9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קשרים האסורים והמותרים בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 19: | שורה 19: | ||
כדברי רש"י כתב גם ה'''רא"ש''' (שבת טו ט), והזכיר בקשר שפטור אבל אסור בכגון שעומד להתקיים שבוע או יותר. וכן העתיק ה'''טור''' להלכה (אורח חיים שיז) שעל קשר הקיים לעולם חייב, קשר לשבעה ימים פטור אבל אסור, וקשר שעומד להתירו בכל יום מותר לכתחילה. | כדברי רש"י כתב גם ה'''רא"ש''' (שבת טו ט), והזכיר בקשר שפטור אבל אסור בכגון שעומד להתקיים שבוע או יותר. וכן העתיק ה'''טור''' להלכה (אורח חיים שיז) שעל קשר הקיים לעולם חייב, קשר לשבעה ימים פטור אבל אסור, וקשר שעומד להתירו בכל יום מותר לכתחילה. | ||
לשיטה זו הסכימו עוד ראשונים, הרי הם '''ספר התרומה''' (שבת רמג), '''שבלי הלקט''' (שבת קכד), ה'''ריטב"א''' (קיא ב ד"ה קושרת וד"ה מאי), ה'''ריבב"ן''' בשיטת הקדמונים (ד"ה אלו), '''פסקי רי"ד''' (ד"ה ורצועות), ה'''מיוחס לר"ן''' (ד"ה מהו דתימא), וכן משמע ב'''סמ"ג''' (לאוין סה). | לשיטה זו הסכימו עוד ראשונים, הרי הם '''ספר התרומה''' (שבת רמג), '''שבלי הלקט''' (שבת קכד), ה'''ריטב"א''' (קיא ב ד"ה קושרת וד"ה מאי), ה'''ריבב"ן''' בשיטת הקדמונים (ד"ה אלו), '''פסקי רי"ד''' (ד"ה ורצועות), ה'''מיוחס לר"ן''' (ד"ה מהו דתימא), '''ר' ירוחם''' (יב יד פז ב), ה'''רמ"ך''' המבוא בכסף משנה (י א), וכן משמע ב'''סמ"ג''' (לאוין סה). | ||
כשיטה זו הכריע ה'''רמ"א''' (אורח חיים שיז א) שכל שהוא של קיימא אפילו קשר הדיוט, חייבים עליו. | |||
===שיטת ר' חננאל, הרי"ף והרמב"ם=== | ===שיטת ר' חננאל, הרי"ף והרמב"ם=== | ||
| שורה 26: | שורה 28: | ||
<BR/>גם ב'''פירוש קדמון''' מבית מדרשו של ר' םרחיה בשיטת הקדמונים (ד"ה ורצועות) סובר כשיטה זו, וכן מבואר ב'''כלבו''' (לא) וב'''ארחות חיים''' לוניל (שבת א קה). | <BR/>גם ב'''פירוש קדמון''' מבית מדרשו של ר' םרחיה בשיטת הקדמונים (ד"ה ורצועות) סובר כשיטה זו, וכן מבואר ב'''כלבו''' (לא) וב'''ארחות חיים''' לוניל (שבת א קה). | ||
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיז א) פסק כשיטה זו שאינו חייב אלא בקשר שהוא מעשה אומן ושל קיימא. ואם הוא של קיימא ואינו אומן או של אומן ואינו של קיימא פטור אבל אסור, ושאינו של קיימא ואינו מעשה אומן מותר לכתחילה. ולזה הסכים גם '''מהר"י אבוהב''' בהגהות הטור (ד"ה כל קשר). | |||
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיז א) פסק | |||
==הגדרת קשר של קיימא== | ==הגדרת קשר של קיימא== | ||
מדברי '''רש"י''' הנזכרים לעיל, מבואר שקשר של קיימא הוא קשר המתקיים לעולם. אמנם יש לדייק מדבריו שכתב שקשר שחייבים עליו מדרבנן הוא קשר העשוי לשבועיים או חודש, משמע שכל שהוא יותר מזה אפילו אינו לעולם, חייבים עליו מהתורה. וכן התקשה ה'''בית חדש''' (ד"ה ואיכא) בדברי הטור, ותירץ שתלוי בדעתו בשעה שקושרו, שאם קושרו שיתקיים שם לעולם, חייב חטאת אפילו אם לאחר מכן הותר. אבל אם בשעה שקושרו היה דעתו לחודש או אפילו לשנה ויותר, אינו אסור אלא מדרבנן כיון שעל על פנים דעתו להתירו לבסוף. | |||
<BR/>וב'''בית יוסף''' (שיז ד"ה נמצינו למדין) כתב שקשר שעשוי לעמוד ימים רבים הוא קשר של קיימא, ואם עשוי להתקיים ימים מספר אינו של קיימא ואסור מדרבנן. ועוד כתב (ד"ה ולענין) שמדברי רש"י נראה שכל שהוא מתקיים יותר מחודש חייב. אמנם בדעת הרמב"ם נראה שסובר (ד"ה נמצינו למדין) שרק קשר שעומד להתקיים לעולם הוא האסור מהתורה. | |||
<BR/>ו'''מהר"י אבוהב''' בהגהותיו לטור (ד"ה כל קשר) כתב בדעת הטור שקשר של שמונה ימים הוי קשר של קיימא, וכתב שכן הוא בארחות חיים (שבת קו) בשם ר' פרץ. | |||
הריטב"א כתב (קיב א ד"ה הא) שהקשר האסור מדרבנן הוא העשוי לימים אחדים, | הריטב"א כתב (קיב א ד"ה הא) שהקשר האסור מדרבנן הוא העשוי לימים אחדים, | ||