נטילת שכר עבור לימוד תורה
| משנה: | אבות ד ה |
| רמב"ם: | תלמוד תורה ג י |
| שולחן ערוך: | רמ"א יורה דעה רמו כא |
הסוגיה עוסקת בשאלה האם מותר לאדם להתפרנס או ליטול שכר על לימוד תורה
פירוש המשניות לרמב"ם
"רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם וכך היה הלל אומר ודישתמש בתגא חלף הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם" (אבות ד, ה)
הרמב"ם כותב בפתח דבריו שהוא יודע שדבריו "לא ימצאו חן בעיני רוב גדולי התורה, ואולי אף כולם" אך בכל זאת הרמב"ם בוחר להגיד את דבריו וכותב: אסור לאדם להנות בעולם הזה מהתורה ומי שעושה כך הכרית את נפשו מהעולם הבא ,ובדורנו אנשיים מתרשלים בדבר זה וקבעו שחובה על האדם לפרנס תלמידי חכמים ודבר זה טעות מוחלטת ואין לו מקור בתורתנו . ובנוסף לא ראינו בחז"ל מקור לכך שהם קבצו נדבות לישיבה או למרביצי תורה אלא כל אחד חי על ידי מעשה ידיו אחד העשיר ואחד העני ולא חס וחלילה שאנשי הדורם לא היו מתנדבים אלא אותו תלמיד חכם העני אסור לא לקחת מהציבור אלא היה מתפרנס מכוחות עצמו. והוא מביא ראיות לכך והם - 1.הלל הזקן היה חוטב עציים במקצועו וגם למד אצל שמעיה ואבטליון -(יומא לה ב)
2.חנניה בן דוסא שבת כל מעידה שכל העולם ניזון בזכותו היה מסתפק בקב חרובים מערב שבת עד ערב שבת ולא ביקש אוכל מאף אחד -(ברכות יז ב')
3.קרנא היה דיין באר"י והיה דולה מים וכשהיו באים לפניו בעלי הדינים היה אומר להם או שתביאו מישהו שידלה במקומו
או שתתנו לי שכר בטלה על זה שאני לא עובד -(כתובות קה א')
4.לא מצינו חכם עני שגער על אנשי דורו שלא מפרנסים אותו
כי הם ידעו שדבר זה אסור, וידע התלמיד חכם שאם היה לוקח היה זה חילול השם גדול
מפני שכך העם חושבים שהתורה היא כמו אחת מהמלאכות אשר צריך לפרנס וע"י יתבזה בעינהם
יש כאלו שיבוא ויטענו על ידי סיפורים או פסוקים ששם יראה שאולי יהיה מותר ליטול שכר על לימוד תורה
אך ראיות אלו אינם ראיות הם מדברים על בעלי מומים או תלמידי מבוגרים שאין להם דרך אחרת לחיות אלא על ידי לקיחת ממון ומאחר שרצון התורה שיחיו ולא שימותו
לכן הותר להם להתפרנס מהציבור
ראיות אלו הם 5א. הפסוק "הייתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה"(מקור הפסוק..)-התורה נמשלה לאונית סוחר וכבר היא תדאג לפרנסה" פסוק זה חל רק על תלמידי חכמים זקנים ובעלי מומים
אך לא על תלמידי חכמים שיכולים להתפרנס בכוחות עצמם ,גם בעלי מומים אם הם יכולים להתפרנס בכוחות עצמם חייבים להתפרנס בכוחות עצמם
ואת זה למדנו 5ב.מרב יוסף שהיה עיוור ולמרות זאת היה סבל של קורות והיה אומר "גדולה מלאכה שמחממת את בעליה"
זאת אומרת רב יוסף היה שמח בעבודתו ומסתפק בה ולא פשט יד לעזרה מן הציבור (גיטין סז ב')
6.יש אנשים שאומרים "הרוצה להנות ייהנה כאלישע ושלא להנות אל יהנה כשמואל הרמתי" דבר זה לא דומה בכלל ומי שאומר זאת מטעה את הציבור לא שמענו שאלישע
היה מקבל כסף מהציבור קל וחומר גובה כסף בשביל שיפרנסו אותו אלא היה אוכל ויושן אצל אנשים שיהיו מארחים אותו ולאחר מכן חוזר לעיסוקו.
לעומת זאת שמואל לא היה מתכבד אצל אנשים שהיו מארחים אותו ובשביל כך צינו חז"ל את מידתו של שמואל ,ששמואל אפילו שהיה בדרך היה יכול
בשעת הדחק להתארח בחר בכל זאת שלא להתארח .
7.מעשה בבעל כרם שתמיד היו גונבים לו ענבים מהכרם בתדירות והיה מצטער כל עונת הבצירה ולאחר זמן הבצירה היו אנשים באים
ואוספים את הצימוקים שהיו נשארים שהם היו הפקר ומותרים לכל ,יום אחד עבר ר' טרפון וישב וליקט מאותם צימוקים בעל הכרם חשב שזהו הגנב שהתנקל עליו כל השנה התגבר עליו
וקשר אותו בתוך שק , ר' טרפון הבין שהוא עומד להשליך אותו לנהר וישר צעק "אוי לך טרפון שזה הורגך" וכאשר בעל הכרם הבין שזה ר' טרפון שחרר אותו,ולאחר מעשה זה ר' טרפון היה מצטער
כל חיו על כך שהציל את עצמו על ידי כיתרה של תורה למרות שהיה עשיר ויכל להציע לו הרבה כסף (נדרים סב א')
8. בשנת בצורת רבי היה פותח את אוצרותיו והיה אומר שרק תלמידי חכמים שלמדו (גמרא,הגדה ,הלכה) שיגיעו עליו והוא יפרנס אותם יום אחד רבי יונתן בן עמרם
נכנס ואמר לו פרנסני ככלב וכעורב ומכאן אנו רואים כמה תלמידי חכמים היו נזהרים ולא היו משתמשים בכיתרה של תורה בשביל להנות בעלום הזה (בבא בתרא ח א')
בסוף דבריו הרמב"ם מזכיר שתלמידי חכמים יש זכיות והם -
1.מותר להם לתת מעות לאדם בשביל יעשה לו מסחר בהם וירוויח,אדם שעושה זאת יש לו זכות גדולה(ברכות לד ב')
2.שתלמיד חכם מוכר סחורה בשוק הציבור מחויב לקנות ממנו תחילה (ב"ב כב א')
3. הציבור צריך לשלם ארנונה ומיסים על הת"ח גם אם הת"ח עשיר (ב"ב ז ב')
רבנו יונה
אסור לאדם להינות מדברי תורה בעולם הזה מזכיר כמה ראיות שהרמב"ם מביא ומסביר אותם באופן שונה 1.מזכיר את המעשה עם ר' טרפון ומשם למד שאסור לאדם להשתמש בכיתרה של תורה בשביל להינצל אלא אם כן זו הדרך היחידה שיש לו 2. מזכיר את המעשה עם ר' יונתן בן עמרם ומשם למד שרק בשנת בצורת שאין דרך אחרת להתקיים הותר לת"ח ליטול ולמרות זאת ר' יונתן בן עמרם חשש ולא לקח 3. "הייתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה"-מסביר כדעת הרמב"ם רק בזקן שלא יכול לעבוד אך אם הוא בריא מחוייב להתפרנס מעצמו 4."המביא דורון לתלמידי חכמים מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב ביכורים"- דיברו שם רק על מתנות שרגילים בני אדם לשלוח (כתובות קה ב') 5."הרוצה להנות ייהנה כאלישע"-ר' יונה לומד מכאן שתלמידי חכמים פטורים ממיסים ומארנונה ואפילו במס גולגולת .