9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נעילת דלת בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 31: | שורה 31: | ||
ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיג ג) סתם דבריו וכתב שצריך שתהיה הדלת גבוהה מן הארץ, וכוונתו לכאורה כמו שכתב בבית יוסף שאפילו בכלשהו סגי. וכן כתב ה'''משנה ברורה''' (כז) כתב בפשיטות שאפילו גבוהים כמלוא נימא שרי, כיון שאינו נראה כבונה בנעילה זו, כיון שאינו נגרר. | ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיג ג) סתם דבריו וכתב שצריך שתהיה הדלת גבוהה מן הארץ, וכוונתו לכאורה כמו שכתב בבית יוסף שאפילו בכלשהו סגי. וכן כתב ה'''משנה ברורה''' (כז) כתב בפשיטות שאפילו גבוהים כמלוא נימא שרי, כיון שאינו נראה כבונה בנעילה זו, כיון שאינו נגרר. | ||
== | ==סתירה מסוגיית [[פקיקת חלון בשבת|פקק החלון]]== | ||
ה'''רי"ף''' (עירובין לג ב) העתיק את הגמרא כצורתה, ומבואר שסובר כן להלכה. | ה'''רי"ף''' (עירובין לג ב) העתיק את הגמרא כצורתה, ומבואר שסובר כן להלכה. | ||
<BR/>ה'''רז"ה''' במקום העיר על דבריו, שלכאורה ממה שהצריכה הברייתא שיהיה קשור ותלוי, הרי זה נגד מה שפסקה הגמרא לגבי [[פקיקת חלון בשבת|פקק החלון]] שאין צריך קשור ותלוי, ועל כרחך צריך לומר שהמשנה והברייתא כאן הם לא להלכה, ואין צורך לא בקשור ותלוי ולא בגבוהה מן הארץ, אלא רק שהתקינו לשם כך. אמנם בעל המאור הרגיש בקושיה שיש על דבריו, שאם כן למה לא תירצה הגמרא את הסתירה בין המשנה לברייתא בפשיטות, לומר שהברייתא היא כר' אליעזר שמצריך קשור ותלוי והמשנה כרבנן. על זה כתב בעל המאור תירוץ, שהברייתא בלאו הכי סותרת את עצמה שכתוב בה גם שהדלת נגררת וגם שהיא גבוהה מן הארץ, ולכן בכל מקרה היה צורך להעמיד אותה בשיש או בשהיה לה ציר, וכתירוצי אביי ורבא. | <BR/>ה'''רז"ה''' במקום העיר על דבריו, שלכאורה ממה שהצריכה הברייתא שיהיה קשור ותלוי, הרי זה נגד מה שפסקה הגמרא לגבי [[פקיקת חלון בשבת|פקק החלון]] שאין צריך קשור ותלוי, ועל כרחך צריך לומר שהמשנה והברייתא כאן הם לא להלכה, ואין צורך לא בקשור ותלוי ולא בגבוהה מן הארץ, אלא רק שהתקינו לשם כך. אמנם בעל המאור הרגיש בקושיה שיש על דבריו, שאם כן למה לא תירצה הגמרא את הסתירה בין המשנה לברייתא בפשיטות, לומר שהברייתא היא כר' אליעזר שמצריך קשור ותלוי והמשנה כרבנן. על זה כתב בעל המאור תירוץ, שהברייתא בלאו הכי סותרת את עצמה שכתוב בה גם שהדלת נגררת וגם שהיא גבוהה מן הארץ, ולכן בכל מקרה היה צורך להעמיד אותה בשיש או בשהיה לה ציר, וכתירוצי אביי ורבא. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
אבל ה'''רמב"ן''' במלחמות חלק עליו ותמה איך ייתכן לדחות סוגיה שלמה מן ההלכה בלא ראיה, וכתב שאם כדבריו שהמשנה אתיא כר' אליעזר, לא היה לה לגמרא להקשות סתירה מהברייתא למשנה, שהמשנה היא כר' אליעזר שסובר שצריך שתהיה גבוהה מן הארץ. אלא היה לגמרא להקשות על הברייתא עצמה דאתיא דלא כמאן, שר' אליעזר מצריך גבוהין מן הארץ, ור' יהודה לא מצריך תלוי כלל, ולר' יוסי שרי בכל מקרה כיון שתורת כלי עליהן. אלא סובר הרמב"ן שסוגיה זו אין לה ענין עם מחלוקת ר' אליעזר וחכמים גבי פקק החלון, שכאן יש דין כלי עליהם ואינם צריכים קשירה מצד זה, אלא כיון שרוצה לסתמן בקביעות בעינן הכירא שלא יהיה נראה כבונה, ולכן צריך שיהיה נראה כפתח מאחד מהתנאים, שיהיה קשור ותלוי או שיהיה לו היכר ציר או גבוה מן הארץ.<br /> | אבל ה'''רמב"ן''' במלחמות חלק עליו ותמה איך ייתכן לדחות סוגיה שלמה מן ההלכה בלא ראיה, וכתב שאם כדבריו שהמשנה אתיא כר' אליעזר, לא היה לה לגמרא להקשות סתירה מהברייתא למשנה, שהמשנה היא כר' אליעזר שסובר שצריך שתהיה גבוהה מן הארץ. אלא היה לגמרא להקשות על הברייתא עצמה דאתיא דלא כמאן, שר' אליעזר מצריך גבוהין מן הארץ, ור' יהודה לא מצריך תלוי כלל, ולר' יוסי שרי בכל מקרה כיון שתורת כלי עליהן. אלא סובר הרמב"ן שסוגיה זו אין לה ענין עם מחלוקת ר' אליעזר וחכמים גבי פקק החלון, שכאן יש דין כלי עליהם ואינם צריכים קשירה מצד זה, אלא כיון שרוצה לסתמן בקביעות בעינן הכירא שלא יהיה נראה כבונה, ולכן צריך שיהיה נראה כפתח מאחד מהתנאים, שיהיה קשור ותלוי או שיהיה לו היכר ציר או גבוה מן הארץ.<br /> | ||
גם ה'''ראב"ד''' (כתוב שם לג ב) דחה דברי הרז"ה, וכתב שודאי הסוגיה כאן היא לדברי הכל. אלא הטעם שבעינן קשור ותלוי או היכר אחר, הוא מפני שדלתות אלו אין רגילים בהם תדיר, ולכן יותר נראה כבונה וכסותם פרצתו בשבת. וכן כתב גם ב'''רא"ש''' בשמו ושיותר נראין דבריו מדברי הרז"ה, שדלת של מוקצה ופרצה הם תוספת אוהל קבע ולא עראי שהרי אינו עשוי לפתוח אלא לזמנים רחוקים. ובאמת אם היה הפתח קבוע ותדיר לכניסה ויציאה, מותר לנעול בו אף שאינו גבוה מן הארץ. | גם ה'''ראב"ד''' (כתוב שם לג ב) דחה דברי הרז"ה, וכתב שודאי הסוגיה כאן היא לדברי הכל. אלא הטעם שבעינן קשור ותלוי או היכר אחר, הוא מפני שדלתות אלו אין רגילים בהם תדיר, ולכן יותר נראה כבונה וכסותם פרצתו בשבת. וכן כתב גם ב'''רא"ש''' בשמו ושיותר נראין דבריו מדברי הרז"ה, שדלת של מוקצה ופרצה הם תוספת אוהל קבע ולא עראי שהרי אינו עשוי לפתוח אלא לזמנים רחוקים. ובאמת אם היה הפתח קבוע ותדיר לכניסה ויציאה, מותר לנעול בו אף שאינו גבוה מן הארץ. | ||
ה'''בית יוסף''' (שיג ד"ה ופתח העשוי) הביא דברי הרא"ש, והוסיף שמדברי '''רש"י''' (קג א ד"ה הדלת) לא נראה שסובר כהראב"ד והרא"ש בזה, שרש"י כתב שהסיבה שנקט התנא דלת שבמוקצה היא מפני שאין בעל הבית חושש לעשות לה דלת תלויה כראוי. ודייק הבית יוסף מדבריו שאם כן אפילו שאר דלתות שאין בעל הבית מקפיד לתלותן, הדין כן, אלא שנקט מוקצה משום אורחא דמילתא. | |||
<BR/>אמנם רש"י כתב שהסיבה שאין בעה"ב מקפיד לעשות כן, היא מפני שאין משתמשים בה תדיר. ומשמע שאם כן משתמשים תדיר, אז כן עושים דלת תלויה ומותר, וזהו ממש כדברי הראב"ד. ואפשר שהב"י למד שמ"מ עיקר הנקודה ברש"י היא מה שאין בעה"ב מקפיד לעשות דלת תלויה, ולכן אף בשאר מקומות שאינן מוקצה, הדין כן. | |||
[[קטגוריה:בונה וסותר]] | [[קטגוריה:בונה וסותר]] | ||