9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סוכה שתחת האילן"
אין תקציר עריכה
| שורה 38: | שורה 38: | ||
<BR/>והוסיף ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ד ב) שאמנם אם צל האילן מרובה מחמתו לא יועיל חבטה עירוב, ולא יבטל הכשר את הפסול אפילו שהוא רוב, לפי שבזה אין הסכך הכשר מועיל כלום. וב'''רש"ש''' (ד"ה בשחבטן) כתב טעם אחר לדבר זה, לפי שסכך האילן הוא מחובר, ולכן חשיב ולא בטיל. מה שאין כן שחמתו מרובה, אף שמחובר הוא אינו חשוב ובטיל ברוב סכך כשר. | <BR/>והוסיף ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ד ב) שאמנם אם צל האילן מרובה מחמתו לא יועיל חבטה עירוב, ולא יבטל הכשר את הפסול אפילו שהוא רוב, לפי שבזה אין הסכך הכשר מועיל כלום. וב'''רש"ש''' (ד"ה בשחבטן) כתב טעם אחר לדבר זה, לפי שסכך האילן הוא מחובר, ולכן חשיב ולא בטיל. מה שאין כן שחמתו מרובה, אף שמחובר הוא אינו חשוב ובטיל ברוב סכך כשר. | ||
כשיטה זו | כשיטה זו סוברים גם ה'''ראבי"ה''' (ב סןכה תריג) בשם ה'''ריב"א''', וכן היא גם דעת ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ד ב), וכן הביא ה'''מרדכי''' (סוכה א תשלד) בשם ה'''ר"ש מקוצי'''. | ||
והקשו על שיטה זו, שלהלן מובא במשנה ש[[המקרה סוכתו בשיפודין או בארוכות המטה]] ויש רווח ביניהן כמותן ומילאן בסכך כשר, הרי זו סוכה כשרה, ואם כן מוכח דלא בעינן רוב אלא בפלגו ופלגא סגי. <BR/> | והקשו על שיטה זו, שלהלן מובא במשנה ש[[המקרה סוכתו בשיפודין או בארוכות המטה]] ויש רווח ביניהן כמותן ומילאן בסכך כשר, הרי זו סוכה כשרה, ואם כן מוכח דלא בעינן רוב אלא בפלגו ופלגא סגי. <BR/> | ||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
'''רש"י''' כתב (ט ב ד"ההא קמצטרף) שמועיל צל האילן להשלים את צל הסוכה, ומשמע מדבריו כדברי התוס' דאיירי באופן שאין צל הסוכה מספיק מצד עצמו להיות צילתה מרובה מחמתה, אלא רק בסיוע צל האילן. אבל אם צל הסוכה בפני עצמו מרובה על חמה שבה, כשרה. אמנם כתב ה'''ראבי"ה''' (ב סוכה תריג) שרש"י חזר בו מזה, שלהלן גבי סוגיית [[סוכה שתחת הסוכה]] כתב שאם סכך העליונה גבוה מעשרים אמה, פוסל הוא לסכך התחתונה אפילו צילתה של תחתונה מרובה מחמתה. וכן כתבו '''הגהות מיימוניות''' (סוכה ה ע) שרש"י חזר בו, וסובר הוא כשיטת הראבי"ה והריב"א. | '''רש"י''' כתב (ט ב ד"ההא קמצטרף) שמועיל צל האילן להשלים את צל הסוכה, ומשמע מדבריו כדברי התוס' דאיירי באופן שאין צל הסוכה מספיק מצד עצמו להיות צילתה מרובה מחמתה, אלא רק בסיוע צל האילן. אבל אם צל הסוכה בפני עצמו מרובה על חמה שבה, כשרה. אמנם כתב ה'''ראבי"ה''' (ב סוכה תריג) שרש"י חזר בו מזה, שלהלן גבי סוגיית [[סוכה שתחת הסוכה]] כתב שאם סכך העליונה גבוה מעשרים אמה, פוסל הוא לסכך התחתונה אפילו צילתה של תחתונה מרובה מחמתה. וכן כתבו '''הגהות מיימוניות''' (סוכה ה ע) שרש"י חזר בו, וסובר הוא כשיטת הראבי"ה והריב"א. | ||
אמנם ה'''טור''' (אורח חיים תרכו) | אמנם ה'''מרדכי''' (סוכה א תשלד) וה'''טור''' (אורח חיים תרכו) כתבו בדעת רש"י שסובר הוא כשיטת התוספות, שאם התחתונה צילתה מרובה בלא ענפי האילן כשרה, אם האילן חמתו מרובה מצילתו, ואפילו שמצל הוא על סכך הכשר. | ||
== שיטת רבנו חננאל == | == שיטת רבנו חננאל == | ||
'''רבנו חננאל''' (ט ב) אחר שהביא המשנה והגמרא שהעמידה בצילתו מרובה מחמתו, כתב שאם חתך הנוף הנתון על גבי הסוכה כשרה. כלומר כך הוא מפרש 'שחבטן' שחתך את עלי האילן. וכן הדין בהדלה עליה את הגפן או הדלעת או הקיסום, שאם קצצן כשרה, ואפילו לכתחילה מותר לקצצן, ולא גזרינן קצצן אטו לא קצצן. | '''רבנו חננאל''' (ט ב) אחר שהביא המשנה והגמרא שהעמידה בצילתו מרובה מחמתו, כתב שאם חתך הנוף הנתון על גבי הסוכה כשרה. כלומר כך הוא מפרש 'שחבטן' שחתך את עלי האילן. וכן הדין בהדלה עליה את הגפן או הדלעת או הקיסום, שאם קצצן כשרה, ואפילו לכתחילה מותר לקצצן, ולא גזרינן קצצן אטו לא קצצן. | ||