9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת שמע ותפילה בארמית ובשאר לשונות"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | |||
האם מותר לקרוא קריאת שמע ולהתפלל בשפה שאינה לשון הקודש, ומהם התנאים להיתר. | האם מותר לקרוא קריאת שמע ולהתפלל בשפה שאינה לשון הקודש, ומהם התנאים להיתר. | ||
{{מקורות|סוטה ז א|ברכות יג א, שבת יב ב, סוטה לג א||קריאת שמע ב י| אורח חיים סב ד}} | {{מקורות|סוטה ז א|ברכות יג א, שבת יב ב, סוטה לג א||קריאת שמע ב י| אורח חיים סב ד}} | ||
| שורה 18: | שורה 19: | ||
== לשון שאינו מבין בה == | == לשון שאינו מבין בה == | ||
בלשון שאינו מבין אינו ראשי לקרוא את שמע אלא אם כן הוא לשון הקודש, כן מדוייק לשון | בלשון שאינו מבין אינו ראשי לקרוא את שמע אלא אם כן הוא לשון הקודש, כן מדוייק לשון ה'''רמב"ם''' (קריאת שמע ב י) וכן משמע ב'''תוספות''' (לב א ד"ה אלו). וכן כתב ה'''מגן אברהם''' (סב א), שבלשון שאינו מבין אינו יוצא בקריאת שמע ובתפילה. אבל בשאר המצוות יוצא אפילו שאינו מבין. וב'''משנה ברורה''' (א) כתב שאף בשאר מצוות צריך לומר בלשון שמבין (קרבן העדה לירושלמי, ומגן גיבורים והגהות מהר"א לנדא). | ||
ובמשנה ברורה (א) כתב בשם הבית חדש שכיום אין אנו יודעים לתרגם את כל התיבות במדוייק, ולכן לא יקרא קריאת שמע בלשון אחרת מלשון הקודש. | ובמשנה ברורה (א) כתב בשם הבית חדש שכיום אין אנו יודעים לתרגם את כל התיבות במדוייק, ולכן לא יקרא קריאת שמע בלשון אחרת מלשון הקודש. | ||
בפרי מגדים (אשל אברהם א) נסתפק האם בלשון הקודש יוצא אף שאינו מבין או לא, שאפשר שבעינן דווקא 'שמע' היינו שמבין, אבל במשנה ברורה (א) כתב בשם הלבוש בסימן קצג שבלשון הקודש יצא אף שאינו מבין, שאינו מצוי אדם שאינו מבין לכה"פ פסוק ראשון שהכוונה בו לעיכובא. | בפרי מגדים (אשל אברהם א) נסתפק האם בלשון הקודש יוצא אף שאינו מבין או לא, שאפשר שבעינן דווקא 'שמע' היינו שמבין, אבל במשנה ברורה (א) כתב בשם הלבוש בסימן קצג שבלשון הקודש יצא אף שאינו מבין, שאינו מצוי אדם שאינו מבין לכה"פ פסוק ראשון שהכוונה בו לעיכובא. | ||