9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נעילת דלת בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 62: | שורה 62: | ||
'''רבנו חננאל''' (קא א ד"ה ה"ד) פירש דחד שיפא שהוא מלוח אחד, והוסיף שיש גורסים 'שיכא' מלשון צמידים, ופירושו שאינה נצמדת משני צדדיה. ובפירוש 'גישמא' כתב רבנו חננאל שהוא בית קיבול של ציר כמלבן שיורד למטה ומשתקע בארץ. <br /> | '''רבנו חננאל''' (קא א ד"ה ה"ד) פירש דחד שיפא שהוא מלוח אחד, והוסיף שיש גורסים 'שיכא' מלשון צמידים, ופירושו שאינה נצמדת משני צדדיה. ובפירוש 'גישמא' כתב רבנו חננאל שהוא בית קיבול של ציר כמלבן שיורד למטה ומשתקע בארץ. <br /> | ||
כפירוש זה כתב גם ה'''רי"ף''' (לג ב), 'דחד שיפא' הוא שיש לה לוח אחד, והסביר שזה בא מלשון 'שבב', שפ"א ובי"ת מתחלפות. ובפירוש הלישנא השניה בגמרא 'דלית לה גשמה', פירש הרי"ף 'גישתמא' שהיא אסקופה התחתונה של הדלת, שכיון שאין לה אסקופה, מורידים את הדלת לארץ, וכשרוצים לפתוח עוקרים אותה, ולכן אין נועלים בה בשבת. כהסבר הרי"ף העתיק גם ה'''רא"ש''' (י יג). כפירוש זה כתב גם ה'''מאירי''' (ד"ה ודלת) וביאר שהיות ואין לדלת משקוף למעלה ואיסקופה למטה להיות הדלת חובטת בו, אין שם דלת עליה. גם ב'''רמב"ם''' (שבת כו ט) כתוב שהאיסקופה מוכיחה שדלת זו היא כלי המוכן לנעילה, והוי כ[[נגר שיש בראשו קלוסטרא]] המוכיח עליו שהוא כלי המוכן לנעילה. | כפירוש זה כתב גם ה'''רי"ף''' (לג ב), 'דחד שיפא' הוא שיש לה לוח אחד, והסביר שזה בא מלשון 'שבב', שפ"א ובי"ת מתחלפות. ובפירוש הלישנא השניה בגמרא 'דלית לה גשמה', פירש הרי"ף 'גישתמא' שהיא אסקופה התחתונה של הדלת, שכיון שאין לה אסקופה, מורידים את הדלת לארץ, וכשרוצים לפתוח עוקרים אותה, ולכן אין נועלים בה בשבת. כהסבר הרי"ף העתיק גם ה'''רא"ש''' (י יג). כפירוש זה כתב גם ה'''מאירי''' (ד"ה ודלת) וביאר שהיות ואין לדלת משקוף למעלה ואיסקופה למטה להיות הדלת חובטת בו, אין שם דלת עליה. גם ב'''רמב"ם''' (שבת כו ט) כתוב שהאיסקופה מוכיחה שדלת זו היא כלי המוכן לנעילה, והוי כ[[נגר שיש בראשו קלוסטרא]] המוכיח עליו שהוא כלי המוכן לנעילה. | ||
יש להעיר שה'''רמב"ם''' (שבת כו ט) אמנם העתיק להלכה גמרא זו ופירש בה כפירוש הרי"ף, אך פסק להלכה כשתי הלישנות לקולא, כלומר שדלת שהיא מלוח אחד אינו אסור לנעול בה אלא אם כן אין לה איסקופה למטה, אך אם יש לה איסקופה למטה נועלים בה אף שהיא מלוח אחד. אמנם בדברי הרי"ף עצמו הדבר אינו מוכרע שהוא העתיק את שני הפירושים ולא פירש אם צריך את שני התנאים על מנת להתיר, או שכוונתו כהרמב"ם שבאחד מהם סגי. | |||
===היחס בין דלת אלמנה למחצלת של קנים=== | ===היחס בין דלת אלמנה למחצלת של קנים=== | ||
הפוסקים דנו ביחס בין דברי הברייתא לגבי דלת אלמנה, לבין הסוגיה לעיל בענין מחצלת של קנים ודלת של מוקצה, האם מדובר באותו מקרה, ומה מתחדש בעצם בדין זה של דלת אלמנה. | |||
<BR/>וכמה השלכות לענין זה: א. האם מדובר גם כאן בדלת שיש לה היכר ציר. ב. האם מדובר בדלת הנגררת או שאינה נגררת. ג. האם מדובר בדלת שנכנסים ויוצאים בה תדיר או רק לעיתים רחוקות כדלת שבמוקצה. | |||
====יש לה או אין לה ציר==== | ====יש לה או אין לה ציר==== | ||
כתבו ה'''תוספות''' (קא א ד"ה דלת) שהסוגיה מדברת בדלת שיש לה ציר, כי הרי באין לה ציר כל דלת אסור לנעול בה, ולאו דווקא אלמנה כמבואר לעיל בסוגיה. כן הוא גם ב'''תוספות הרא"ש''' (ד"ה דלת), וכן כתב ה'''טור''' (אורח חיים שיג) שדלת אלמנה אפילו יש לה ציר אין נועלים בה, וכן העתיק להלכה ה'''שלחן ערוך''' (שיג ד). | כתבו ה'''תוספות''' (קא א ד"ה דלת) שהסוגיה מדברת בדלת שיש לה ציר, כי הרי באין לה ציר כל דלת אסור לנעול בה, ולאו דווקא אלמנה כמבואר לעיל בסוגיה. כן הוא גם ב'''תוספות הרא"ש''' (ד"ה דלת), וכן כתב ה'''טור''' (אורח חיים שיג) שדלת אלמנה אפילו יש לה ציר אין נועלים בה, וכן העתיק להלכה ה'''שלחן ערוך''' (שיג ד). | ||
אבל ה'''רשב"א''' (קא א ד"ה דלת) תמה על זה, מי גרע מקנקן הנגרר שאמרו בברייתא שיש להם ציר ואע"פ שהן גבוהים נועלים בהם. אבל לאידך גיסא תמה גם על שיטת ה'''ראב"ד''' (דרוש מקור) שכתב שאיירי הכא באין להם ציר, מה שונה דלת זו משאר דלתות דבעינן היכר ציר.<br /> | אבל ה'''רשב"א''' (קא א ד"ה דלת) תמה על זה, מי גרע מקנקן הנגרר שאמרו בברייתא שיש להם ציר ואע"פ שהן גבוהים נועלים בהם. אבל לאידך גיסא תמה גם על שיטת ה'''ראב"ד''' (דרוש מקור) שכתב שאיירי הכא באין להם ציר, מה שונה דלת זו משאר דלתות דבעינן היכר ציר.<br /> | ||
ה'''ריטב"א''' (קא א ד"ה תני) יישב קושיית הרשב"א, וכתב שקנקן ומחצלת אין חסרים ממלאכתן כלום ולכן אינו נראה כבונה, אבל דלת אלמנה זו שלא נגמרה מלאכתה, אינו נראה כפותח וסוגר בדלת אלא בדף בעלמא ומיחזי כבונה. וכעין זה כתב מדנפשיה ב'''טורי זהב''' (שיג ד) שאע"פ שבמחצלת של קנים מועיל היכר ציר, הכא לא מועיל מפני שאין לדלת זו צורת הפתח כשאר פתחים, ונראה כבונה וסותם במקום הפתוח, שכיון שהוא מלוח אחד טפי מיחזי כבונה, מה שאין כן במחצלת של קנים שאין רגילות לבנות בה, שם מועיל היכר ציר. | |||
בספר '''מרכבת המשנה''' (חעלמא) על הרמב"ם (שבת כו ט), כתב שהרמב"ם חולק על התוספות וסובר שאף באין לה ציר נועלים בה, שאם יש לה ציר הרי תורת כלי עליה ונועלים בה אפילו היא אלמנה. אלא הכא מיירי באין לה ציר, ובדלת שאינה נגררת (וכגירסת הרי"ף), וזהו הטעם שבעינן איסקופה מלמטה, שהיא לה לבסיס באופן שתפתח ותנעל כדרכה. אבל דלת העשויה משתי לוחות, נועלים בה אפילו אין לה ולא היה לה ציר מעולם. | |||
ה''' | ===שלחן ערוך ואחרונים=== | ||
ה'''שלחן ערוך''' כתב להלכה שדלת העשויה מלוח אחד או שאין לה איסקופה התחתונה, אין נועלים בה אפילו יש לה ציר. וזהו כפירוש הרי"ף והרא"ש, ופסק כשתי הלישנות לחומרא ודלא כרמב"ם. | |||
ולכאורה השו"ע מזכה שטרא לבי תרי, שהרי הוא מפרש כדברי הרי"ף לענין האיסקופה, שאם אין לה איסקופה אין נועלים בה, אבל הוסיף שזהו אפילו אם יש לה ציר, והרי כל ענין האיסקופה הוא דווקא מפני שאין לה ציר, כמו שכתב הרב מרכה"מ. | |||
ב'''ביאור הגר"א''' (ד"ה אפילו) תמה על דברי השלחן ערוך, שפסק כדברי התוס' שאפילו יש לה ציר אסור, וזה אתיא לפי גירסת רש"י ותוס' שגורסים דלת אלמנה 'נגררת', אבל לגירסת הרי"ף שאינה נגררת ואינה קשורה, ודאי ציר אינו מעלה ואינו מוריד, שהרי"ף לשיטתו אזיל שדווקא ברחבה ומוקצה בעינן ציר לפי שאין נכנסים ויוצאים תדיר, אבל הכא מיירי במקום שנכנסים ויוצאים תדיר, ולכן אפילו אינה קשורה ואין לה ציר מותר. | |||
====נכנסים ויוצאים בה תדיר==== | ====נכנסים ויוצאים בה תדיר==== | ||