מובא ב'''גמרא''' (שבת קמו א) ברייתא האומרת שחותלות של גרוגרות ושל תמרים מותר להפקיע להתיר ולחתוך (וברייתא אחרת המתירה רק להתיר היא כדעת ר' נחמיה האוסר לטלטל סכין אם לא לצורך תשמישו).
| | ה'''תוספות''' (שבת קמו א ד"ה שובר, עירובין לד ב ד"ה אמאי) כתבו שכולה שמעתא מיירי במוסתקי, כלומר לא רק דין שבירת החבית הנ"ל, אלא גם נקיבת החבית והתזת ראשה בסייף, הכל מיירי במוסתקי, שהרי בחבית שלימה יש איסור גמור בבנין וסתירה ולכן אפילו נקב ישן אסור. כן כתב גם ב'''ביאור הגר"א''' (שיד א ד"ה ואפילו). |
| <BR/>ב'''גמרא''' בביצה (לא ב) אומר שמואל שחותמות שבכלים מותר להפקיע, להתיר או לחתוך בין בשבת בין ביום טוב. ומבאר '''רש"י''' (לא ב) הטעם שאין בנין וסתירה בכלים.
| | <BR/>אמנם ה'''פרישה''' (ד) כתב שסוגיה דנקב מיירי בחבית שלמה, ומשמע דבמוסתקי שרי לנקוב, וכן משמע ב'''לבושי שרד''' (ד"ה שאינו) וצ"ע. |
| | |
| === שיטת התוספות וסייעתו ===
| |
| כתבו ה'''תוספות''' (שבת קב ב ד"ה האי, קמו א ד"ה מתיר, עירובין לה א ד"ה בעי סכינא) שכל ההיתר בחותמות של כלים הוא דווקא כשהם קשורים בחבל, אבל אם הכלי סגור בעץ או במתכת אסור להפקיעו. והביא לזה ראיה ממסקנת הגמרא בעירובין לה. שהגמרא מעמידה שמדובר במגדל הקשור בחבל, מבואר דבלאו הכי, כלומר אם הכלי סגור בדבר חזק יותר כגון עץ או מתכת, אסור להפקיע או לשבור, דיש בנין וסתירה בכלים.
| |
| <BR/>לדברי התוספות הסכימו גם ה'''רא"ש''' (עירובין ג ה) וה'''טור''' (אורח חיים שיד), וכן כתב ה'''מרדכי''' (שבת כב תלח). וכן הביא ב'''ספר מצוות גדול''' (לאוין סה ד"ה והסותר) שכן דעת '''רבנו שמשון'''.
| |
| | |
| בספר '''שבת של מי''' (קמו א ד"ה תוס' ד"ה מתיר) כתב שהתוספות לשיטתייהו אזלי, שסוברים שכל מגדל של עץ הוא, אבל בירושלמי מעמיד את המשנה במגדל של אבן, ולפי זה אין ראיה לדברי התוספות, שברי אבן אי אפשר לשבור אם לא שהוא קשור במיתנא.
| |
| | |
| === שיטת היראים וסייעתו ===
| |
| כתב ר' אליעזר ממיץ ב'''ספר יראים''' (קב ד"ה והא דאמרינן) שמי שאבד לו מפתח התיבה וצריך לה לצורך שבת, יכול לשברה לכתחילה ואין בזה חשש איסור לפי שאין בנין וסתירה בכלים. והוכיח כן ממתניתין דחבית ומהגמרא גבי חותמות של כלים. והביאו ב'''ספר מצוות גדול''' (לאוין סה ד"ה והסותר).
| |
| | |
| ה'''גר"א''' (אורח חיים שיד ז ד"ה ודוקא) העיר שגם הר"ן והרשב"א פליגי בזה על תוספות וסוברים שאין בנין וסתירה בכלים כלל, ולכן גם בחותמות מותר לגמרי אף כשאינם קושרים בחבל.
| |
| | |
| וב'''ספר מצוות קטן''' (רפב ד"ה והסותר) הביא שתי הדעות, וכתב שעל ידי גוי יש להקל, להסיר עצמו מן הספק.
| |
|
| |
|
| == הערות שוליים == | | == הערות שוליים == |