9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נעילת דלת בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 38: | שורה 38: | ||
אבל ה'''רמב"ן''' במלחמות חלק עליו ותמה איך ייתכן לדחות סוגיה שלמה מן ההלכה בלא ראיה, וכתב שאם כדבריו שהמשנה אתיא כר' אליעזר, לא היה לה לגמרא להקשות סתירה מהברייתא למשנה, שהמשנה היא כר' אליעזר שסובר שצריך שתהיה גבוהה מן הארץ. אלא היה לגמרא להקשות על הברייתא עצמה דאתיא דלא כמאן, שר' אליעזר מצריך גבוהין מן הארץ, ור' יהודה לא מצריך תלוי כלל, ולר' יוסי שרי בכל מקרה כיון שתורת כלי עליהן. אלא סובר הרמב"ן שסוגיה זו אין לה ענין עם מחלוקת ר' אליעזר וחכמים גבי פקק החלון, שכאן יש דין כלי עליהם ואינם צריכים קשירה מצד זה, אלא כיון שרוצה לסתמן בקביעות בעינן הכירא שלא יהיה נראה כבונה, ולכן צריך שיהיה נראה כפתח מאחד מהתנאים, שיהיה קשור ותלוי או שיהיה לו היכר ציר או גבוה מן הארץ.<br /> | אבל ה'''רמב"ן''' במלחמות חלק עליו ותמה איך ייתכן לדחות סוגיה שלמה מן ההלכה בלא ראיה, וכתב שאם כדבריו שהמשנה אתיא כר' אליעזר, לא היה לה לגמרא להקשות סתירה מהברייתא למשנה, שהמשנה היא כר' אליעזר שסובר שצריך שתהיה גבוהה מן הארץ. אלא היה לגמרא להקשות על הברייתא עצמה דאתיא דלא כמאן, שר' אליעזר מצריך גבוהין מן הארץ, ור' יהודה לא מצריך תלוי כלל, ולר' יוסי שרי בכל מקרה כיון שתורת כלי עליהן. אלא סובר הרמב"ן שסוגיה זו אין לה ענין עם מחלוקת ר' אליעזר וחכמים גבי פקק החלון, שכאן יש דין כלי עליהם ואינם צריכים קשירה מצד זה, אלא כיון שרוצה לסתמן בקביעות בעינן הכירא שלא יהיה נראה כבונה, ולכן צריך שיהיה נראה כפתח מאחד מהתנאים, שיהיה קשור ותלוי או שיהיה לו היכר ציר או גבוה מן הארץ.<br /> | ||
גם ה'''ראב"ד''' (כתוב שם לג ב) דחה דברי הרז"ה, וכתב שודאי הסוגיה כאן היא לדברי הכל. אלא הטעם שבעינן קשור ותלוי או היכר אחר, הוא מפני שדלתות אלו אין רגילים בהם תדיר, ולכן יותר נראה כבונה וכסותם פרצתו בשבת. וכן כתב גם ב'''רא"ש''' בשמו ושיותר נראין דבריו מדברי הרז"ה, שדלת של מוקצה ופרצה הם תוספת אוהל קבע ולא עראי שהרי אינו עשוי לפתוח אלא לזמנים רחוקים. ובאמת אם היה הפתח קבוע ותדיר לכניסה ויציאה, מותר לנעול בו אף שאינו גבוה מן הארץ. | גם ה'''ראב"ד''' (כתוב שם לג ב) דחה דברי הרז"ה, וכתב שודאי הסוגיה כאן היא לדברי הכל. אלא הטעם שבעינן קשור ותלוי או היכר אחר, הוא מפני שדלתות אלו אין רגילים בהם תדיר, ולכן יותר נראה כבונה וכסותם פרצתו בשבת. וכן כתב גם ב'''רא"ש''' בשמו ושיותר נראין דבריו מדברי הרז"ה, שדלת של מוקצה ופרצה הם תוספת אוהל קבע ולא עראי שהרי אינו עשוי לפתוח אלא לזמנים רחוקים. ובאמת אם היה הפתח קבוע ותדיר לכניסה ויציאה, מותר לנעול בו אף שאינו גבוה מן הארץ. | ||
<BR/>גם מדברי ה'''רמב"ם''' (שבת כו ח) שהביא משנה וגמרא זו להלכה, משמע שדווקא במקומות אלו -פרצה, מוקצה וכד', בעינן היכר ציר ותליה או שגבוהים מן הארץ. | |||
ה'''בית יוסף''' (שיג ד"ה ופתח העשוי) הביא דברי הרא"ש, והוסיף שמדברי '''רש"י''' (קג א ד"ה הדלת) לא נראה שסובר כהראב"ד והרא"ש בזה, שרש"י כתב שהסיבה שנקט התנא דלת שבמוקצה היא מפני שאין בעל הבית חושש לעשות לה דלת תלויה כראוי. ודייק הבית יוסף מדבריו שאם כן אפילו שאר דלתות שאין בעל הבית מקפיד לתלותן, הדין כן, אלא שנקט מוקצה משום אורחא דמילתא. | ה'''בית יוסף''' (שיג ד"ה ופתח העשוי) הביא דברי הרא"ש, והוסיף שמדברי '''רש"י''' (קג א ד"ה הדלת) לא נראה שסובר כהראב"ד והרא"ש בזה, שרש"י כתב שהסיבה שנקט התנא דלת שבמוקצה היא מפני שאין בעל הבית חושש לעשות לה דלת תלויה כראוי. ודייק הבית יוסף מדבריו שאם כן אפילו שאר דלתות שאין בעל הבית מקפיד לתלותן, הדין כן, אלא שנקט מוקצה משום אורחא דמילתא. | ||
<BR/>אמנם רש"י כתב שהסיבה שאין בעה"ב מקפיד לעשות כן, היא מפני שאין משתמשים בה תדיר. ומשמע שאם כן משתמשים תדיר, אז כן עושים דלת תלויה ומותר, וזהו ממש כדברי הראב"ד. | <BR/>אמנם רש"י כתב שהסיבה שאין בעה"ב מקפיד לעשות כן, היא מפני שאין משתמשים בה תדיר. ומשמע שאם כן משתמשים תדיר, אז כן עושים דלת תלויה ומותר, וזהו ממש כדברי הראב"ד. וכן כתב ה'''בית חדש''' (ד"ה ומ"ש שאין נכנסין) לחלוק על הב"י בזה, מפני שהשמיט דברי רש"י אלו שאין משתמשים בה תדיר. | ||
אמנם אפשר שהב"י למד שמ"מ עיקר הנקודה ברש"י היא מה שאין בעה"ב מקפיד לעשות דלת תלויה, ולכן אף בשאר מקומות שאינן מוקצה, הדין כן, וכן נראה דעת ה'''טורי זהב'''' (ג) בהבנת הבית יוסף, שהסכים עמו, וכן ביאר ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג), וגם העיר על דברי הב"ח שהב"י לא נעלמו ממנו דברי רש"י שאין משתמשים בה תדיר, שהרי העתיקם לעיל מיניה (ד"ה רחבה). | |||
[[קטגוריה:בונה וסותר]] | [[קטגוריה:בונה וסותר]] | ||