9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נעילת דלת בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 18: | שורה 18: | ||
<BR/>עוד הביא רש"י שם שיש מפרשים שהאיסור המדובר במשנה לנעול דלת הוא משום חפירה בארץ, אבל רש"י דחה הסבר זה, שאם כן מה מהני שהיה להם ציר והרי עכשיו אין להם ציר, וגם אתיא רק כר' יהודה שאמר [[דבר שאינו מתכוון אסור]]. אמנם ב'''רבנו חננאל''' משמע כדברי הפירוש שרש"י שלל, שכתב ר"ח שטעם ההיתר בשהיה להם ציר הוא מפני שאז אין סותמים את הדלת בדוחק, וממילא לא נחרץ חריץ. | <BR/>עוד הביא רש"י שם שיש מפרשים שהאיסור המדובר במשנה לנעול דלת הוא משום חפירה בארץ, אבל רש"י דחה הסבר זה, שאם כן מה מהני שהיה להם ציר והרי עכשיו אין להם ציר, וגם אתיא רק כר' יהודה שאמר [[דבר שאינו מתכוון אסור]]. אמנם ב'''רבנו חננאל''' משמע כדברי הפירוש שרש"י שלל, שכתב ר"ח שטעם ההיתר בשהיה להם ציר הוא מפני שאז אין סותמים את הדלת בדוחק, וממילא לא נחרץ חריץ. | ||
<BR/>טעם אחר לאיסור הוזכר ב'''מאירי''' (קא א ד"ה אמר המאירי) בשם יש מפרשים שהחשש במשנה הוא משום טלטול, וכאשר הדלת קשורה ותלויה וגבוהה, הרי זו הכנה ויש עליה תורת כלי. | <BR/>טעם אחר לאיסור הוזכר ב'''מאירי''' (קא א ד"ה אמר המאירי) בשם יש מפרשים שהחשש במשנה הוא משום טלטול, וכאשר הדלת קשורה ותלויה וגבוהה, הרי זו הכנה ויש עליה תורת כלי. | ||
<BR/>אולם רוב ככל הראשונים הסכימו להסברו של רש"י, שהאיסור הוא משום מיחזי כבונה. | <BR/>אולם רוב ככל הראשונים והאחרונים הסכימו להסברו של רש"י, שהאיסור הוא משום מיחזי כבונה. וכן הוא ב'''משנה ברורה''' (אורח חיים שיג כו-כז), שכתב שכאשר יש היכר ציר, והוא תולה את הדלת בשעה שהוא נועל בה, אז אפילו אם כאשר היא פתוחה היא נגררת, לא מיחזי כבונה. וכן כאשר אין היכר ציר אם היא גבוהה מן הארץ ואינה נגררת, ניכר שהיא דלת ולא מיחזי כבונה. | ||
===כמה גבוהה מן הארץ צריכה להיות הדלת=== | ===כמה גבוהה מן הארץ צריכה להיות הדלת=== | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
ה'''בית יוסף''' (שיג ד"ה ופתח העשוי) הביא דברי הרא"ש, והוסיף שמדברי '''רש"י''' (קג א ד"ה הדלת) לא נראה שסובר כהראב"ד והרא"ש בזה, שרש"י כתב שהסיבה שנקט התנא דלת שבמוקצה היא מפני שאין בעל הבית חושש לעשות לה דלת תלויה כראוי. ודייק הבית יוסף מדבריו שאם כן אפילו שאר דלתות שאין בעל הבית מקפיד לתלותן, הדין כן, אלא שנקט מוקצה משום אורחא דמילתא. | ה'''בית יוסף''' (שיג ד"ה ופתח העשוי) הביא דברי הרא"ש, והוסיף שמדברי '''רש"י''' (קג א ד"ה הדלת) לא נראה שסובר כהראב"ד והרא"ש בזה, שרש"י כתב שהסיבה שנקט התנא דלת שבמוקצה היא מפני שאין בעל הבית חושש לעשות לה דלת תלויה כראוי. ודייק הבית יוסף מדבריו שאם כן אפילו שאר דלתות שאין בעל הבית מקפיד לתלותן, הדין כן, אלא שנקט מוקצה משום אורחא דמילתא. | ||
<BR/>אמנם רש"י כתב שהסיבה שאין בעה"ב מקפיד לעשות כן, היא מפני שאין משתמשים בה תדיר. ומשמע שאם כן משתמשים תדיר, אז כן עושים דלת תלויה ומותר, וזהו ממש כדברי הראב"ד. וכן כתב ה'''בית חדש''' (ד"ה ומ"ש שאין נכנסין) לחלוק על הב"י בזה, מפני שהשמיט דברי רש"י אלו שאין משתמשים בה תדיר. | <BR/>אמנם רש"י כתב שהסיבה שאין בעה"ב מקפיד לעשות כן, היא מפני שאין משתמשים בה תדיר. ומשמע שאם כן משתמשים תדיר, אז כן עושים דלת תלויה ומותר, וזהו ממש כדברי הראב"ד. וכן כתב ה'''בית חדש''' (ד"ה ומ"ש שאין נכנסין) לחלוק על הב"י בזה, מפני שהשמיט דברי רש"י אלו שאין משתמשים בה תדיר. | ||
אמנם אפשר שהב"י למד שמ"מ עיקר הנקודה ברש"י היא מה שאין בעה"ב מקפיד לעשות דלת תלויה, ולכן אף בשאר מקומות שאינן מוקצה, הדין כן, וכן נראה דעת ה'''טורי זהב | אמנם אפשר שהב"י למד שמ"מ עיקר הנקודה ברש"י היא מה שאין בעה"ב מקפיד לעשות דלת תלויה, ולכן אף בשאר מקומות שאינן מוקצה, הדין כן, וכן נראה דעת ה'''טורי זהב''' (ג) בהבנת הבית יוסף, שהסכים עמו, וכן ביאר ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג), וגם העיר על דברי הב"ח שהב"י לא נעלמו ממנו דברי רש"י שאין משתמשים בה תדיר, שהרי העתיקם לעיל מיניה (ד"ה רחבה). | ||
==שלחן ערוך ואחרונים== | |||
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיג ג) פסק להלכה את דברי הגמרא ע"פ דברי הראב"ד והרא"ש, שדלת של רחבה שאחורי הבתים, שאין פותחים בה תדיר, וכן פרצה שגדרה בקוצים כעין דלת, מותר לנעול בהם על פי אחת האפשרויות: א. אם יש להם היכר ציר אז אפילו נגררים בארץ מותר לנעול בהם ובלבד שקשרם ותלאם. ב. אם אין להם היכר ציר ומעולם לא היה להם ציר, אין נועלים בהם אלא אם כן גבוהים מן הארץ. | |||
<BR/>וסיים השלחן ערוך שפתח העשוי לכניסה וליציאה תדיר, מותר לנעול בו אפילו לא היה לו ציר מעולם ואפילו אם הוא נגרר. | |||
[[קטגוריה:בונה וסותר]] | [[קטגוריה:בונה וסותר]] | ||