הבדלים בין גרסאות בדף "נטילת שכר עבור לימוד תורה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
נתנאל ישראלי (שיחה | תרומות) |
נתנאל ישראלי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
הסוגיה עוסקת בשאלה האם מותר לאדם להתפרנס או ליטול שכר על לימוד תורה | הסוגיה עוסקת בשאלה האם מותר לאדם להתפרנס או ליטול שכר על לימוד תורה | ||
==פירוש המשניות לרמב"ם== | ==פירוש המשניות לרמב"ם== | ||
"רבי ישמעאל בנו אומר הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד והלומד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות | "רבי ישמעאל בנו אומר הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד והלומד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות, | ||
רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם | רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם | ||
וכך היה הלל אומר ודישתמש בתגא חלף הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם" (אבות ד, ה) | וכך היה הלל אומר ודישתמש בתגא חלף הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם" (אבות ד, ה). | ||
הרמב"ם כותב בפתח דבריו שהוא יודע שדבריו "לא ימצאו חן בעיני רוב גדולי התורה, ואולי אף כולם" אך בכל זאת הרמב"ם בוחר להגיד את דבריו | הרמב"ם כותב בפתח דבריו שהוא יודע שדבריו "לא ימצאו חן בעיני רוב גדולי התורה, ואולי אף כולם" אך בכל זאת הרמב"ם בוחר להגיד את דבריו, | ||
וכותב: אסור לאדם ליהנות בעולם הזה מהתורה ומי שעושה כך הכרית את נפשו מהעולם הבא ,ולצערנו אנשים מתרשלים בדבר זה וקבעו שחובה על האדם לפרנס | וכותב: אסור לאדם ליהנות בעולם הזה מהתורה ומי שעושה כך הכרית את נפשו מהעולם הבא, ולצערנו אנשים מתרשלים בדבר זה וקבעו שחובה על האדם לפרנס | ||
תלמידי חכמים הנהגה זאת טעות מוחלטת ואין לה מקור בתורתנו. | תלמידי חכמים, הנהגה זאת טעות מוחלטת ואין לה מקור בתורתנו. | ||
ובנוסף לא ראינו מקור בחז"ל לכך שהם קבצו נדבות לישיבה או למרביצי תורה אלא כל אחד חי על ידי מעשה ידיו אחד העשיר ואחד העני | ובנוסף לא ראינו מקור בחז"ל לכך שהם קבצו נדבות לישיבה או למרביצי תורה, אלא כל אחד חי על ידי מעשה ידיו אחד העשיר ואחד העני. | ||
ולא | ולא שחס וחלילה אנשי דורם לא היו מתנדבים אלא אותו תלמיד חכם העני ידע שאסור לא לקחת מהציבור אלא היה מתפרנס מכוחות עצמו. | ||
הרמב"ם מביא כמה וכמה ראיות לכך - | הרמב"ם מביא כמה וכמה ראיות לכך - | ||
א.הלל הזקן היה חוטב עציים במקצועו וגם למד אצל שמעיה ואבטליון -(יומא לה ב) | א. הלל הזקן היה חוטב עציים במקצועו וגם למד אצל שמעיה ואבטליון -(יומא לה ב). | ||
ב.חנניה בן דוסא שבת | ב. חנניה בן דוסא שבת-קול מעידה עליו שכל העולם ניזון בזכותו, היה מסתפק בקב חרובים מערב שבת עד ערב שבת ולא ביקש מאף אחד שיפרנסו -(ברכות יז ב'). | ||
ג.קרנא היה דיין | ג. קרנא היה דיין בא"י והיה דולה מים, וכשהיו באים לפניו בעלי הדינים היה אומר להם או שיביאו מישהו שידלה במקומו | ||
או | או שיתנו לו שכר בטלה על זה שהוא לא עובד (כתובות קה א'). | ||
ד.לא מצינו מקור לתלמיד חכם עני שגער על אנשי דורו שלא מפרנסים אותו | ד. לא מצינו מקור לתלמיד חכם עני שגער על אנשי דורו שלא מפרנסים אותו. | ||
יש כאלו שיבוא ויטענו על ידי סיפורים או פסוקים ששם יראה שאולי יהיה מותר ליטול שכר על לימוד תורה | יש כאלו שיבוא ויטענו על ידי סיפורים או פסוקים ששם יראה שאולי יהיה מותר ליטול שכר על לימוד תורה, | ||
אך ראיות אלו אינם ראיות | אך ראיות אלו אינם ראיות מפני שהם מדברים על בעלי מומים או תלמידי חכמים מבוגרים שאין להם דרך אחרת לחיות אלא על ידי לקיחת ממון, ומאחר שרצון התורה שיחיו ולא שימותו | ||
לכן הותר להם להתפרנס מהציבור | לכן הותר להם להתפרנס מהציבור, וההוכחות הן: | ||
ה. הפסוק "הייתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה"(משלי לא יד')-התורה נמשלה לאונית סוחר | ה. הפסוק "הייתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה"(משלי לא יד')-התורה נמשלה לאונית סוחר, כלומר שהיא כבר תדאג לפרנסה. פסוק זה חל רק על תלמידי חכמים זקנים ובעלי מומים | ||
אך לא על תלמידי חכמים שיכולים להתפרנס בכוחות עצמם ,גם בעלי מומים אם הם יכולים להתפרנס בכוחות עצמם חייבים להתפרנס בכוחות עצמם | אך לא על תלמידי חכמים שיכולים להתפרנס בכוחות עצמם, גם בעלי מומים אם הם יכולים להתפרנס בכוחות עצמם חייבים להתפרנס בכוחות עצמם. | ||
ואת זה למדנו | ואת זה למדנו | ||