9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת שמע ותפילה בארמית ובשאר לשונות"
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "האם מותר לקרוא קריאת שמע ולהתפלל בשפה שאינה לשון הקודש, ומהם התנאים להיתר. {{מקורות|סוטה ז...") |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
== הכרעת הראשונים ויישוב הסתירה == | == הכרעת הראשונים ויישוב הסתירה == | ||
הרי"ף הכריע במחלוקת כחכמים שהרי רבים הם מול יחיד, ועוד שסתם משנה בסוטה כמותם. | הרי"ף הכריע במחלוקת כחכמים שמותר לקרוא קריאת שמע בכל לשון, שהרי רבים הם מול יחיד, ועוד שסתם משנה בסוטה כמותם. לגבי תפילה חילק הרי"ף כחילוק הגמרא בסוטה שמחלקת בין יחיד לציבור<ref>הרי"ף אינו מזכיר שחילוק זה הוא מהגמרא, ונראה כאילו כתב כן מדיליה. גם הראשונים שמצטטים חילוק זה מביאים אותו בשם הרי"ף, ויש שמביאים כן בשם הגאונים. וצ"ע למה לא ציינו שהיא גמרא ערוכה.</ref>. | ||
ה'''כלבו''' (י ד"ה קראה בכל לשון) כתב בשם הרי"ף החלוקה בין יחיד לציבור גם לענין קריאת שמע, אבל כבר העיר על דבריו מרן ה'''בית יוסף''' (אורח חיים סב ד"ה ונקראת בכל לשון) שתמוה הוא מה שאלת צרכים יש בקריאת שמע, אלא נראה שלא לחלק בכך כפי שלא חילקו כל הפוסקים. וב'''בית חדש''' (ב) כתב שודאי טעות סופר הוא בכלבו, שהרי הרי"ף להדיא חילק בין יחיד לציבור דווקא בתפילה, אבל קריאת שמע שנלמד להדיא מפסוק, ודאי שאין לחלק בו בין יחיד לציבור. ובספר '''מור וקציעה''' שם כתב שדעת הכלבו שכשם שמחלקים בתפילה בין יחיד לציבור, לפי שמגונה בעיני המלאכים, כן יש לחלק גם בקריאת שמע. | |||
== בדיעבד או לכתחילה == | |||
מדברי ה'''כלבו''' (י ד"ה קראה בכל לשון) נראה שדווקא בדיעבד אם קראה בכל לשון יצא, ומשמע שלכתחילה יש לקראה בלשון הקודש. | |||
<BR/>אמנם מפשט המשנה והברייתא משמע שההיתר הוא לכתחילה, גם ברמב"ם (קריאת שמע ב י) משמע שניתן לכתחילה לקרוא בכל לשון שמבין. וכן כתב להדיא המאירי, אף שהעיר שמי שמבין לשון הקודש, אין ראוי לו להחליפה בלשון אחרת. | |||
== לשון שאינו מבין בה == | |||
בלשון שאינו מבין אינו ראשי לקרוא את שמע אלא אם כן הוא לשון הקודש, כן מדוייק לשון הרמב"ם וכן משמע בתוספות (לב א ד"ה אלו). וכן כתב המגן אברהם (סב א), שבלשון שאינו מבין אינו יוצא בקריאת שמע ובתפילה. אבל בשאר המצוות יוצא אפילו שאינו מבין. ובמשנה ברורה (א) כתב שאף בשאר מצוות צריך לומר בלשון שמבין (קרבן העדה לירושלמי, ומגן גיבורים והגהות מהר"א לנדא). | |||
ובמשנה ברורה (א) כתב בשם הבית חדש שכיום אין אנו יודעים לתרגם את כל התיבות במדוייק, ולכן לא יקרא קריאת שמע בלשון אחרת מלשון הקודש. | ובמשנה ברורה (א) כתב בשם הבית חדש שכיום אין אנו יודעים לתרגם את כל התיבות במדוייק, ולכן לא יקרא קריאת שמע בלשון אחרת מלשון הקודש. | ||
בפרי מגדים (אשל אברהם א) נסתפק האם בלשון הקודש יוצא אף שאינו מבין או לא, שאפשר שבעינן דווקא 'שמע' היינו שמבין, אבל במשנה ברורה (א) כתב בשם הלבוש בסימן קצג שבלשון הקודש יצא אף שאינו מבין, שאינו מצוי אדם שאינו מבין לכה"פ פסוק ראשון שהכוונה בו לעיכובא. | בפרי מגדים (אשל אברהם א) נסתפק האם בלשון הקודש יוצא אף שאינו מבין או לא, שאפשר שבעינן דווקא 'שמע' היינו שמבין, אבל במשנה ברורה (א) כתב בשם הלבוש בסימן קצג שבלשון הקודש יצא אף שאינו מבין, שאינו מצוי אדם שאינו מבין לכה"פ פסוק ראשון שהכוונה בו לעיכובא. | ||
תפילה בארמית | |||
== תפילה בארמית == | |||
הגמרא (שבת יב ב) אומרת שאין להתפלל בלשון ארמי, ושכל המתפלל בלשון ארמי, אין מלאכי השרת נזקקין לו, לפי שאין מלאכי השרת מכירים לשון ארמית. | הגמרא (שבת יב ב) אומרת שאין להתפלל בלשון ארמי, ושכל המתפלל בלשון ארמי, אין מלאכי השרת נזקקין לו, לפי שאין מלאכי השרת מכירים לשון ארמית. | ||
גמרא זו מהווה לכאורה סתירה לדברי המשנה בסוטה שמתירה להתפלל בכל לשון. | גמרא זו מהווה לכאורה סתירה לדברי המשנה בסוטה שמתירה להתפלל בכל לשון. | ||