631
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:איתן ברוך/קריאת שמע מול ערווה/טור-בית יוסף"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משתמש:איתן ברוך/קריאת שמע מול ערווה/טור-בית יוסף (עריכה)
גרסה מ־22:23, 7 בדצמבר 2021
, 22:23, 7 בדצמבר 2021אין תקציר עריכה
| שורה 4: | שורה 4: | ||
היה ישן בטליתו ואינו יכול להוציא ראשו מפני הצינה חוצץ בטליתו <u>על צוארו</u> וקורא, אע"ג דלבו רואה את הערוה - קאמר ת"ק דשרי, '''וי"א''' <u>על לבו</u> - דקסברי לבו רואה את הערוה אסור '''ופסק רש"י כת"ק דלבו רואה את הערוה מותר, ר"י פסק כיש אומרים שאוסרים''' וכן פסק '''רב אלפס''' '''ורבינו חננאל.''' | היה ישן בטליתו ואינו יכול להוציא ראשו מפני הצינה חוצץ בטליתו <u>על צוארו</u> וקורא, אע"ג דלבו רואה את הערוה - קאמר ת"ק דשרי, '''וי"א''' <u>על לבו</u> - דקסברי לבו רואה את הערוה אסור '''ופסק רש"י כת"ק דלבו רואה את הערוה מותר, ר"י פסק כיש אומרים שאוסרים''' וכן פסק '''רב אלפס''' '''ורבינו חננאל.''' | ||
{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" | {| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" | ||
|+ | |+סיכום דעות | ||
! | !סברא | ||
!סוברים | !סוברים | ||
|- | |- | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
|ר"י, רב אלפס, רבינו חננאל | |ר"י, רב אלפס, רבינו חננאל | ||
|} | |} | ||
הילכך היה רוחץ במים צלולים אל יתכסה בהן ויקרא שלבו רואה את הערוה ואם הם עכורים ואין ריחן רע מותר וכן אם לבו רואה את ערות חבירו אסור | הילכך היה רוחץ במים צלולים - אל יתכסה בהן ויקרא, שלבו רואה את הערוה. ואם הם עכורים ואין ריחן רע מותר. | ||
וכן אם לבו רואה את ערות חבירו אסור. | |||
ושאר איבריו שרואין אותה - אפי' עקבו שמכוון כנגדה מותר, <u>אבל אם נוגעים בה אסור</u> בין אם נוגעים בערותו או בערות חבירו, {{ש}}'''לכן כתב הראב"ד כל איבריו שנוגעים בערוה''' אחד ידיו ואחד ירכותיו שהערוה שוכבת עליהם אסור לקרות קריאת שמע מפני שהוא מתחמם ומטריד, | |||
היתה טליתו חגורה לו על מתניו יכול לקרות קריאת שמע אף על פי שאסור להתפלל עד שיכסה לבו: | |||
===בית יוסף אורח חיים סימן עד=== | ===בית יוסף אורח חיים סימן עד=== | ||
| שורה 22: | שורה 28: | ||
א - | '''א - ב''' <u>'''היה ישן בטליתו ואינו יכול להוציא ראשו וכו''''</u>. פלוגתא דתנא קמא ויש אומרים בסוף פרק מי שמתו (כד:) וכתבו '''התוספות''' (כה: ד"ה והרי) '''והרא"ש''' (סי' לו) '''שה"ר שמעיה כתב בשם רש"י''' <u>דהלכה כתנא קמא</u> {{ש}}<u>ומיהו בסמוך משמע דאסור</u> וכן פסקו ה'''רי"ף''' (טו.) וה'''רמב"ם''' (ק"ש פ"ג הי"ז) <u>דאסור</u> וכן כתב ה'''רשב"א''' (כה: ד"ה היה ישן) בשם ה'''ראב"ד''' {{ציטוטון|ואע"פ שתמה עליו בסוף דבריו כתב כבר הורה זקן וראוי לחוש לדבריו}} עכ"ל '''וכיון שהרי"ף והרמב"ם ור"ח והתוספות והראב"ד והרא"ש <u>מסכימים לאסור כיש אומרים</u> פשיטא דהכי נקטינן''' וכתב הר'''א"ש''' (שם סוף הסי') {{ציטוטון|וכן היה נוהג ר"ת כשהיה רוחץ בחמין צלולין והיה רוצה לשתות מכסה בבגד ממטה ללבו כדי שלא יהא לבו רואה את הערוה}} וכתב ב'''תרומת הדשן''' סימן י' בשם אור זרוע (ח"א סי' קכח) {{ציטוטון|דדוקא בבגד אבל בידים לא הוי כיסויא}}*: | ||
ומ"ש הילכך היה רוחץ במים צלולים אל יתכסה בהם וכו'. שם אהא דתנן (כב:) ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא פריך בגמרא (כה:) והרי לבו רואה את הערוה ומשני במים עכורים שנו דדמו כארעא סמיכתא: | '''ומ"ש הילכך היה רוחץ במים צלולים אל יתכסה בהם וכו'.''' שם אהא דתנן (כב:) "ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא" פריך בגמרא (כה:) "והרי לבו רואה את הערוה?" ומשני "במים עכורים שנו דדמו כארעא סמיכתא": | ||
ומ"ש רבינו ואין ריחן רע. פשוט הוא ולא היה צריך לכתבו אלא מפני ששנינו באותה משנה ולא יתכסה במים הרעים ולא במי משרה כתבו: וכתב | ומ"ש רבינו "ואין ריחן רע". פשוט הוא ולא היה צריך לכתבו אלא מפני ששנינו באותה משנה ולא יתכסה במים הרעים ולא במי משרה כתבו: וכתב ה'''רשב"א''' (שם ד"ה והלא) והלא לבו רואה את הערוה? כלומר שהוא עם הערוה בתוך המים, אבל לעיניו רואות את הערוה ליכא למיחש דכיון שעיניו חוץ למים ומסתכל בחוץ - אינו רואה הערוה ואוקימנא בעכורין הראב"ד ז"ל עכ"ל, וכן כתב '''ה"ר יונה ז"ל''' (טז: ד"ה אבל צלולין) ומ"ש דלעיניו רואות את הערוה ליכא למיחש וכו' מבואר דהיינו לומר דכיון דאינו מסתכל בה אע"פ שהוא יכול לראותה מותר: | ||
'''ג''' וכתב '''ה"ר יונה''' (שם) בשם '''רבני צרפת''' <u>שאם האדם מחבק גופו בזרועותיו דיינינן ליה כהפסקה מבגד ומותר</u> ואפילו לפי מה שכתבתי בסמוך בשם אור זרוע ותרומת הדשן שאם מכסה לבו בידיו כדי שלא יהא רואה את הערוה לא חשיב כיסוי אפשר דמודו בהא דשאני כיסוי ביד דכיון דלב ויד חד גופא אינון אין הגוף יכול לכסות את עצמו, אבל לענין הפסק אפשר דמפסיק אע"ג דחד גופא אינון: | |||
'''ד''' כתב ב'''ארחות חיים''' נראה שהנשים יכולות לברך ולהתפלל כשהן לבושות החלוק אף ע"פ שאינן מפסיקות למטה מן החזה לפי שערותן למטה מאד ואין לבן רואה את הערוה ולא בעינן טוחות בקרקע אלא כשהן ערומות כדי שתתכסה ערותן עכ"ל: | |||
וכן אם לבו רואה את ערות חבירו אסור: | וכן אם לבו רואה את ערות חבירו אסור: | ||
'''ה''' '''ושאר איבריו שרואים אותה אפילו עקבו וכו''''. בסוף פרק מי שמתו (כה:) איפליגו אמוראי בעקבו נוגע או רואה את הערוה ואסיקנא והלכתא נוגע אסור רואה מותר וכתבו התוספות (ד"ה והלכתא) וטעמא דגזרינן נוגע עקבו שמא יגע בידו וכתבו ה"ר יונה (טז: ד"ה והלכתא) והרא"ש (סי' נ) והוא הדין לכל האיברים הנוגעים בערוה והא דנקט עקבו מפני שהעקב עומד כנגד הערוה וכ"כ בארחות חיים (הל' ק"ש אות לז) בשם הראב"ד והוא הדין לשאר האברים אפילו יריכותיו שהערוה שוכבת עליהם צריך להפסיקן בבגד או להרחיבן שלא יגעו בערוה כשאינו לובש מכנסים עכ"ל ומשמע לי דלא מיקרי ערוה לענין זה אלא הגיד עצמו דאי נגע בידיו אתי לידי הרהור ומפני הידים גזרו בשאר אברים אע"ג דלא אתי בנגיעתן לידי הרהור אבל בנגיעה דכיס לית לן בה דאפילו אי הוה נגע ביה בידיו לא אתי לידי הרהור: וכתב רבינו ירוחם (נ"ג ח"ד כה ע"ג) דהוא הדין להתפלל בעינן שלא יהיו איבריו נוגעים בערוה: | |||
ומ"ש אם נוגע בערות חבירו אסור. יש ללמוד כן במכל שכן מדין שנים שהיו ישנים בטלית אחד (כד.) לא יחזיר זה פניו לכאן ויקרא וזה פניו לכאן ויקרא אלא אם כן היתה טלית מפסקת ביניהם: | ומ"ש אם נוגע בערות חבירו אסור. יש ללמוד כן במכל שכן מדין שנים שהיו ישנים בטלית אחד (כד.) לא יחזיר זה פניו לכאן ויקרא וזה פניו לכאן ויקרא אלא אם כן היתה טלית מפסקת ביניהם: | ||