9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ערלה בספינה ובעציצים"
מ
←הגמרות במנחות ובגיטין
| שורה 19: | שורה 19: | ||
== הגמרות במנחות ובגיטין == | == הגמרות במנחות ובגיטין == | ||
ה'''גמרא''' (מנחות פד ב) מביאה מחלוקת ריש לקיש ור' יוחנן לגבי הבאת [[ביכורים ממקומות שאינם מובחרים]], שלכולי עלמא אין מביאים לכתחילה מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים לפי שאינם מובחרים. אמנם בדיעבד אם הביא, לדעת ריש לקיש קידש, כלומר חלו על הפירות קדושת ביכורים, ואילו לדעת ר' יוחנן לא קידש. <BR/> | ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=84b&format=pdf (מנחות פד ב)] מביאה מחלוקת ריש לקיש ור' יוחנן לגבי הבאת [[ביכורים ממקומות שאינם מובחרים]], שלכולי עלמא אין מביאים לכתחילה מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים לפי שאינם מובחרים. אמנם בדיעבד אם הביא, לדעת ריש לקיש קידש, כלומר חלו על הפירות קדושת ביכורים, ואילו לדעת ר' יוחנן לא קידש. <BR/> | ||
בהמשך, מביאה הגמרא שתי ברייתות סותרות. ברייתא אחת אומרת שאם הביא ביכורים מפירות שבגג, שבחורבה שבעציץ ושבספינה, מביא וקורא (פרשת ביכורים), ואילו לפי ברייתא שניה מביא ואינו קורא. <BR/> | בהמשך, מביאה הגמרא שתי ברייתות סותרות. ברייתא אחת אומרת שאם הביא ביכורים מפירות שבגג, שבחורבה שבעציץ ושבספינה, מביא וקורא (פרשת ביכורים), ואילו לפי ברייתא שניה מביא ואינו קורא. <BR/> | ||
שואלת הגמרא, שלכאורה ניתן לתרץ את הברייתות רק אליבא דריש לקיש, אבל לא אליבא דר' יוחנן. שלפי ריש לקיש ניתן לחלק בין גג של מערה לגג של בית, בין חורבה עבודה לבין חורבה לא עבודה, בין עציץ נקוב לעציץ שאינו נקוב, ובין ספינה של עץ לבין ספינה של חרס, שכן ניתן עדיין לדרוש כאן 'מארצך', שאף שאינו מן המקומות המשובחים, עדיין נחשב הוא מהארץ ולכן מביא קורא. אבל לר' יוחנן שסובר שאף אם הביא לא קידש קשה? ומתרץ שזהו מחלוקת תנאים, לפי שיש ברייתא שאומרת שבספינה ועציץ אינו מביא כל עיקר.<BR/> | שואלת הגמרא, שלכאורה ניתן לתרץ את הברייתות רק אליבא דריש לקיש, אבל לא אליבא דר' יוחנן. שלפי ריש לקיש ניתן לחלק בין גג של מערה לגג של בית, בין חורבה עבודה לבין חורבה לא עבודה, בין עציץ נקוב לעציץ שאינו נקוב, ובין ספינה של עץ לבין ספינה של חרס, שכן ניתן עדיין לדרוש כאן 'מארצך', שאף שאינו מן המקומות המשובחים, עדיין נחשב הוא מהארץ ולכן מביא קורא. אבל לר' יוחנן שסובר שאף אם הביא לא קידש קשה? ומתרץ שזהו מחלוקת תנאים, לפי שיש ברייתא שאומרת שבספינה ועציץ אינו מביא כל עיקר.<BR/> | ||
עולה מהגמרא הזו שיש חילוק בין עציץ נקוב לשאינו נקוב, ובין ספינה של עץ לספינה של חרס לענין ביכורים. | עולה מהגמרא הזו שיש חילוק בין עציץ נקוב לשאינו נקוב, ובין ספינה של עץ לספינה של חרס לענין ביכורים. | ||
'''רש"י''' (ד"ה בספינה של חרס) מסביר שבספינה של חרס דווקא הוא מביא וקורא, שהיא נקראת ארץ. לעומת ספינה של עץ שמביא ואינו קורא. כלומר לדעת רש"י כלי חרס לא מצריך נקיבה, אלא כיון שהחרס עשוי מאדמה, הרי זה נחשב כארץ. וכן פירש רש"י בגיטין (ז ב ד"ה עפר חוצה לארץ), שהספינה של חרס אינה מנוקבת, וכל מה שדיברו על עציץ נקוב הוא דווקא של עץ. | '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=84b&format=pdf (ד"ה בספינה של חרס)] מסביר שבספינה של חרס דווקא הוא מביא וקורא, שהיא נקראת ארץ. לעומת ספינה של עץ שמביא ואינו קורא. כלומר לדעת רש"י כלי חרס לא מצריך נקיבה, אלא כיון שהחרס עשוי מאדמה, הרי זה נחשב כארץ. וכן פירש רש"י בגיטין (ז ב ד"ה עפר חוצה לארץ), שהספינה של חרס אינה מנוקבת, וכל מה שדיברו על עציץ נקוב הוא דווקא של עץ. | ||
ה'''תוספות''' (גיטין ז ב ד"ה עציץ) הביאו ראיה נגד דברי רש"י מהגמרא בגיטין (כא ב) שם מובא שאם [[כתב גט על חרס של עציץ נקוב כשר]], ושכן מוכח מכמה מקומות שסתם עציץ הוא של חרס.<BR/> | ה'''תוספות''' (גיטין ז ב ד"ה עציץ) הביאו ראיה נגד דברי רש"י מהגמרא בגיטין (כא ב) שם מובא שאם [[כתב גט על חרס של עציץ נקוב כשר]], ושכן מוכח מכמה מקומות שסתם עציץ הוא של חרס.<BR/> | ||
לכן מפרש '''רבנו תם''' שדווקא חרס צריך נקיבה, אבל עץ לא צריך נקיבה לפי שהוא מתלחלח יותר מן החרס.<BR/> | לכן מפרש '''רבנו תם''' שדווקא חרס צריך נקיבה, אבל עץ לא צריך נקיבה לפי שהוא מתלחלח יותר מן החרס.<BR/> | ||
אמנם התוספות במנחות (פד ב ד"ה כאן) כתבו בשם רבנו תם שכך היה רגיל לפרש בתחילה, אבל לאחר מכן פירש שבשל עץ לא שאינו '''צריך''' נקיבה, אלא שלא '''מועיל''' נקיבה, לעומת זאת בשל חרס מועיל נקיבה. יוצא שיש חילוק בין הפירוש הראשון של רבנו תם המובא בגיטין, לבין פירושו האחרון המובא במנחות. שלפירוש הראשון כלי חרס נקוב הרי הוא כארץ ושאינו נקוב אינו כארץ, ואילו של עץ לעולם הוא כארץ בין נקוב ובין שאינו נקוב. לעומת זאת לפי פירושו השני, עציץ של חרס בין נקוב ובין שאינו נקוב הרי הוא כארץ, ואילו של עץ בין נקוב ובין שאינו נקוב אינו כארץ. | אמנם התוספות במנחות [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=30&daf=84b&format=pdf (פד ב ד"ה כאן)] כתבו בשם רבנו תם שכך היה רגיל לפרש בתחילה, אבל לאחר מכן פירש שבשל עץ לא שאינו '''צריך''' נקיבה, אלא שלא '''מועיל''' נקיבה, לעומת זאת בשל חרס מועיל נקיבה. יוצא שיש חילוק בין הפירוש הראשון של רבנו תם המובא בגיטין, לבין פירושו האחרון המובא במנחות. שלפירוש הראשון כלי חרס נקוב הרי הוא כארץ ושאינו נקוב אינו כארץ, ואילו של עץ לעולם הוא כארץ בין נקוב ובין שאינו נקוב. לעומת זאת לפי פירושו השני, עציץ של חרס בין נקוב ובין שאינו נקוב הרי הוא כארץ, ואילו של עץ בין נקוב ובין שאינו נקוב אינו כארץ. | ||
== פסיקת הראשונים והאחרונים == | == פסיקת הראשונים והאחרונים == | ||