9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נטיית אוהל וסתירתו בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 21: | שורה 21: | ||
===חוזק=== | ===חוזק=== | ||
==גודל האוהל== | ==גודל האוהל== | ||
===טלית כפולה=== | |||
ה'''גמרא''' (שבת קלח א) מביאה דברי רמי בר יחזקאל, שטלית כפולה אסור מדרבנן לעשות בשבת, ואם עשה פטור. אמנם אם היה כרוך עליה חוט או משיחה מבעוד יום מותר. | |||
'''רש"י''' (ד"ה טלית) פירש שמדובר ששוטח טלית על ארבע יתדות ע"מ לישון תחתיה, באופן שראשי הטלית מתקפלין לכאן ולכאן ככתלים, להגן מפני החמה, וכן נראה מדברי ה'''תוספות''' (ד"ה כרך). אבל ה'''רי"ף''' (נו ב) מפרש שמדובר שהטלית כפולה לגמרי על גבי מוט, כך שאין בגגה טפח ולא בפחות מג' טפחים סמוך לגגה טפח, ולכן אינו חשוב אהל קבע אלא אוהל עראי ואסור מדרבנן. אמנם אם היו חוטין מאתמול ונטה אותם היום מותר לכתחילה. וכדבריו הם גם דברי ה'''רמב"ם''' (שבת כב כט). | |||
===כילת חתנים=== | ===כילת חתנים=== | ||
ה'''גמרא''' (שבת קלח א, עירובין קב א) מביאה דברי שמואל משום ר' חייא, שכילת חתנים מותר לנטותה ולפורקה בשבת. ומבואר ב'''רש"י''' (ד"ה כילת) שאין לה גג שטוח כשאר כילות, אלא פרוסה היא על קנה אחד ונופלת לכאן ולכאן וגגה משופע לשני צדדים. ומסייגת הגמרא ואומרת שההיתר הוא דווקא כאשר אין בגגה טפח או בפחות משלושה סמוך לגג טפח, אך אם השיפוע הוא מתון באופן שיש רוחב טפח בסמוך לגג תוך ג' טפחים, אסור. | ה'''גמרא''' (שבת קלח א, עירובין קב א) מביאה דברי שמואל משום ר' חייא, שכילת חתנים מותר לנטותה ולפורקה בשבת. ומבואר ב'''רש"י''' (ד"ה כילת) שאין לה גג שטוח כשאר כילות, אלא פרוסה היא על קנה אחד ונופלת לכאן ולכאן וגגה משופע לשני צדדים. ומסייגת הגמרא ואומרת שההיתר הוא דווקא כאשר אין בגגה טפח או בפחות משלושה סמוך לגג טפח, אך אם השיפוע הוא מתון באופן שיש רוחב טפח בסמוך לגג תוך ג' טפחים, אסור. | ||
<BR/>ולפנינו בגמרא ישנו סייג נוסף להיתר, שהוא דווקא כאשר אין טפח בשיפוע כולו, אבל אם יש טפח בשיפוע כולו, הרי שמחשיבים את הדופן כגג, לפי ששיפועי אהלים כאהלים דמו, ואסור. ומפרש '''רש"י''' (ד"ה ולא אמרן) שהכוונה שאין בשטח למטה ב' טפחים, דאל"ה אסור. אמנם ה'''רמב"ם''' (שבת כב ל) השמיט דבר זה, וכתב ה'''גר"א''' בגליון שלא היה לפניו בגמרא סייג זה. | <BR/>ולפנינו בגמרא ישנו סייג נוסף להיתר, שהוא דווקא כאשר אין טפח בשיפוע כולו, אבל אם יש טפח בשיפוע כולו, הרי שמחשיבים את הדופן כגג, לפי ששיפועי אהלים כאהלים דמו, ואסור. ומפרש '''רש"י''' (ד"ה ולא אמרן) שהכוונה שאין בשטח למטה ב' טפחים, דאל"ה אסור. אמנם ה'''רמב"ם''' (שבת כב ל) השמיט דבר זה, וכתב ה'''גר"א''' בגליון שלא היה לפניו בגמרא סייג זה. | ||
ה'''רי"ף''' (שבת נו ב) השמיט לגמרי על הסתייגות הגמרא להיתר, וכתב רק שכילת חתנים מותר לנטותה ולפרקה. וב'''ר"ן''' (ד"ה כילת) נתקשה אמאי השמיט הרי"ף את דברי הגמרא. וב'''בית יוסף''' (אורח חיים שטז ד"ה והרי"ף לא הביא) תירץ שהרי"ף סמך על דין אחר שהביא קודם לכן, לגבי [[טלית כפולה]] שאין בגגה טפח ולא בסמוך ג' טפחים לגגה טפח, ופטור אבל אסור.<BR/> | ה'''רי"ף''' (שבת נו ב) השמיט לגמרי על הסתייגות הגמרא להיתר, וכתב רק שכילת חתנים מותר לנטותה ולפרקה. וב'''ר"ן''' (ד"ה כילת) נתקשה אמאי השמיט הרי"ף את דברי הגמרא. וב'''בית יוסף''' (אורח חיים שטז ד"ה והרי"ף לא הביא) תירץ שהרי"ף סמך על דין אחר שהביא קודם לכן, לגבי [[#טלית כפולה]] שאין בגגה טפח ולא בסמוך ג' טפחים לגגה טפח, ופטור אבל אסור.<BR/> | ||
וב'''תוספות''' נתקשו מאד למה ראויה כילה זו אם אין בשיפועה טפח. אמנם '''רש"י''' שם כתב שאינה עשויה לישן תחתיה, אבל לא ביאר למה א"כ היא עשויה. ובעירובין כתב רש"י (קב ב ד"ה בשיפועה) שישנם כמה וכמה כילות קטנות סמוכות אחת לשניה, ויריעה אחת גדולה סביב המיטה לדפנות. וכעין זה תירצו גם '''תוספות''' (שבת קלח ב ד"ה שאין), אלא שכתבו שהוא דוחק. | |||
וכתב עוד הר"ן שם, שלשיטת הרי"ף והרמב"ם ההיתר הוא דווקא בכילת חתנים לפי שהיא מתוקנת לכך, אבל בשאר אהל עראי אסור, כמבואר לגבי [[#טלית כפולה|טלית]]. אך לשיטת רש"י אין ההיתר דווקא מפני שהיא כילת חתנים, אלא כל אהל שאין בו טפח בגגו או סמוך לגגו ג' טפחים, וכן אין בשיפועו טפח בכל צד מותר. | |||
===שטח האוהל=== | ===שטח האוהל=== | ||