9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נעילת דלת בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 54: | שורה 54: | ||
בהמשך ה'''גמרא''' (עירובין קא א) מובאת ברייתא בשם ר' חייא האומר שדלת אלמנה הנגררת אין נועלים בה בשבת. ובגמרא שם מובאים שני פירושים מהי דלת אלמנה. פירוש הראשון אומר שהיא דלת 'דחד שיפא', ופירוש שני אומר ש'לית לה גשמה'. | בהמשך ה'''גמרא''' (עירובין קא א) מובאת ברייתא בשם ר' חייא האומר שדלת אלמנה הנגררת אין נועלים בה בשבת. ובגמרא שם מובאים שני פירושים מהי דלת אלמנה. פירוש הראשון אומר שהיא דלת 'דחד שיפא', ופירוש שני אומר ש'לית לה גשמה'. | ||
וטעם האיסור כתב '''רש"י''' (ד"ה דחד) שהוא משום מיחזי כבונה, וכן כתבו שאר ראשונים, שכשנועל בדלת אלמנה (לפי הפירושים השונים כדלהלן) אינו נראה שהיא דלת אלא שהיא תוספת לקיר. | וטעם האיסור כתב '''רש"י''' (ד"ה דחד) שהוא משום מיחזי כבונה, וכן כתבו שאר ראשונים, שכשנועל בדלת אלמנה (לפי הפירושים השונים כדלהלן) אינו נראה שהיא דלת אלא שהיא תוספת לקיר. | ||
ה'''רי"ף''' (לג ב) שהעתיק דברי הברייתא להלכה, גורס דלת אלמנה 'שאינה נגררת', אבל בהגהות חו"י במקום הגיה שצ"ל נגררת. אמנם ה'''מאירי''' (קא א ד"ה ודלת) קיים הגירסה שלפנינו ברי"ף שאיירי בדלת שאע"פ שאינה נגררת אין נועלים בה. ויתבאר להלן. | |||
===פירושי הראשונים לדלת אלמנה=== | ===פירושי הראשונים לדלת אלמנה=== | ||
'''רש"י''' (ד"ה דלת וד"ה דחד וד"ה גשמה) כתב שדלת אלמנה היא דלת שאלמנה מתיקוניה, כלומר דלת העשויה מקרש אחד (חד שיפא) או דלת שאין בה בריחים המחברים אותה (לית לה גשמה). וכן | '''רש"י''' (ד"ה דלת וד"ה דחד וד"ה גשמה) כתב שדלת אלמנה היא דלת שאלמנה מתיקוניה, כלומר דלת העשויה מקרש אחד (חד שיפא) או דלת שאין בה בריחים המחברים אותה (לית לה גשמה). וכן פירשו ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף לג ב) וה'''ריטב"א''' (קא א ד"ה מאי). | ||
ה'''רי"ף''' (לג ב) | '''רבנו חננאל''' (קא א ד"ה ה"ד) פירש דחד שיפא שהוא מלוח אחד, והוסיף שיש גורסים 'שיכא' מלשון צמידים, ופירושו שאינה נצמדת משני צדדיה. ובפירוש 'גישמא' כתב רבנו חננאל שהוא בית קיבול של ציר כמלבן שיורד למטה ומשתקע בארץ. <br /> | ||
כפירוש זה כתב גם ה'''רי"ף''' (לג ב), 'דחד שיפא' הוא שיש לה לוח אחד, והסביר שזה בא מלשון 'שבב', שפ"א ובי"ת מתחלפות. ובפירוש הלישנא השניה בגמרא 'דלית לה גשמה', פירש הרי"ף 'גישתמא' שהיא אסקופה התחתונה של הדלת, שכיון שאין לה אסקופה, מורידים את הדלת לארץ, וכשרוצים לפתוח עוקרים אותה, ולכן אין נועלים בה בשבת. כהסבר הרי"ף העתיק גם ה'''רא"ש''' (י יג). כפירוש זה כתב גם ה'''מאירי''' (ד"ה ודלת) וביאר שהיות ואין לדלת משקוף למעלה ואיסקופה למטה להיות הדלת חובטת בו, אין שם דלת עליה. | |||
===היחס בין דלת אלמנה למחצלת של קנים=== | ===היחס בין דלת אלמנה למחצלת של קנים=== | ||
| שורה 67: | שורה 70: | ||
וב'''ריטב"א''' (קא א ד"ה תני) יישב קושיית הרשב"א, שקנקן ומחצלת אין חסרים ממלאכתן כלום ולכן אינו נראה כבונה, אבל דלת אלמנה זו שלא נגמרה מלאכתה, אינו נראה כפותח וסוגר בדלת אלא בדף בעלמא ומיחזי כבונה. וכעין זה כתב מדנפשיה ב'''טורי זהב''' (שיג ד) שאע"פ שבמחצלת של קנים מועיל היכר ציר, הכא לא מועיל מפני שאין לדלת זו צורת הפתח כשאר פתחים, ונראה כבונה וסותם במקום הפתוח, שכיון שהוא מלוח אחד טפי מיחזי כבונה, מה שאין כן במחצלת של קנים שאין רגילות לבנות בה, שם מועיל היכר ציר. | וב'''ריטב"א''' (קא א ד"ה תני) יישב קושיית הרשב"א, שקנקן ומחצלת אין חסרים ממלאכתן כלום ולכן אינו נראה כבונה, אבל דלת אלמנה זו שלא נגמרה מלאכתה, אינו נראה כפותח וסוגר בדלת אלא בדף בעלמא ומיחזי כבונה. וכעין זה כתב מדנפשיה ב'''טורי זהב''' (שיג ד) שאע"פ שבמחצלת של קנים מועיל היכר ציר, הכא לא מועיל מפני שאין לדלת זו צורת הפתח כשאר פתחים, ונראה כבונה וסותם במקום הפתוח, שכיון שהוא מלוח אחד טפי מיחזי כבונה, מה שאין כן במחצלת של קנים שאין רגילות לבנות בה, שם מועיל היכר ציר. | ||
====שיטת הרי"ף והרמב"ם==== | |||
ה'''רמב"ם''' (שבת כו ט) העתיק להלכה גמרא זו ופירש בה כפירוש הרי"ף, אך פסק להלכה כשתי הלישנות לקולא, כלומר שדלת שהיא מלוח אחד אינו אסור לנעול בה אלא אם כן אין לה איסקופה למטה, אך אם יש לה איסקופה למטה נועלים בה.<br /> | ה'''רמב"ם''' (שבת כו ט) העתיק להלכה גמרא זו ופירש בה כפירוש הרי"ף, אך פסק להלכה כשתי הלישנות לקולא, כלומר שדלת שהיא מלוח אחד אינו אסור לנעול בה אלא אם כן אין לה איסקופה למטה, אך אם יש לה איסקופה למטה נועלים בה.<br /> | ||
ובספר '''מרכבת המשנה''' (חעלמא) על הרמב"ם כתב שחולק הוא על התוספות וסובר שאף באין לה ציר נועלים בה, שאם יש לה ציר, הרי תורת כלי עליה. והכא מיירי באין לה ציר, ובדלת שאינה נגררת, ולכן בעינן איסקופה מלמטה, שהיא לה לבסיס באופן שתפתח ותנעל כדרכה. | ובספר '''מרכבת המשנה''' (חעלמא) על הרמב"ם כתב שחולק הוא על התוספות וסובר שאף באין לה ציר נועלים בה, שאם יש לה ציר, הרי תורת כלי עליה. והכא מיירי באין לה ציר, ובדלת שאינה נגררת, ולכן בעינן איסקופה מלמטה, שהיא לה לבסיס באופן שתפתח ותנעל כדרכה. | ||