הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 60: | שורה 60: | ||
דעת '''הרא"ש''' (חולין ח', כט-ל): | דעת '''הרא"ש''' (חולין ח', כט-ל): | ||
הביא '''הרא"ש''' בשם '''בעל התרומה''' שיש חילוק בין בישול לצלייה: בישול מותר, צלייה אסור. טעמו הוא שכיוון שבבישול יש נ"ט שלישי והוא המים, הותר הבישול (הבשר נותן טעם בסיר, הסיר במים, המים בדגים). אך בצלייה אין נ"ט שלישי לכן אסור. וכ"כ '''הטור, סמ"ג, וסמ"ק'''. | |||
המקרה שעליו דיברה '''הגמ'''' הוא שהדגים חמים והקערה קרה, או שהדגים קרים והקערה חמה, אין זה משנה מי החם ומי הקר. כי למרות שחולקים ([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%95_%D7%90 פסחים עו.]) האם תתאה גבר או עילאה גבר, לכו"ע יש מעבר טעם כדי קליפה (עובי קליפת המאכל, כ-2 מ"מ) מאחד לשני. ואע"פ כן לא מצאנו שהצריכו להוריד את הקליפה. וכ"כ '''התוס''''. (???) | |||
'''סמ"ג וסמ"ק''' מובאים '''בבי"ו''' (צ"ה, א) שדגים שעלו לקערה, מותר לאוכלם עם חלב אף אם שניהם חמים, גם הקערה וגם הדגים. | |||
ונלע"ד שההבדל בין בישול וצלייה לבין עליה (שאותה הגמ' התירה) הוא שבבישול וצלייה יש כלי על האש ממש ולכן מחמירים בו יותר, ומכיוון שבבישול יש נ"ט שלישי התירו הרא"ש ודיעמיה, אך בצלייה שאין את הנ"ט השלישי נאסרו הדגים בחלב. | ונלע"ד שההבדל בין בישול וצלייה לבין עליה (שאותה הגמ' התירה) הוא שבבישול וצלייה יש כלי על האש ממש ולכן מחמירים בו יותר, ומכיוון שבבישול יש נ"ט שלישי התירו הרא"ש ודיעמיה, אך בצלייה שאין את הנ"ט השלישי נאסרו הדגים בחלב. | ||