הבדלים בין גרסאות בדף "קבלת כבוד מאביו או מאמו"

מ
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:


==פשט הסוגייא==
==פשט הסוגייא==
בגמרא קידושין (לא:) איתא: "אמר ליה רבי יעקב בר אבא לאביי, כגון אנא דעד דאתינא מבי רב, אבא מדלי לי כסא, ואמא מזגא לי חמרא היכי אעביד?אמר ליה מאמך קביל ומאביך לא תקבל דכיון דבר תורה הוא חלשא דעתיה".ע"כ. ופי' רש"י (שם ד"ה דכיון דבר תורה הוא) וז"ל:"חלשא דעתיה אם תקבל ממנו עבודה".עכ"ל.ונראה, שמדברי אביי עולה שיסוד החילוק בין היתר קבלת הכבוד מאמו לאיסור קבלת כבוד מאביו, נובע מכך שאביו של ריב"א הוה בר-אוריין, וא"כ מימלא שמעינן דהיכא דהאבא לא הוי בר-אוריין, שפיר מצי הבן לקבל כבוד מיניה. אמנם נראה שבאמא אין בעייה לקבל. וכן הוא מדברי רש"י הנ"ל שפירש שרק באב דבר אוריין הוא אין לקבל.
בגמרא ([https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=20&daf=31b&format=pdf קידושין ל"א ב']) איתא: "אמר ליה רבי יעקב בר אבא לאביי, כגון אנא דעד דאתינא מבי רב, אבא מדלי לי כסא, ואמא מזגא לי חמרא היכי אעביד?אמר ליה מאמך קביל ומאביך לא תקבל דכיון דבר תורה הוא חלשא דעתיה".ע"כ. ופי' רש"י (שם ד"ה דכיון דבר תורה הוא) וז"ל:"חלשא דעתיה אם תקבל ממנו עבודה".עכ"ל.ונראה, שמדברי אביי עולה שיסוד החילוק בין היתר קבלת הכבוד מאמו לאיסור קבלת כבוד מאביו, נובע מכך שאביו של ריב"א הוה בר-אוריין, וא"כ מימלא שמעינן דהיכא דהאבא לא הוי בר-אוריין, שפיר מצי הבן לקבל כבוד מיניה. אמנם נראה שבאמא אין בעייה לקבל. וכן הוא מדברי רש"י הנ"ל שפירש שרק באב דבר אוריין הוא אין לקבל.


==היתר הר"ן בקבלת הכבוד מת"ח כאשר מפציר בו==
==היתר הר"ן בקבלת הכבוד מת"ח כאשר מפציר בו==
וכתב הר"ן (קידושין יב: בדפי הרי"ף ד"ה גרסינן בגמרא) וז"ל: "ומיהו אם היה אביו מקפיד הרבה בדבר יקבל ממנו, דגרסינן בירושלמי (פ"ק דפאה) אימו של ר' ישמעאל באה וקבלה עליו לרבותיו, ואמרה להם גערו בישמעאל בני שאינו נוהג בי כבוד, באותה שעה נתכרכמו פניהם של רבותינו. אמרו, אפשר שר' ישמעאל אינו נוהג בכבוד הוריו, אמרו לה מה הוא עושה לך,אמרה להם כשיוצא מבית המדרש אני מבקשת ממנו לרחוץ רגליו ולשתות מהם,ואינו מניחני. אמרו לו חכמים הואיל והוא רצונה הוא כבודה. ומכאן אתה למד אף לאביו",עכ"ל.ונראה דסבירא ליה להר"ן שמסתמא אימו של ר' ישמעאל הייתה מפצירה בו על כך והוא בחושבו לנכון  שהדבר כזלזול בכבודה לא  נעתר לבקשתה,עד שהורו חכמים שרצונה זהו כבודה, הלכך גם כשאביו מפציר בו ומקפיד על זה אפילו אם הוא בן תורה מותר לקבל ממנו כבוד, כיוון שרצונו זהו כבודו, ולא כפי שהבנו לעיל, שאין שום אופן שבו שרי לקבל מאב בר אוריין.
וכתב הר"ן (קידושין יב: בדפי הרי"ף ד"ה גרסינן בגמרא) וז"ל: "ומיהו אם היה אביו מקפיד הרבה בדבר יקבל ממנו, דגרסינן בירושלמי (פ"ק דפאה) אימו של ר' ישמעאל באה וקבלה עליו לרבותיו, ואמרה להם גערו בישמעאל בני שאינו נוהג בי כבוד, באותה שעה נתכרכמו פניהם של רבותינו. אמרו, אפשר שר' ישמעאל אינו נוהג בכבוד הוריו, אמרו לה מה הוא עושה לך,אמרה להם כשיוצא מבית המדרש אני מבקשת ממנו לרחוץ רגליו ולשתות מהם,ואינו מניחני. אמרו לו חכמים הואיל והוא רצונה הוא כבודה. ומכאן אתה למד אף לאביו",עכ"ל.ונראה דסבירא ליה להר"ן שמסתמא אימו של ר' ישמעאל הייתה מפצירה בו על כך והוא בחושבו לנכון  שהדבר כזלזול בכבודה לא  נעתר לבקשתה,עד שהורו חכמים שרצונה זהו כבודה, הלכך גם כשאביו מפציר בו ומקפיד על זה אפילו אם הוא בן תורה מותר לקבל ממנו כבוד, כיוון שרצונו זהו כבודו, ולא כפי שהבנו לעיל, שאין שום אופן שבו שרי לקבל מאב בר אוריין.


==קשיים בדברי הר"ן==
===קשיים בדברי הר"ן===
ולענ"ד דברי הר"ן מוקשים, ראשית דהרי וודאי שיש הבדל בין כבוד אביו לכבוד אימו, שגם אם אביו אינו תלמיד חכם נראה לכאורה שקשה להשוות דינו לדין האמא, דהרי מוכח מהגמרא שכבוד האב יותר גדול (שם) "אליעזר אבא אומר השקיני מים ואימא אומרת השקיני מים איזה מהם קודם? אמר ליה הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך".ע"כ.שנית, יש להקשות מהמעשה דריב"א בגמ' דידן, דשם משמע שאין האמא צריכה להפציר בבנה על מנת שיקבל ממנה כבוד, אך מהירושלמי שממנו למד הר"ן אין משמע כן, אלא רק כאשר האם (מפצירה בו) מקפידה בכך, רשאי לקבל כבוד ממנה. עוד יש להקשות דמהטעם שנקט אביי בגמ' דידן, עולה שיש לחלק כפי שכבר כתבנו לעיל, דאם האב ת"ח לעולם אין לקבל ממנו דחלשא דעתיה, ורק אם אינו ת"ח שרי. ואילו מהר"ן עולה שאין חילוק, שכל היכא דהאב מפציר בבנו שרי ליה לקבל ממנו כבוד, ואפי' אביו ת"ח.
ולענ"ד דברי הר"ן מוקשים, ראשית דהרי וודאי שיש הבדל בין כבוד אביו לכבוד אימו, שגם אם אביו אינו תלמיד חכם נראה לכאורה שקשה להשוות דינו לדין האמא, דהרי מוכח מהגמרא שכבוד האב יותר גדול (שם) "אליעזר אבא אומר השקיני מים ואימא אומרת השקיני מים איזה מהם קודם? אמר ליה הנח כבוד אמך ועשה כבוד אביך שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך".ע"כ.שנית, יש להקשות מהמעשה דריב"א בגמ' דידן, דשם משמע שאין האמא צריכה להפציר בבנה על מנת שיקבל ממנה כבוד, אך מהירושלמי שממנו למד הר"ן אין משמע כן, אלא רק כאשר האם (מפצירה בו) מקפידה בכך, רשאי לקבל כבוד ממנה. עוד יש להקשות דמהטעם שנקט אביי בגמ' דידן, עולה שיש לחלק כפי שכבר כתבנו לעיל, דאם האב ת"ח לעולם אין לקבל ממנו דחלשא דעתיה, ורק אם אינו ת"ח שרי. ואילו מהר"ן עולה שאין חילוק, שכל היכא דהאב מפציר בבנו שרי ליה לקבל ממנו כבוד, ואפי' אביו ת"ח.


==יישוב הקושיות==
===יישוב הקושיות===
האיברא, דנראה ליישב הקושיא השנייה, דלעולם אין חיוב שהאם תקפיד ורשאי לקבל ממנה כבוד, אך היכא שהבקשה גובלת בזלזול בכבודה, רק במקום שתקפיד על כך שזהו רצונה שרי. וכהאי גוונא הווה לגבי אמו של ר' ישמעאל מפני שאין זה דרך כבוד שאימו תשתה את המים שנשטפו בו רגליו. ועל הקושיא הראשונה נראה ליישב שאימו של רבי ישמעאל הפצירה בו, ואנו לוקחים את דין ההפצרה גם כן לדין כיבוד אביו, שאם האב או האם מפצירים בבנם(שלא חייב שהיא תפציר בך) אז זה רצונם זהו כבודם ויקבל מהם.ועל הקושיא השלישית יש לומר שהר"ן דיבר על אב בר תורה שמפציר בו שכן מוכח מדבריו, ולכן אפשר לקבל ממנו כבוד (שכן אימו של ר' ישמעאל הפצירה בו) אבל אם אינו מפציר בו אין יכול להשתמש בכבודו.
האיברא, דנראה ליישב הקושיא השנייה, דלעולם אין חיוב שהאם תקפיד ורשאי לקבל ממנה כבוד, אך היכא שהבקשה גובלת בזלזול בכבודה, רק במקום שתקפיד על כך שזהו רצונה שרי. וכהאי גוונא הווה לגבי אמו של ר' ישמעאל מפני שאין זה דרך כבוד שאימו תשתה את המים שנשטפו בו רגליו. ועל הקושיא הראשונה נראה ליישב שאימו של רבי ישמעאל הפצירה בו, ואנו לוקחים את דין ההפצרה גם כן לדין כיבוד אביו, שאם האב או האם מפצירים בבנם(שלא חייב שהיא תפציר בך) אז זה רצונם זהו כבודם ויקבל מהם.ועל הקושיא השלישית יש לומר שהר"ן דיבר על אב בר תורה שמפציר בו שכן מוכח מדבריו, ולכן אפשר לקבל ממנו כבוד (שכן אימו של ר' ישמעאל הפצירה בו) אבל אם אינו מפציר בו אין יכול להשתמש בכבודו.
===דחיית הפרי חדש לדברי הר"ן ודחיית דבריו===
הרב פרי חדש בליקוטי יורה דעה (סי' רמ' דנ"ח ע"ג) כתב על דברי הר"ן וז"ל:"ויש לדחות ראייתו, דהיכא דאביו בן תורה אפילו יקפיד הרבה לא יקבל, משום דלא סגי דלא חלש דעתיה", (וכן הובא בברכי יוסף) עכ"ל.ודחה זאת מרן הגר"ע (יבי"א שם) וז"ל: "אולם גם לדבריו יש לומר שזהו דווקא שאביו וגם אימו הגישו לו כל אחד מהם כוס אחד, והוא אינו זקוק אלא לכוס אחד, יש להעדיף לקבל מאימו ולא יקבל מאביו משום שאם יקבל מאביו כיוון שבר תורה הוא חלשא דעתיה כשיראה שכיבוד האם חמור בעיניו יותר" , עכ"ל. דהיינו שאם אביו או אימו יגישו לפניו דבר מאכל או כוס תה, ומפצירים בו על כך, ואם לא יקבל יקפידו מאוד יש לו לקבל מהם.
===גם ספר חסידים סובר כהר"ן===
בספר חסידים (סי' שלז) כתב וכ"כ: "שאע"פ שאין לבן להקיץ את אביו, אפילו כשבא ריוח לידו, (כאותו מעשה של דמא בן נתינה, בקידושין לא.) מכל מקום אם יודע הבן שאביו יצטער ותר על שלא הקיצו, ויודע שאדרבה ישמח אביו אם יקיצנו בשביל הריוח, או בשביל דבר מצוה או ללכת לבהכ"נ שפיר דמי להקיצו". ע"כ. ודון מינה לנ"ד, שאם יודע הבן שאביו ישמח בקבלו ממנו את הכיבוד שמגיש לו, או כוס תה, או שאר מאכל ומשקה, יקבל ממנו, אך יעשה כן לאחר בקשת המחילה מכבוד אביו, ובכה"ג אפילו אם אביו תלמיד חכם מותר לקבל ממנו שזה גם כן כמו דברי הר"ן ומרן. ודלא כדברי הרב גדולות אלישע (ס"ס רמ') והברכי יוסף שהביאו דברי הפרי חדש להחמיר בזה שלא לקבל מאביו גם אם מפציר בו.


==דברי הבית יוסף שרק אם אביו מפציר בו יקבל ממנו==
==דברי הבית יוסף שרק אם אביו מפציר בו יקבל ממנו==
כתב הבית יוסף בסוגייתינו (יו"ד סי' רמ' הכ"ה ד"ה גרסינן בירושלמי (א)) וז"ל: "גרסינן בירושלמי אימו של רבי ישמעאל קבלה עליו לרבותינו, אמרה געורו בישמעאל בני שאינו נוהג בי כבוד, אמרו לה מה עביד לך, אמרה כד נפיק מבי וועדא אנא בעא משגה רגלוי ומישתי מהן ולא שביק לי. אמרי הואיל והוא רצונה הוא כיבודה. ופסק רבנו ירוחם [נ"א ח"ד] כן בין באביו בין באימו, ולי נראה דאיכא לפלוגי במילתא בין אם אביו בן תורה, לאם אינו בן תורה, מגדרסינן בתלמודא דידן (שם ע"ב)  אמר ליה רבי יעקב בר אבוה לאביי, כגון אנא דעד דאתינא מבי רב אבא מדלה לי כסא ואמא מזגא לי חמרא היכי אעביד. א"ל מאמך קביל, מאבוך לא תקבל, דכיוון שבר תורה הוא חלשא דעתיה", עכ"ל. עולה, מדברי מרן הבית יוסף שאם הוא בן תורה אין לקבל ממנו כלל וכלל, אלא אם כן הוא אינו בן תורה, שאם הוא רוצה הוא יכול לקבל ממנו. ודבר זה קשה כי הר"ן לעיל אינו פירש כן , אלא פריש דאפילו שהאב הוא בן תורה ומפציר בו, יקבל ממנו. ונראה דאפשר לתרץ דמאי דנקט הבית יוסף שלא לקבל ממנו, זהו רק באופן שלא הפציר בו, אבל אם הפציר בו אכן יכול לקבל ממנו. וכן מסתבר ממאי דחילק הר"ן ופריש כך.
כתב הבית יוסף בסוגייתינו (יו"ד סי' רמ' הכ"ה ד"ה גרסינן בירושלמי (א)) וז"ל: "גרסינן בירושלמי אימו של רבי ישמעאל קבלה עליו לרבותינו, אמרה געורו בישמעאל בני שאינו נוהג בי כבוד, אמרו לה מה עביד לך, אמרה כד נפיק מבי וועדא אנא בעא משגה רגלוי ומישתי מהן ולא שביק לי. אמרי הואיל והוא רצונה הוא כיבודה. ופסק רבנו ירוחם [נ"א ח"ד] כן בין באביו בין באימו, ולי נראה דאיכא לפלוגי במילתא בין אם אביו בן תורה, לאם אינו בן תורה, מגדרסינן בתלמודא דידן (שם ע"ב)  אמר ליה רבי יעקב בר אבוה לאביי, כגון אנא דעד דאתינא מבי רב אבא מדלה לי כסא ואמא מזגא לי חמרא היכי אעביד. א"ל מאמך קביל, מאבוך לא תקבל, דכיוון שבר תורה הוא חלשא דעתיה", עכ"ל. עולה, מדברי מרן הבית יוסף שאם הוא בן תורה אין לקבל ממנו כלל וכלל, אלא אם כן הוא אינו בן תורה, שאם הוא רוצה הוא יכול לקבל ממנו. ודבר זה קשה כי הר"ן לעיל אינו פירש כן , אלא פריש דאפילו שהאב הוא בן תורה ומפציר בו, יקבל ממנו. ונראה דאפשר לתרץ דמאי דנקט הבית יוסף שלא לקבל ממנו, זהו רק באופן שלא הפציר בו, אבל אם הפציר בו אכן יכול לקבל ממנו. וכן מסתבר ממאי דחילק הר"ן ופריש כך.


==הדוחק בהסבר זה בבית יוסף==
===הדוחק בהסבר זה בבית יוסף===
איברא, דהיישוב בדברי הבית יוסף,שיקבל מאביו רק אם מפציר בו קשה, שהרי אימו של רבי ישמעאל הייתה מפצירה בו הרבה ואפילו הכי חילק מרן בין אם היה אביו בן תורה או לא, דמשמע גם אם מפציר בו לא יקבל ממנו. ומרן פאר הדור והדרו הרב עובדיה יוסףזצ"ל (בשו"ת יבי"א יו"ד טז') נקט בקושי זה צ"ע . אולם נראה לי שאפשר ליישב זאת ממאי דפסק הבית יוסף בשולחן ערוך (סי' רמ' סכ"ה)וז"ל: "אם האב רוצה לשרת את הבן מותר לקבל ממנו אלא אם כן האב הוא בן תורה", ע"כ. ונראה לענ"ד, שגם בשו"ע נראה ליישב שאם אביו בן תורהומפציר בו יכול לקבל ממנו, ומאי שהביא את אימו של רבי ישמעאל שהייתה מפצירה בו בבית יוסף, מפני שדבר זה שעשתה לר' ישמעאל היה בזוי ביותר, והרבותא היא שאף שעשתה דבר כזה בזוי אם מפצירה בו יכול לקבל, וזה הקמ"ל שבא להשמיע לנו מרן בבית יוסף שאע"פ שזה בזוי יכול לקבל מאימו . ואף שלא חילק כמו שכתב הר"ן, משמע שסובר כמותו.
איברא, דהיישוב בדברי הבית יוסף,שיקבל מאביו רק אם מפציר בו קשה, שהרי אימו של רבי ישמעאל הייתה מפצירה בו הרבה ואפילו הכי חילק מרן בין אם היה אביו בן תורה או לא, דמשמע גם אם מפציר בו לא יקבל ממנו. ומרן פאר הדור והדרו הרב עובדיה יוסףזצ"ל (בשו"ת יבי"א יו"ד טז') נקט בקושי זה צ"ע . אולם נראה לי שאפשר ליישב זאת ממאי דפסק הבית יוסף בשולחן ערוך (סי' רמ' סכ"ה)וז"ל: "אם האב רוצה לשרת את הבן מותר לקבל ממנו אלא אם כן האב הוא בן תורה", ע"כ. ונראה לענ"ד, שגם בשו"ע נראה ליישב שאם אביו בן תורהומפציר בו יכול לקבל ממנו, ומאי שהביא את אימו של רבי ישמעאל שהייתה מפצירה בו בבית יוסף, מפני שדבר זה שעשתה לר' ישמעאל היה בזוי ביותר, והרבותא היא שאף שעשתה דבר כזה בזוי אם מפצירה בו יכול לקבל, וזה הקמ"ל שבא להשמיע לנו מרן בבית יוסף שאע"פ שזה בזוי יכול לקבל מאימו . ואף שלא חילק כמו שכתב הר"ן, משמע שסובר כמותו.
==דחיית הפרי חדש לדברי הר"ן ודחיית דבריו==
הרב פרי חדש בליקוטי יורה דעה (סי' רמ' דנ"ח ע"ג) כתב על דברי הר"ן וז"ל:"ויש לדחות ראייתו, דהיכא דאביו בן תורה אפילו יקפיד הרבה לא יקבל, משום דלא סגי דלא חלש דעתיה", (וכן הובא בברכי יוסף)עכ"ל.ודחה זאת מרן הגר"ע (יבי"א שם) וז"ל: "אולם גם לדבריו יש לומר שזהו דווקא שאביו וגם אימו הגישו לו כל אחד מהם כוס אחד, והוא אינו זקוק אלא לכוס אחד, יש להעדיף לקבל מאימו ולא יקבל מאביו משום שאם יקבל מאביו כיוון שבר תורה הוא חלשא דעתיה כשיראה שכיבוד האם חמור בעיניו יותר" , עכ"ל. דהיינו שאם אביו או אימו יגישו לפניו דבר מאכל או כוס תה, ומפצירים בו על כך, ואם לא יקבל יקפידו מאוד יש לו לקבל מהם.


==ראייה מספר המקנה שכאביו בר אוריין ומפציר בו יכול לקבל ממנו==
==ראייה מספר המקנה שכאביו בר אוריין ומפציר בו יכול לקבל ממנו==
שורה 28: שורה 31:
המאירי בסוגייתינו כתב כדברי הר"ן הנ"ל(קידושין לא: ד"ה כשם) וז"ל: "שאםהבןרואהשכבודויקרבעיניהוריומפנישהואאהובונכבדבעיניהםיותרמדאיורצהלעשותכרצונםרשאי, ולאעודאלאאפילורצוהםלשרתוולעבדוומכירבהםשזההוארצונםיקבלמהם",ע"כ. ולהלן (סוףעמודקפג) הביאהדיןשבגמ', שאםהיההבןת"חורצואביוואמולשמשויקבלמאמוולאיקבלמאביו, שמכיוןשהואבןתורהישלובזהחלישותהדעת. ע"כ. ולהלן (עמודקפו) כתב: "האבאוהרב, ואפי' הנשיא, שמחלועלכבודםכבודםמחול, אפי' להשתמשמהם, ומכלמקוםאףבמהשמחלועלכבודםראוישלאיקבלמהםאלאבהידורובסירובעדשיעשועצמםכמכיריםשלאמןהדיןהוא". עכ"ד . נמצאשגםהמאיריס"לכהר"ןשאםמקבלמהםלאחרשמפציריםבו, ויקפידוהרבהאםלאיקבלמהם, רשאיומצוהלקבלמהם, שרצונםזההואכבודם. כמו הבנתנו גם בדברי הבית יוסף.
המאירי בסוגייתינו כתב כדברי הר"ן הנ"ל(קידושין לא: ד"ה כשם) וז"ל: "שאםהבןרואהשכבודויקרבעיניהוריומפנישהואאהובונכבדבעיניהםיותרמדאיורצהלעשותכרצונםרשאי, ולאעודאלאאפילורצוהםלשרתוולעבדוומכירבהםשזההוארצונםיקבלמהם",ע"כ. ולהלן (סוףעמודקפג) הביאהדיןשבגמ', שאםהיההבןת"חורצואביוואמולשמשויקבלמאמוולאיקבלמאביו, שמכיוןשהואבןתורהישלובזהחלישותהדעת. ע"כ. ולהלן (עמודקפו) כתב: "האבאוהרב, ואפי' הנשיא, שמחלועלכבודםכבודםמחול, אפי' להשתמשמהם, ומכלמקוםאףבמהשמחלועלכבודםראוישלאיקבלמהםאלאבהידורובסירובעדשיעשועצמםכמכיריםשלאמןהדיןהוא". עכ"ד . נמצאשגםהמאיריס"לכהר"ןשאםמקבלמהםלאחרשמפציריםבו, ויקפידוהרבהאםלאיקבלמהם, רשאיומצוהלקבלמהם, שרצונםזההואכבודם. כמו הבנתנו גם בדברי הבית יוסף.


==גם ספר חסידים סובר כהר"ן==
בספר חסידים (סי' שלז) כתב וכ"כ:"שאע"פשאיןלבןלהקיץאתאביו, אפילוכשבאריוחלידו, (כאותומעשהשלדמאבןנתינה, בקידושיןלא.) מכלמקוםאםיודעהבןשאביויצטעריותרעלשלאהקיצו, ויודעשאדרבהישמחאביואםיקיצנובשבילהריוח, אובשבילדברמצוהאוללכתלבהכ"נשפירדמילהקיצו". ע"כ. ודוןמינהלנ"ד, שאםיודעהבןשאביוישמחבקבלוממנואתהכיבודשמגישלו, אוכוסתה, אושארמאכלומשקה, יקבלממנו, אךיעשהכןלאחרבקשתהמחילהמכבודאביו, ובכה"גאפילואםאביותלמידחכםמותרלקבלממנו שזה גם כן כמו דברי הר"ן ומרן. ודלא כדברי הרב גדולות אלישע (ס"ס רמ') והברכי יוסף שהביאו דברי הפרי חדש להחמיר בזה שלא לקבל מאביו גם אם מפציר בו.


==כמה ראיות וסיכום ביניים==
==כמה ראיות וסיכום ביניים==
553

עריכות