9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נעילת דלת בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 58: | שורה 58: | ||
'''רש"י''' (ד"ה דלת וד"ה דחד וד"ה גשמה) כתב שדלת אלמנה היא דלת שאלמנה מתיקוניה, כלומר דלת העשויה מקרש אחד (חד שיפא) או דלת שאין בה בריחים המחברים אותה (לית לה גשמה). וכן פירש ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף לג ב). | '''רש"י''' (ד"ה דלת וד"ה דחד וד"ה גשמה) כתב שדלת אלמנה היא דלת שאלמנה מתיקוניה, כלומר דלת העשויה מקרש אחד (חד שיפא) או דלת שאין בה בריחים המחברים אותה (לית לה גשמה). וכן פירש ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף לג ב). | ||
ה'''רי"ף''' (לג ב) העתיק הברייתא להלכה<ref>ברי"ף שלפנינו הגירסה 'דלת אלמנה שאינה נגררת'. אבל בהגהות חו"י הגיה שצ"ל הנגררת כבגמרא.</ref>, וגם הוא פירש 'דחד שיפא' כרש"י שיש לה לוח אחד, והסביר שזה בא מלשון 'שבב', שפ"א ובי"ת מתחלפות. אמנם בפירוש השני בגמרא 'דלית לה גשמה' פירש הרי"ף 'גישתמא' שהיא אסקופה התחתונה של הדלת, שכיון שאין לה אסקופה, מורידים את הדלת לארץ, וכשרוצים לפתוח עוקרים אותה, ולכן אין נועלים בה בשבת. כדברי הרי"ף העתיק גם ה'''רא"ש''' (י יג). | ה'''רי"ף''' (לג ב) העתיק הברייתא להלכה<ref>ברי"ף שלפנינו הגירסה 'דלת אלמנה שאינה נגררת'. אבל בהגהות חו"י הגיה שצ"ל הנגררת כבגמרא. ועיין במה שכתב בספר [[#שיטת הרמב"ם|מרכבת המשנה (חעלמא) על הרמב"ם]].</ref>, וגם הוא פירש 'דחד שיפא' כרש"י שיש לה לוח אחד, והסביר שזה בא מלשון 'שבב', שפ"א ובי"ת מתחלפות. אמנם בפירוש השני בגמרא 'דלית לה גשמה' פירש הרי"ף 'גישתמא' שהיא אסקופה התחתונה של הדלת, שכיון שאין לה אסקופה, מורידים את הדלת לארץ, וכשרוצים לפתוח עוקרים אותה, ולכן אין נועלים בה בשבת. כדברי הרי"ף העתיק גם ה'''רא"ש''' (י יג). | ||
===יש לה ציר=== | ===יש לה ציר=== | ||
כתבו ה'''תוספות''' (קא א ד"ה דלת) שהסוגיה מדברת בדלת שיש לה ציר, כי באין לה ציר כל דלת אסור לנעול בה ולאו דווקא אלמנה. וכן כתב ה'''טור''' (אורח חיים שיג) שדלת אלמנה אפילו יש לה ציר אין נועלים בה, וכן העתיק להלכה ה'''שלחן ערוך''' (שיג ד). | כתבו ה'''תוספות''' (קא א ד"ה דלת) שהסוגיה מדברת בדלת שיש לה ציר, כי באין לה ציר כל דלת אסור לנעול בה ולאו דווקא אלמנה. וכן כתב ה'''טור''' (אורח חיים שיג) שדלת אלמנה אפילו יש לה ציר אין נועלים בה, וכן העתיק להלכה ה'''שלחן ערוך''' (שיג ד). | ||
<BR/>וב'''טורי זהב''' (שיג ד) כתב לבאר שאע"פ שבמחצלת של קנים מועיל היכר ציר, הכא לא מועיל מפני שאין לדלת זו צורת הפתח כשאר פתחים, ונראה כבונה וסותם במקום הפתוח, שכיון שהוא מלוח אחד, טפי מיחזי כבונה, מה שאין כן במחצלת של קנים שאין דלת לבנות בה, שם מועיל היכר ציר. | |||
===שיטת הרמב"ם=== | |||
ה'''רמב"ם''' (שבת כו ט) העתיק להלכה גמרא זו ופירש בה כפירוש הרי"ף, אך פסק להלכה כשתי הלישנות לקולא, כלומר שדלת שהיא מלוח אחד אינו אסור לנעול בה אלא אם כן אין לה איסקופה למטה, אך אם יש לה איסקופה למטה נועלים בה.<br /> | |||
ובספר '''מרכבת המשנה''' (חעלמא) על הרמב"ם כתב שחולק הוא על התוספות וסובר שאף באין לה ציר נועלים בה, שאם יש לה ציר, הרי תורת כלי עליה. והכא מיירי באין לה ציר, ובדלת שאינה נגררת, ולכן בעינן איסקופה מלמטה, שהיא לה לבסיס באופן שתפתח ותנעל כדרכה. | |||
===שלחן ערוך ואחרונים=== | ===שלחן ערוך ואחרונים=== | ||
כתב ה'''שלחן ערוך''' שדלת העשויה מלוח אחד או שאין לה איסקופה התחתונה, אין נועלים בה אפילו יש לה ציר. וזהו כפירוש הרי"ף והרא"ש | כתב ה'''שלחן ערוך''' שדלת העשויה מלוח אחד או שאין לה איסקופה התחתונה, אין נועלים בה אפילו יש לה ציר. וזהו כפירוש הרי"ף והרא"ש, ופסק כשתי הלישנות לחומרא ודלא כרמב"ם. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||