9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "צידת שרצים שקצים ורמשים בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== דין המשנה == | == דין המשנה == | ||
שנינו ב'''משנה''' (שבת יד א) שהצד שמונה שרצים האמורים בתורה (ויקרא יא כט-ל: החולד והעכבר והצב והאנקה והכח והלטאה והחומט והתנשמת) חייב, ושאר שקצים ורמשים אם צדן לצורך חייב, שלא לצורך פטור. | שנינו ב'''משנה''' (שבת יד א) שהצד שמונה שרצים האמורים בתורה (ויקרא יא כט-ל: החולד והעכבר והצב והאנקה והכח והלטאה והחומט והתנשמת) חייב, ושאר שקצים ורמשים אם צדן לצורך חייב, שלא לצורך פטור. | ||
=== האם יש חילוק בין שמונה שרצים לשאר שקצים ורמשים === | === האם יש חילוק בין שמונה שרצים לשאר שקצים ורמשים === | ||
הראשונים דנו בשאלה מה טעם החילוק בין שמונה שרצים לכל השאר, למה בשמונה שרצים אם צדן גם שלא לצורך חייב ואילו בשאר שקצים ורמשים רק אם צדן לצורך חייב . | הראשונים דנו בשאלה מה טעם החילוק בין שמונה שרצים לכל השאר, למה בשמונה שרצים אם צדן גם שלא לצורך חייב ואילו בשאר שקצים ורמשים רק אם צדן לצורך חייב . | ||
ויותר תגדל הקושיה לאור דברי רב יהודה בשם רב שמביאה ה'''גמרא''' (שבת קז ב) שהמשנה היא רק אליבא דר' שמעון שפוטר ב[[מלאכה שאינה צריכה לגופה]]. אך לפי ר' יהודה שמחייב ב[[מלאכה שאינה צריכה לגופה]], חייב גם כשצד שלא לצורך, והקשו הראשונים מה החילוק, שהרי אם טעם הפטור הוא מטעם מלאכה שאינה צריכה לגופה, הרי שגם בשמונה שרצים צריך להיות פטור . | <BR/>ויותר תגדל הקושיה לאור דברי רב יהודה בשם רב שמביאה ה'''גמרא''' (שבת קז ב) שהמשנה היא רק אליבא דר' שמעון שפוטר ב[[מלאכה שאינה צריכה לגופה]]. אך לפי ר' יהודה שמחייב ב[[מלאכה שאינה צריכה לגופה]], חייב גם כשצד שלא לצורך, והקשו הראשונים מה החילוק, שהרי אם טעם הפטור הוא מטעם מלאכה שאינה צריכה לגופה, הרי שגם בשמונה שרצים צריך להיות פטור. | ||
'''רבנו חננאל''' (קז א ד"ה ודאי) קובע שבאמת גם בשמונה שרצים אם צדן שלא לצורך פטור, שהרי אם היה חייב בזה, הייתה הגמרא צריכה לתת טעם לחילוק בין שמונה שרצים לשאר שרצים, כפי שעשתה כן לעניין החובל בהם. וצריך לומר לפי זה שהחילוק בין שמונה שרצים לשאר הוא רק לעניין חובל המוזכר במשנה, אך לענין צידה אין חילוק ביניהם. וכן כתב גם '''בעל המאור''' (בדפי הרי"ף לח ב). | '''רבנו חננאל''' (קז א ד"ה ודאי) קובע שבאמת גם בשמונה שרצים אם צדן שלא לצורך פטור, שהרי אם היה חייב בזה, הייתה הגמרא צריכה לתת טעם לחילוק בין שמונה שרצים לשאר שרצים, כפי שעשתה כן לעניין החובל בהם. וצריך לומר לפי זה שהחילוק בין שמונה שרצים לשאר הוא רק לעניין חובל המוזכר במשנה, אך לענין צידה אין חילוק ביניהם. וכן כתב גם '''בעל המאור''' (בדפי הרי"ף לח ב). | ||
באופן דומה כותבים ה'''תוספות''' (ד"ה הצדן), אלא שנותנים טעם לחילוק שבשאר שקצים ורמשים כיון שאין להם עור, צריך שיכוון לשם איזשהו צורך, כיון שבסתמא אין צורך בצידתן, אבל בשמונה שרצים שיש להם עור, מסתמא הן ניצודין לצורך עורן . | באופן דומה כותבים ה'''תוספות''' (ד"ה הצדן), אלא שנותנים טעם לחילוק שבשאר שקצים ורמשים כיון שאין להם עור, צריך שיכוון לשם איזשהו צורך, כיון שבסתמא אין צורך בצידתן, אבל בשמונה שרצים שיש להם עור, מסתמא הן ניצודין לצורך עורן . | ||
גם ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף לח ב) כתב באופן דומה, אלא שהוא חידש חילוק אחר בשם ר"י, שבשמונה שרצים כיון שאין דרכן להזיק מסתמא נצודין לצורך גופן, אבל שאר שקצים ורמשים שדרכן להזיק מסתמא אדם צד אותם שלא לצורך אלא כדי שלא יזיקו, ולכן פטור. אבל ה"ה בשמונה שרצים שאם צדן שלא לצורך פטור. | <BR/>גם ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף לח ב) כתב באופן דומה, אלא שהוא חידש חילוק אחר בשם ר"י, שבשמונה שרצים כיון שאין דרכן להזיק מסתמא נצודין לצורך גופן, אבל שאר שקצים ורמשים שדרכן להזיק מסתמא אדם צד אותם שלא לצורך אלא כדי שלא יזיקו, ולכן פטור. אבל ה"ה בשמונה שרצים שאם צדן שלא לצורך פטור. | ||
מכל אלו הראשונים עולה שאין חילוק עקרוני בין שמונה שרצים לשאר, שכל שצד לצורך חייב ושלא לצורך פטור, אלא שיש חילוק בסתמא, ששמונה שרצים בסתמא צדן לצורך (לתוספות מפני שיש להם עור ולר"ן מפני שאין דרכן להזיק) ולשאר שקצים ורמשים בסתמא צדן שלא לצורך. | מכל אלו הראשונים עולה שאין חילוק עקרוני בין שמונה שרצים לשאר, שכל שצד לצורך חייב ושלא לצורך פטור, אלא שיש חילוק בסתמא, ששמונה שרצים בסתמא צדן לצורך (לתוספות מפני שיש להם עור ולר"ן מפני שאין דרכן להזיק) ולשאר שקצים ורמשים בסתמא צדן שלא לצורך. | ||
ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שטז ח) לא הזכיר את טעם החילוק בין שמונה שרצים לשאר, אבל ה'''מגן אברהם''' (יד) כתב שהטעם בשמונה שרצים הוא מפני שסתמן ניצודין לצורך העור מפני שאין דרכן להזיק, וכתב שהוא בשם הר"ן. וצריך לומר שאף שהר"ן לא הזכיר ענין העור, פשיטא ליה למגן אברהם שזה הטעם שניצודין, שהרי הגמרא אמרה שיש להם עור. וב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם יד) דקדק שלכאורה לפי הר"ן אם נמצא בשאר שקצים ורמשים כאלה שאינם מזיקין יהיה חייב על צידתן אף שאין להן עור, שהרי אינם מזיקים. ומדבריו נראה שהבין כן גם בדעת המגן אברהם. וכן כתב להלכה ה'''ביאור הלכה''' (ד"ה שמונה שרצים). | ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שטז ח) לא הזכיר את טעם החילוק בין שמונה שרצים לשאר, אבל ה'''מגן אברהם''' (יד) כתב שהטעם בשמונה שרצים הוא מפני שסתמן ניצודין לצורך העור מפני שאין דרכן להזיק, וכתב שהוא בשם הר"ן. וצריך לומר שאף שהר"ן לא הזכיר ענין העור, פשיטא ליה למגן אברהם שזה הטעם שניצודין, שהרי הגמרא אמרה שיש להם עור. וב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם יד) דקדק שלכאורה לפי הר"ן אם נמצא בשאר שקצים ורמשים כאלה שאינם מזיקין יהיה חייב על צידתן אף שאין להן עור, שהרי אינם מזיקים. ומדבריו נראה שהבין כן גם בדעת המגן אברהם. וכן כתב להלכה ה'''ביאור הלכה''' (ד"ה שמונה שרצים). | ||