9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סמיכת גאולה לתפילה"
אין תקציר עריכה
| שורה 60: | שורה 60: | ||
ה"'''דברי חמודות'''" על הרא"ש ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42683&hilite=bea6d8b9-f8a3-49b6-9823-852d35fbce22&st=%D7%95%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%95&pgnum=7 ס"ה סקי"א]) והביא שלטי גיבורים בשם הרשב"א, שאפשר לומר ו"שמרו" ו"אלה מועדי" כיוון שתפילת ערבית רשות. | ה"'''דברי חמודות'''" על הרא"ש ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42683&hilite=bea6d8b9-f8a3-49b6-9823-852d35fbce22&st=%D7%95%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%95&pgnum=7 ס"ה סקי"א]) והביא שלטי גיבורים בשם הרשב"א, שאפשר לומר ו"שמרו" ו"אלה מועדי" כיוון שתפילת ערבית רשות. | ||
== עניית 'אמן' אחר | == עניית 'אמן' אחר ברכת 'גאל ישראל' קודם התפילה == | ||
כתב '''רש"י''' (ברכות מה ב הא בבונה ירושלים) שצריך לענות 'אמן' אחר ברכות קריאת שמע שחרית וערבית של עצמו, לפי שבסיום כל הברכות יש לענות אמן אחר ברכות עצמו, וזהו שאמרה הגמרא שם (מה ב) העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה משובח. וכן הסכים ה'''רא"ש''' שם (ז י). לעומת זאת ב'''שו"ת הרא"ש''' (ד יב) כתב לענות 'אמן' אחר ברכת 'שומר עמו ישראל לעד' של ערבית, אבל אחר 'גאל ישראל' בשחרית אין לענות 'אמן' שלא להפסיק בין גאולה לתפילה. | כתב '''רש"י''' (ברכות מה ב הא בבונה ירושלים) שצריך לענות 'אמן' אחר ברכות קריאת שמע שחרית וערבית של עצמו, לפי שבסיום כל הברכות יש לענות אמן אחר ברכות עצמו, וזהו שאמרה הגמרא שם (מה ב) העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה משובח. וכן הסכים ה'''רא"ש''' שם (ז י). לעומת זאת ב'''שו"ת הרא"ש''' (ד יב) כתב לענות 'אמן' אחר ברכת 'שומר עמו ישראל לעד' של ערבית, אבל אחר 'גאל ישראל' בשחרית אין לענות 'אמן' שלא להפסיק בין גאולה לתפילה. | ||
<BR/>לעומת זאת ב'''רמב"ם''' (תפילה ט א) כתב את סדר תפילת הציבור בשחרית, וכתב שהחזן [[פורס על שמע]], והציבור עונה אמן אחר כל ברכה וברכה, והיודע לקרוא קורא עם החזן ומברך עד גאל ישראל. הרי שלא הזכיר הרמב"ם עניית 'אמן'. משמע בדבריו שאין עונים אמן אחר ברכת גאל ישראל, אלא עומדים מיד ומתפללים לחש (בבית יוסף דחה הגירסאות שכתוב בהם 'גאל ישראל אמן'). | <BR/>לעומת זאת ב'''רמב"ם''' (תפילה ט א) כתב את סדר תפילת הציבור בשחרית, וכתב שהחזן [[פורס על שמע]], והציבור עונה אמן אחר כל ברכה וברכה, והיודע לקרוא קורא עם החזן ומברך עד גאל ישראל. הרי שלא הזכיר הרמב"ם עניית 'אמן'. משמע בדבריו שאין עונים אמן אחר ברכת גאל ישראל, אלא עומדים מיד ומתפללים לחש (בבית יוסף דחה הגירסאות שכתוב בהם 'גאל ישראל אמן'). | ||
| שורה 74: | שורה 74: | ||
<BR/>ב'''אליה רבה''' (יג) לעומת זאת, כתב שאין לענות 'אמן' באמצע ברכה, שקיימא לן ש[[אין עונים באמצע הפרק רק קדיש וברכו ואמן של האל הקדוש]], ואם כן הוא הדין הכא, שכל שבאמצע הברכה הוא אסור לענות. וגם ראוי להתחיל תפילת עמידה עם הש"ץ ממש. לכן סובר הוא שאין לעשות כהמדקדקים שהביא המג"א, אלא יש לסיים גאל ישראל עם הש"ץ ולא יענה אמן. גם ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם יא) תמה על המג"א בזה, שהרי אין עונים אמנים באמצע ברכה. וכן הקשה ב'''ר' עקיבא איגר''' על הגליון, שעניית אמן באמצע הפרק גרועה יותר. | <BR/>ב'''אליה רבה''' (יג) לעומת זאת, כתב שאין לענות 'אמן' באמצע ברכה, שקיימא לן ש[[אין עונים באמצע הפרק רק קדיש וברכו ואמן של האל הקדוש]], ואם כן הוא הדין הכא, שכל שבאמצע הברכה הוא אסור לענות. וגם ראוי להתחיל תפילת עמידה עם הש"ץ ממש. לכן סובר הוא שאין לעשות כהמדקדקים שהביא המג"א, אלא יש לסיים גאל ישראל עם הש"ץ ולא יענה אמן. גם ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם יא) תמה על המג"א בזה, שהרי אין עונים אמנים באמצע ברכה. וכן הקשה ב'''ר' עקיבא איגר''' על הגליון, שעניית אמן באמצע הפרק גרועה יותר. | ||
<BR/>ה'''משנה ברורה''' (לה) הסכים לאחרונים שדחו דברי המג"א, שאין להפסיק לעניית אמן באמצע ברכה, אלא יכוון לסיים עם הש"ץ או שיתחיל שמונה עשרה מעט קודם השליח ציבור, ואז אינו מחוייב לענות. | <BR/>ה'''משנה ברורה''' (לה) הסכים לאחרונים שדחו דברי המג"א, שאין להפסיק לעניית אמן באמצע ברכה, אלא יכוון לסיים עם הש"ץ או שיתחיל שמונה עשרה מעט קודם השליח ציבור, ואז אינו מחוייב לענות. | ||
== ענייה לדברים שבקדושה == | |||
כתב ה'''אבודרהם''' (קריאת שמע שלאחריה ד"ה וקיימא לן) ששמע בשם רבנו תם שאין להפסיק לענות קדיש וקדושה בין גאולה לתפילה (של שחרית), אלא יש להמתין בשירה חדשה, וכן פסק להלכה. כדבריו כתב גם ה'''מהרי"ק''' (ונציה מב). | |||
ובספר ה'''אליה רבה''' (סו יג) הביא דבריו, והסיק מזה שבשל ערבית מותר לענות לקדיש וברכו וקדושה. | |||
== עטיפה בטלית והנחת תפילין בין גאולה לתפילה == | == עטיפה בטלית והנחת תפילין בין גאולה לתפילה == | ||