9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצב הגוף בתפילת עמידה"
אין תקציר עריכה
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ה'''טור''' (אורח חיים צה) ציטט את הירושלמי ולא כתב נפקא מינה ביניהם, והסביר ה'''בית יוסף''' (ד"ה ומ"ש רבינו ירושלמי) שסובר הוא שגם לפי הבבלי ייתכן לפרש שלא בעינן רגל ישרה אלא גם עקב בצד גודל נחשב שרגליו מכוונים. | ה'''טור''' (אורח חיים צה) ציטט את הירושלמי ולא כתב נפקא מינה ביניהם, והסביר ה'''בית יוסף''' (ד"ה ומ"ש רבינו ירושלמי) שסובר הוא שגם לפי הבבלי ייתכן לפרש שלא בעינן רגל ישרה אלא גם עקב בצד גודל נחשב שרגליו מכוונים. | ||
<BR/>וה'''בית חדש''' (א) כתב שהטור הביא דין זה כדי לומר שאמנם לכתחילה צריך רגל ישרה, אך אם לא כיוון רגליו אלא ככהנים דהיינו עקב בצד גודל, גם כן יצא. | |||
<BR/>ובפירוש שני כתב הב"ח שהטור הביא פירוש ככהנים כדי לאפוקי מפירוש זה, כלומר שלא נטעה לחשוב שגם כמלאכים הוא עקב בצד גודל, לכן כותב שדווקא כהנים הוא כן, אבל מלאכים הוא רגל ישרה. וכתב שכן עיקר ודלא כבית יוסף. | |||
== טעם הדין == | == טעם הדין == | ||
כתב '''מהר"י אבוהב''' {{מקור}} שטעם לדין זה, הוא כדי להראות שנסתלקה ממנו התנועה לברוח, ואין לו שום חפץ מלבעדי יי יתברך. וב'''בית יוסף''' (צה ד"ה והטעם) כתב שכיוון שעומד לדבר עם השכינה, צריך לסלק כל מחשבות גופו מלבו, ולדמות לעצמו כאילו הוא מלאך משרת. | כתב '''מהר"י אבוהב''' {{מקור}} שטעם לדין זה, הוא כדי להראות שנסתלקה ממנו התנועה לברוח, ואין לו שום חפץ מלבעדי יי יתברך. וב'''בית יוסף''' (צה ד"ה והטעם) כתב שכיוון שעומד לדבר עם השכינה, צריך לסלק כל מחשבות גופו מלבו, ולדמות לעצמו כאילו הוא מלאך משרת. | ||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
== האם דין זה הוא לעיכובא == | == האם דין זה הוא לעיכובא == | ||
== כיוון הרגלים באמירת קדושה == | |||
כתב ה'''תרומת הדשן''' (כח) דשפיר יש ליחיד לכוון רגליו בשעת אמירת קדושה על שליח הציבור, לפי שמקדישים את ה' כמו המלאכים, יש להידמות להם כפי היכולת. הביאו ה'''בית יוסף''' (ד"ה וכתב תרומת הדשן). | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||