הבדלים בין גרסאות בדף "שבירת כלים בשבת לצורך אכילה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 20: שורה 20:
ה'''ריטב"א''' כתב טעם אחר להיתר המשנה. שכיון שאפילו היה מתכוון לעשות לה פתח, אין זה אלא כלאחר יד מפני שאין דרך בני אדם להוציא על ידי שבירה, לכן כאשר גם אינו מתכוון מותר לכתחילה, כדי שיעשה בעין יפה לאורחים ולצורך שבת. וכתב שלפי זה אינו קשה מהגמרא בביצה, שהשוותה לשבירת עצים להריח, מפני שגם שם הוא אינו מתכוון לעשות כלי.
ה'''ריטב"א''' כתב טעם אחר להיתר המשנה. שכיון שאפילו היה מתכוון לעשות לה פתח, אין זה אלא כלאחר יד מפני שאין דרך בני אדם להוציא על ידי שבירה, לכן כאשר גם אינו מתכוון מותר לכתחילה, כדי שיעשה בעין יפה לאורחים ולצורך שבת. וכתב שלפי זה אינו קשה מהגמרא בביצה, שהשוותה לשבירת עצים להריח, מפני שגם שם הוא אינו מתכוון לעשות כלי.


== הקושיה מעירובין ותירוצה ==
=== הקושיה מעירובין ותירוצה ===
{{סוגיה מורחבת|עירוב שנתנו במגדל ואבד המפתח}}
{{סוגיה מורחבת|עירוב שנתנו במגדל ואבד המפתח}}
אומרת ה'''משנה''' (עירובין ג ג) שמי שעירובו נמצא בתוך מגדל ואבד המפתח, לדעת רבנן עירובו עירוב, ולדעת ר' אליעזר אינו עירוב אם אינו יודע היכן המפתח. ומסקנת ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=35&format=pdf (עירובין לה א)] שאיירי במגדל של עץ הקשור בחבל וצריך סכין לחתכו, שבזה מתירים רבנן לטלטל את הסכין לצורך דבר המותר, ולכן הוי עירוב, ולר' אליעזר אין עירובו עירוב, לפי שסובר כר' נחמיה ש[[כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|אין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו]].
אומרת ה'''משנה''' (עירובין ג ג) שמי שעירובו נמצא בתוך מגדל ואבד המפתח, לדעת רבנן עירובו עירוב, ולדעת ר' אליעזר אינו עירוב אם אינו יודע היכן המפתח. ומסקנת ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=35&format=pdf (עירובין לה א)] שאיירי במגדל של עץ הקשור בחבל וצריך סכין לחתכו, שבזה מתירים רבנן לטלטל את הסכין לצורך דבר המותר, ולכן הוי עירוב, ולר' אליעזר אין עירובו עירוב, לפי שסובר כר' נחמיה ש[[כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|אין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו]].
שורה 27: שורה 27:
ויש להעיר מה'''ירושלמי''' (עירובין ג ג) שלשיטתו ליכא לקושיה זו, מפני שכתב שמגדל האמור בגמרא בעירובין היינו מאבן, אבל מגדל של עץ שרי, שנעשה כשובר חבית ליטול הימנה גרוגרות. ה'''תוספות''' (עירובין לד ב ד"ה ואמאי) הזכירו דברי הירושלמי, אך למעשה נקטו שהבבלי הוא דלא כהירושלמי בזה. אמנם ה'''אור זרוע''' (שבת עח יב) הביא מהירושלמי ראיה שלא כתירוץ התוס' להלן.
ויש להעיר מה'''ירושלמי''' (עירובין ג ג) שלשיטתו ליכא לקושיה זו, מפני שכתב שמגדל האמור בגמרא בעירובין היינו מאבן, אבל מגדל של עץ שרי, שנעשה כשובר חבית ליטול הימנה גרוגרות. ה'''תוספות''' (עירובין לד ב ד"ה ואמאי) הזכירו דברי הירושלמי, אך למעשה נקטו שהבבלי הוא דלא כהירושלמי בזה. אמנם ה'''אור זרוע''' (שבת עח יב) הביא מהירושלמי ראיה שלא כתירוץ התוס' להלן.


=== תירוץ התוספות ===
==== תירוץ התוספות ====
תירצו התוספות, שמה שמשנתינו התירה לשבור חבית, מדובר דווקא ב'מוסתקי' כפי שהעמידה הגמרא בביצה (לג ב), כלומר חבית שבנויה מחתיכות שחיברום יחד, כלומר שזהו כלי גרוע ואין בו אין בנין וסתירה, אבל בחבית שלמה אסור כפי שאסור במגדל. ואף שהגמרא בביצה העמידה כך רק לשיטת ר' אליעזר שם, מ"מ גם לדעת רבנן צריך לומר כן, שהרי שם אף שחכמים לא חייבו בקוטם עצים, על כל פנים אסרו לכתחילה, מה שאין כן בחבית שמותר אף לכתחילה. תירוץ זה תירץ גם ה'''רא"ש''' (שבת כב ו), וכן כתב בספר ה'''אגודה''' (שבת כב קפב) {{ראה עוד|תירוץ התוספות}}.  
תירצו התוספות, שמה שמשנתינו התירה לשבור חבית, מדובר דווקא ב'מוסתקי' כפי שהעמידה הגמרא בביצה (לג ב), כלומר חבית שבנויה מחתיכות שחיברום יחד, כלומר שזהו כלי גרוע ואין בו אין בנין וסתירה, אבל בחבית שלמה אסור כפי שאסור במגדל. ואף שהגמרא בביצה העמידה כך רק לשיטת ר' אליעזר שם, מ"מ גם לדעת רבנן צריך לומר כן, שהרי שם אף שחכמים לא חייבו בקוטם עצים, על כל פנים אסרו לכתחילה, מה שאין כן בחבית שמותר אף לכתחילה. תירוץ זה תירץ גם ה'''רא"ש''' (שבת כב ו), וכן כתב בספר ה'''אגודה''' (שבת כב קפב) {{ראה עוד|תירוץ התוספות}}.  
<BR/>כן העתיק גם ה'''טור''' להלכה (אורח חיים שיד) שחבית שלמה אין לשוברה ואפילו נקב בעלמא אין לעשות בה, ולא אמרינן אין בנין וסתירה בכלים אלא במקום שאינו בנין ממש כגון חבית שנשברה ודיבק שבריה בזפת, והיינו 'מוסתקי'.
<BR/>כן העתיק גם ה'''טור''' להלכה (אורח חיים שיד) שחבית שלמה אין לשוברה ואפילו נקב בעלמא אין לעשות בה, ולא אמרינן אין בנין וסתירה בכלים אלא במקום שאינו בנין ממש כגון חבית שנשברה ודיבק שבריה בזפת, והיינו 'מוסתקי'.


==== ביאור תירוץ התוספות ====
===== ביאור תירוץ התוספות =====
יש להעיר שהגמרא בביצה הנ"ל מעמידה ב'מוסתקי' לר' אליעזר, לא מטעם סתירה בכלים, שהרי מצד סתירה יש לחייב מדאורייתא, ואילו ר' אליעזר אסר בקטימת עצים רק מדרבנן כשעושה כן על מנת להריח. ואם כן קשה לכאורה איך התוס' מביאים ראיה משם שיש סתירה בכלים?
יש להעיר שהגמרא בביצה הנ"ל מעמידה ב'מוסתקי' לר' אליעזר, לא מטעם סתירה בכלים, שהרי מצד סתירה יש לחייב מדאורייתא, ואילו ר' אליעזר אסר בקטימת עצים רק מדרבנן כשעושה כן על מנת להריח. ואם כן קשה לכאורה איך התוס' מביאים ראיה משם שיש סתירה בכלים?
<BR/>אך באמת אינו קשה, כי כוונת התוספות לומר שכשם שאמרה הגמרא בחבית שלימה שאסור לשברה לר' אליעזר מטעם גזירה מדרבנן ולכן העמידה את המשנה במוסתקי, כן חייבים לומר בלאו הכי גם לדעת חכמים ומדאורייתא, לפי שיש בנין וסתירה בכלים. כן כתב גם ה'''חזון איש''' (אורח חיים נא ד) <ref>ומה שכתב החזו"א לעיל מיניה בס"ק ב ליישב, שרק בדבר ששייך בנין וסתירה מהתורה יש חשש לעשיית פתח ושייך למגזר, הוא דחוק ואינו מובן. וכנראה בסק"ד חזר בו. וב'''אבני נזר''' (ריג ג) עשה סתירה בדברי התוס' שפעם כתבו משום סתירה ופעם משום גזירה, ואינה קושיה דהגמ' בביצה אמרה כן לאסור מדרבנן, אך תוס' מכריחים שחייבים להעמיד כן דאל"ה אסור מדאורייתא וכנ"ל.</ref> {{ראה עוד|פירוש מוסתקי}}.
<BR/>אך באמת אינו קשה, כי כוונת התוספות לומר שכשם שאמרה הגמרא בחבית שלימה שאסור לשברה לר' אליעזר מטעם גזירה מדרבנן ולכן העמידה את המשנה במוסתקי, כן חייבים לומר בלאו הכי גם לדעת חכמים ומדאורייתא, לפי שיש בנין וסתירה בכלים. כן כתב גם ה'''חזון איש''' (אורח חיים נא ד) <ref>ומה שכתב החזו"א לעיל מיניה בס"ק ב ליישב, שרק בדבר ששייך בנין וסתירה מהתורה יש חשש לעשיית פתח ושייך למגזר, הוא דחוק ואינו מובן. וכנראה בסק"ד חזר בו. וב'''אבני נזר''' (ריג ג) עשה סתירה בדברי התוס' שפעם כתבו משום סתירה ופעם משום גזירה, ואינה קושיה דהגמ' בביצה אמרה כן לאסור מדרבנן, אך תוס' מכריחים שחייבים להעמיד כן דאל"ה אסור מדאורייתא וכנ"ל.</ref> {{ראה עוד|פירוש מוסתקי}}.
שורה 38: שורה 38:
עוד יש להעיר שלפי הסבר התוספות וההעמדה שמדובר בגמרא במוסתקי, יש להעמיד כן את כל הסוגיה, כל מקום שהתירו סתירה, כגון לגבי התזת ראש החבית בסייף ותחיבת הרומח לעשיית נקב, וכן כתבו ה'''תוספות''' להדיא (שבת קמו א ד"ה שובר), וכן כתב ה'''חזון איש''' (נא ד).
עוד יש להעיר שלפי הסבר התוספות וההעמדה שמדובר בגמרא במוסתקי, יש להעמיד כן את כל הסוגיה, כל מקום שהתירו סתירה, כגון לגבי התזת ראש החבית בסייף ותחיבת הרומח לעשיית נקב, וכן כתבו ה'''תוספות''' להדיא (שבת קמו א ד"ה שובר), וכן כתב ה'''חזון איש''' (נא ד).


=== תירוץ הרשב"א והר"ן ===
==== תירוץ הרשב"א והר"ן ====
ה'''רשב"א''' (ש"ה שובר) הקשה על תירוץ התוספות, שאם כדבריהם קשה מהמשך הגמרא שרב ששת שואל האם מותר לתחוב רומח בחבית על מנת לנקבה (לשון הגמרא - למיברז חביתא בבורטיא), וודאי משמע שאיירי בחבית רגילה, ואפילו הכי קאמר שאם אינו מכוון לפיתחא אלא לעין יפה מותר.
ה'''רשב"א''' (ש"ה שובר) הקשה על תירוץ התוספות, שאם כדבריהם קשה מהמשך הגמרא שרב ששת שואל האם מותר לתחוב רומח בחבית על מנת לנקבה (לשון הגמרא - למיברז חביתא בבורטיא), וודאי משמע שאיירי בחבית רגילה, ואפילו הכי קאמר שאם אינו מכוון לפיתחא אלא לעין יפה מותר.
<BR/>ה'''ריטב"א''' (קמו א ד"ה מתני) גם הוא לא קיבל את תירוץ התוספות, מפני שהגמרא בביצה העמידה במוסתקי רק לר' אליעזר, כי סתם חבית אינה 'מותסקי', ואם הייתה זאת גם דעת רבנן היה לה לפרש.
<BR/>ה'''ריטב"א''' (קמו א ד"ה מתני) גם הוא לא קיבל את תירוץ התוספות, מפני שהגמרא בביצה העמידה במוסתקי רק לר' אליעזר, כי סתם חבית אינה 'מותסקי', ואם הייתה זאת גם דעת רבנן היה לה לפרש.
שורה 48: שורה 48:
ב'''בית יוסף''' (שיד ד"ה והר"ן) כתב שהסיבה שתוס' לא קיבלו את תירוץ הרשב"א והר"ן, שהזכירוהו גם הם בעצמם, הוא מפני הגמרא לגבי [[מאן דעייל שופתא בקופינא דמרא]], שם מוכח שיש [[בנין וסתירה בכלים]] אף בכלי קטן. והוסיף ה'''בית יוסף''' שהר"ן והרשב"א יתרצו שזהו דווקא בעושה כלי מתחילתו או בכלי שנתפרק וצריך אומן בחזרתו, דאז חשיב כעושה כלי ממש.
ב'''בית יוסף''' (שיד ד"ה והר"ן) כתב שהסיבה שתוס' לא קיבלו את תירוץ הרשב"א והר"ן, שהזכירוהו גם הם בעצמם, הוא מפני הגמרא לגבי [[מאן דעייל שופתא בקופינא דמרא]], שם מוכח שיש [[בנין וסתירה בכלים]] אף בכלי קטן. והוסיף ה'''בית יוסף''' שהר"ן והרשב"א יתרצו שזהו דווקא בעושה כלי מתחילתו או בכלי שנתפרק וצריך אומן בחזרתו, דאז חשיב כעושה כלי ממש.


==== גדר גדול וקטן ====
===== גדר גדול וקטן =====
ברשב"א ובר"ן לא הזכירו מהו נחשב כלי גדול ומה כלי קטן, אבל ממה שציינו לרש"י בעירובין (לה א ד"ה ומתני') משמע שגדול הוא שמחזיק מ' סאה, שכן כתב רש"י שם. וכן כתב גם ה'''אור זרוע''' (ב שבת עח יב), דאז הוי אוהל ובפחות מכן הוי כלי. ב'''בית יוסף''' (שיד ד"ה וכתוב בתרומת הדשן) כתב שייתכן שגם הר"ן מסכים להגדרה זו.
ברשב"א ובר"ן לא הזכירו מהו נחשב כלי גדול ומה כלי קטן, אבל ממה שציינו לרש"י בעירובין (לה א ד"ה ומתני') משמע שגדול הוא שמחזיק מ' סאה, שכן כתב רש"י שם. וכן כתב גם ה'''אור זרוע''' (ב שבת עח יב), דאז הוי אוהל ובפחות מכן הוי כלי. ב'''בית יוסף''' (שיד ד"ה וכתוב בתרומת הדשן) כתב שייתכן שגם הר"ן מסכים להגדרה זו.
<BR/>אמנם ה'''רשב"א''' בעירובין (לד ב ד"ה גמרא) כתב שכלי קטן הוא כחבית שאדם רגיל לייחד לו לפירות, וכלי גדול אפילו הוא מחזיק ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש, עדיין נחשב הוא כלי קטן לענין זה. והביא לזה ראיה מהגמרא שבאחד ההסברים הביאה שהמחלוקת בין ר' אליעזר לרבנן היא האם המגדל הוא אוהל או לא, ושם ודאי איירי במחזקת מ' סאה, ואפילו הכי איכא מ"ד שאין סתירה בכלים.  
<BR/>אמנם ה'''רשב"א''' בעירובין (לד ב ד"ה גמרא) כתב שכלי קטן הוא כחבית שאדם רגיל לייחד לו לפירות, וכלי גדול אפילו הוא מחזיק ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש, עדיין נחשב הוא כלי קטן לענין זה. והביא לזה ראיה מהגמרא שבאחד ההסברים הביאה שהמחלוקת בין ר' אליעזר לרבנן היא האם המגדל הוא אוהל או לא, ושם ודאי איירי במחזקת מ' סאה, ואפילו הכי איכא מ"ד שאין סתירה בכלים.  
שורה 57: שורה 57:
<BR/>כלומר רש"י הוכרח להעמיד בכלי גדול המחזיק ארבעים סאה ומוגדר כאוהל ואפילו הכי הכא שרי. אמנם זהו דווקא לענין עירוב, אך לדינא אסור לסתרו שלא בבין השמשות, משום מיחזי כסותר, ואם הוא סותרו ממש ולא רק פותח דלת אסור מדאורייתא. כלומר מדברי רש"י עולה כדעת האור זרוע שמחלק בין כלי המחזיק מ' סאה שבזה יש איסור סתירה כדין אוהל, לבין כלי שאינו מחזיק מ' סאה שאין בו משום בנין וסתירה.  
<BR/>כלומר רש"י הוכרח להעמיד בכלי גדול המחזיק ארבעים סאה ומוגדר כאוהל ואפילו הכי הכא שרי. אמנם זהו דווקא לענין עירוב, אך לדינא אסור לסתרו שלא בבין השמשות, משום מיחזי כסותר, ואם הוא סותרו ממש ולא רק פותח דלת אסור מדאורייתא. כלומר מדברי רש"י עולה כדעת האור זרוע שמחלק בין כלי המחזיק מ' סאה שבזה יש איסור סתירה כדין אוהל, לבין כלי שאינו מחזיק מ' סאה שאין בו משום בנין וסתירה.  


=== תירוץ הריטב"א ===
==== תירוץ הריטב"א ====
ה'''ריטב"א''' (ד"ה מתני) כתב שאינו נכון בעיניו לחלק בין בנין גדול לבנין קטן, אלא מגדל של עץ כיון שנעשה דרך בנין והשברים שלו חשובים הם וניתנים לשימוש חוזר, חשיב סותר על מנת לבנות ואסור, אבל חבית אפילו אם היא גדולה, אין בשבירתה משום סתירה, כיון שאי אפשר לחזור ולבנותה.
ה'''ריטב"א''' (ד"ה מתני) כתב שאינו נכון בעיניו לחלק בין בנין גדול לבנין קטן, אלא מגדל של עץ כיון שנעשה דרך בנין והשברים שלו חשובים הם וניתנים לשימוש חוזר, חשיב סותר על מנת לבנות ואסור, אבל חבית אפילו אם היא גדולה, אין בשבירתה משום סתירה, כיון שאי אפשר לחזור ולבנותה.


== שיטת הרי"ף והרמב"ם ==
=== שיטת הרי"ף והרמב"ם ===
ה'''רי"ף''' (סא ב) העתיק המשנה כצורתה ולא הזכיר האוקימתא דמוסתקי, וכן ה'''רמב"ם''' (שבת כג ב) כתב להתיר לשבור החבית על מנת ליטול הימנה גרוגרות, ובלבד שלא יתכוון לעשות כלי, ולא הזכיר דאיירי במוסתקי.
ה'''רי"ף''' (סא ב) העתיק המשנה כצורתה ולא הזכיר האוקימתא דמוסתקי, וכן ה'''רמב"ם''' (שבת כג ב) כתב להתיר לשבור החבית על מנת ליטול הימנה גרוגרות, ובלבד שלא יתכוון לעשות כלי, ולא הזכיר דאיירי במוסתקי.


שורה 72: שורה 72:
והוסיף לבאר שם (ד"ה ולפי זה) שעל פי דברים אלו, ייתכן רק בנייה בכלים אבל לא סתירה בכלים, שהרי כל סתירה היא בכלי עצמו, והרי אין סתירה בכלים ולא שייך בזה עשיית כלי מתחילתו כדאמרינן לגבי בנין.
והוסיף לבאר שם (ד"ה ולפי זה) שעל פי דברים אלו, ייתכן רק בנייה בכלים אבל לא סתירה בכלים, שהרי כל סתירה היא בכלי עצמו, והרי אין סתירה בכלים ולא שייך בזה עשיית כלי מתחילתו כדאמרינן לגבי בנין.


== שלחן ערוך ואחרונים ==
=== שלחן ערוך ואחרונים ===
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיד א) כתב בתחילת דבריו שאין [[בנין וסתירה בכלים]], אבל לגבי חבית פסק להלכה כדברי התוספות והרא"ש והטור, שדווקא בחבית שבורה שדיבק שבריה בזפת, מותר לשברה ליקח מה שבתוכה ובלבד שלא יכוון לעשות נקב יפה, אבל חבית שלמה אסור לשברה. וה'''רמ"א''' הוסיף שדווקא אם אינה מחזקת ארבעים סאה אין בה בנין וסתירה, אבל אם מחזקת ארבעים סאה הוי כאוהל ושוב יש בה בנין וסתירה.  
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיד א) כתב בתחילת דבריו שאין [[בנין וסתירה בכלים]], אבל לגבי חבית פסק להלכה כדברי התוספות והרא"ש והטור, שדווקא בחבית שבורה שדיבק שבריה בזפת, מותר לשברה ליקח מה שבתוכה ובלבד שלא יכוון לעשות נקב יפה, אבל חבית שלמה אסור לשברה. וה'''רמ"א''' הוסיף שדווקא אם אינה מחזקת ארבעים סאה אין בה בנין וסתירה, אבל אם מחזקת ארבעים סאה הוי כאוהל ושוב יש בה בנין וסתירה.  


שורה 79: שורה 79:


ה'''לבוש''' (א) העתיק דברי השו"ע והרמ"א להלכה, וביאר שכל שהוא מוגדר ככלי, אין בו בנין וסתירה אלא אם כן הוא בנין גמור וסתירה גמורה, אך דבר שאינו כלי אלא אוהל כגון חבית המחזקת ארבעים סאה, יש בו בנין וסתירה בכל גווני.
ה'''לבוש''' (א) העתיק דברי השו"ע והרמ"א להלכה, וביאר שכל שהוא מוגדר ככלי, אין בו בנין וסתירה אלא אם כן הוא בנין גמור וסתירה גמורה, אך דבר שאינו כלי אלא אוהל כגון חבית המחזקת ארבעים סאה, יש בו בנין וסתירה בכל גווני.
== נקיבת חבית ==
עוד מובא בהמשך המשנה, שלדעת ר' יהודה אסור לנקוב מגופה (כיסוי) של חבית, ואילו לחכמים מותר אבל לא ינקבנה מצדה.
<BR/>ב'''מאירי''' (קמו א ד"ה אין) מסביר שהמגופה היא של חרס ומדביקים אותה על פתח החבית, והיא אינה קשה כמו החבית עצמה אלא ניתנת לשבירה כאשר רוצים לשתות. ודרכם היה לנקוב בה נקב צר ולהטות החבית ולהוציא יין דרך אותו נקב.
<BR/>וב'''גמרא''' (שבת קמו א) נחלקו האמוראים. לדעת רב הונא התנאים נחלקו לגבי הצד העליון של החבית, כלומר עליונה של המגופה, אבל מצידה של המגופה לכולי עלמא אסור, וזהו שכתוב 'אבל לא ינקבנה מצידה'. <BR/>ואילו רב חסדא חולק ואומר, שדווקא בצידה של המגופה זוהי מחלוקת התנאים, שחכמים מתירים ור' יהודה אוסר, אבל בעליונה של מגופה לכולי עלמא מותר. ומה שמודים חכמים לאיסור הוא בצד החבית עצמה, ולזה נתכוונה הגמרא 'לא ינקבנה מצידה'.
=== טעם האיסור ===
כפי שמבואר בראשונים, האיסור לנקוב את מגופת החבית הוא משום תיקון פתח, כלומר יש בזה גמר מלאכה וחייב משום מכה בפטיש, וכן מתבאר מתוך דברי ה'''רמב"ם''' (שבת כג א-ב).
ב'''רש"י''' מבאר את יסוד מחלוקת התנאים, שהשאלה היא מה נחשב פתח. לדעת חכמים כל פתח שלאו אורח ארעא לעשותו אינו אסור, ולדעת ר' יהודה אם יש שעושים כך, אפילו שאין זה ההדרך המקובלת, אסור.
<BR/>ובזה גופא נחלקו האמוראים, שרב הונא סובר שלמעלה של חבית אין דרך אנשים לעשות פתח כדי שלא יפול לתוכה לכלוך, אבל בצד המגופה עושים לפעמים פתח ולכן חכמים אוסרים, ואילו ר' יהודה אוסר אף
למעלה ממש כי על כל פנים יש שעושים כן. לעומת זאת דעת רב חסדא, שרק בצד החבית עצמה דרך לעשות פתח אבל בצד המגופה לא ולכן מותר, ומ"מ ר' יהודה אוסר גם בזה לפי שיש שעושים כן.
=== סכין תקועה מערב שבת ===
כתב ה'''מרדכי''' (שבת כב תמ) שהאיסור לנקוב פתח הוא דווקא כשמתכוון להוסיף, אבל אם היה סכין תקוע מערב שבת בחבית, מותר להוציאו ולהכניסו שהרי אינו מתכוון להוסיף. והביא לזה ראיה מהגמרא (שבת נ ב) לגבי סכין שנעוצה בין שורות הלבנים בבנין, ששמואל מתיר להוציאה ולהחזירה.
== התזת ראש החבית בסייף ==
בהמשך הגמרא מובאת ברייתא, המתירה להתיז את ראש החבית בסייף. ומבארת הגמרא שבזה ודאי אין כוונתו לפתח אלא לפתוח בעין יפה לכבוד האורחים, שאם כוונתו היתה לפתח, הוא היה פשוט מסיר את המגופה. אמנם לתחוב רומח בדפני החבית כדי לנקב בה, אסור, משום שבזה מכוון הוא לפתח.
מלשון הברייתא משמע שההתזה בסייף נעשית בחבית עצמה, כלומר שחותך למטה מן המגופה גם חלק מן החבית, וכן מדוייק ב'''רש"י''' (ד"ה התם ודאי) שמבאר שההתזה בסייף נעשית באופן שמרחיב את פי החבית למטה מהמגופה, וכלשון הברייתא 'מתיז את ראשה בסיף', היינו שפת פיה. וכן נראה מלשון ה'''רמב"ם''' (שבת כג ב) שכתב 'מתיז את ראשה בסייף', משמע החבית עצמה.
<BR/>אמנם ה'''טור''' (אורח חיים שיד) כתב שמותר להתיז ראש ה'''מגופה''' בסייף, ודייק מזה ה'''בית יוסף''' (ד"ה מותר) שאת ראש החבית עצמה אסור להתיז.
== הוספה על נקב ישן ==
עוד מובאת שם '''ברייתא''' (קמו א) נוספת האומרת שלנקוב נקב חדש בכלי אסור, לנקוב נקב ישן מותר לכתחילה, ולהוסיף על נקב חדש דעת תנא קמא שיכול להוסיף, ויש אומרים שאף להוסיף אסור.
=== ביאור המחלוקת ===
וב'''גמרא''' מבואר שהאיסור לנקוב נקב חדש הוא משום מתקן פתח, כלומר יש כאן גמר מלאכה. ומסבירה הגמרא שאמנם לדעת חכמים מותר להוסיף על נקב חדש, אף שלכאורה יש כאן גמר מלאכה, משום שכל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא לא חשיב פתח וכל האיסור הוא רק מדרבנן משום שמא יעשה כן בלול של תרנגולין (שהוא עשוי כדי להכניס אויר, ואפילו בחור קטן סגי), אך להוספה לא חיישינן בלול של תרנגולין, שאין דרך להוסיף בלול של תרנגולין שמא יכנסו לשם בעלי חיים ויזיקו לתרנגולין. אמנם דעת 'יש אומרים' שגם בלול של תרנגולין יש לחשוש להוספה, מפני שלפעמים הפתח מעיקרא קטן מדי ואינו מספיק אפילו כדי להוציא הבל ולהכניס אויר, ואתי לאוסופי.
=== הגדרת נקב ישן ===
ה'''גמרא''' (קמו ב) מביאה דברי רב יהודה בשם שמואל, שנקב ישן שהתירו הוא דווקא שסתמו אותו באופן שעשוי לשמר את ריח היין שלא יצא ויתקלקל, אך אם סתמו את הנקב באופן שעשוי לחזק את החבית שלא ישפך היין, הרי זה כנוקב מחדש ואסור.
<BR/>ונחלקו האמוראים בהגדרת המיקום של הדבר. לדעת רב חסדא כל שהנקב נמצא במקום היין הרי זה לחזק, ורק אם נמצא מעל היין חשיב לשמר. אבל דעת רבא שגם אם נמצא הנקב במקום היין ממש, חשיב משמר לפי שאין כובד היין נשען עליו, ואין בזה חשש שיישפך, ורק אם הנקב בשולי החבית מלמטה, אז חשיב לחזק ואסור.
=== הכרעת ההלכה ===
כבר ב'''גמרא''' (קמו ב) נפסקה הלכה כאחרים, שאסור אף להוסיף על נקב חדש, וכן פסקו הפוסקים.
== קריעה וחיתוך חותלות וחותמות ==
מובא ב'''גמרא''' (שבת קמו א) ברייתא האומרת שחותלות של גרוגרות ושל תמרים מותר להפקיע להתיר ולחתוך (וברייתא אחרת המתירה רק להתיר היא כדעת ר' נחמיה האוסר לטלטל סכין אם לא לצורך תשמישו).
<BR/>ב'''גמרא''' בביצה (לא ב) אומר שמואל שחותמות שבכלים מותר להפקיע, להתיר או לחתוך בין בשבת בין ביום טוב. ומבאר '''רש"י''' (לא ב) הטעם שאין בנין וסתירה בכלים.
=== שיטת התוספות וסייעתו ===
כתבו ה'''תוספות''' (שבת קב ב ד"ה האי, קמו א ד"ה מתיר, עירובין לה א ד"ה בעי סכינא) שכל ההיתר בחותמות של כלים הוא דווקא כשהם קשורים בחבל, אבל אם הכלי סגור בעץ או במתכת אסור להפקיעו. והביא לזה ראיה ממסקנת הגמרא בעירובין לה. שהגמרא מעמידה שמדובר במגדל הקשור בחבל, מבואר דבלאו הכי, כלומר אם הכלי סגור בדבר חזק יותר כגון עץ או מתכת, אסור להפקיע או לשבור, דיש בנין וסתירה בכלים.
<BR/>לדברי התוספות הסכימו גם ה'''רא"ש''' (עירובין ג ה) וה'''טור''' (אורח חיים שיד), וכן כתב ה'''מרדכי''' (שבת כב תלח). וכן הביא ב'''ספר מצוות גדול''' (לאוין סה ד"ה והסותר) שכן דעת '''רבנו שמשון'''.
בספר '''שבת של מי''' (קמו א ד"ה תוס' ד"ה מתיר) כתב שהתוספות לשיטתייהו אזלי, שסוברים שכל מגדל של עץ הוא, אבל בירושלמי מעמיד את המשנה במגדל של אבן, ולפי זה אין ראיה לדברי התוספות, שברי אבן אי אפשר לשבור אם לא שהוא קשור במיתנא.
=== שיטת היראים וסייעתו ===
כתב ר' אליעזר ממיץ ב'''ספר יראים''' (קב ד"ה והא דאמרינן) שמי שאבד לו מפתח התיבה וצריך לה לצורך שבת, יכול לשברה לכתחילה ואין בזה חשש איסור לפי שאין בנין וסתירה בכלים. והוכיח כן ממתניתין דחבית ומהגמרא גבי חותמות של כלים. והביאו ב'''ספר מצוות גדול''' (לאוין סה ד"ה והסותר).
ה'''גר"א''' (אורח חיים שיד ז ד"ה ודוקא) העיר שגם הר"ן והרשב"א פליגי בזה על תוספות וסוברים שאין בנין וסתירה בכלים כלל, ולכן גם בחותמות מותר לגמרי אף כשאינם קושרים בחבל.
וב'''ספר מצוות קטן''' (רפב ד"ה והסותר) הביא שתי הדעות, וכתב שעל ידי גוי יש להקל, להסיר עצמו מן הספק.


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

תפריט ניווט