הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת צידה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(חידוד ההגדרות) |
(פירוט הגמרות) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
#נתכוון לצוד לצורך | #נתכוון לצוד לצורך | ||
#חיה לא מבוייתת (שלא חוזרת לכלוב - "אין באין לכלובן לערב" ולא מאכיל אותה "אין מזונותן עליך") | #חיה לא מבוייתת (שלא חוזרת לכלוב - "אין באין לכלובן לערב" ולא מאכיל אותה "אין מזונותן עליך") | ||
#צד כדרכו (שלא יהיה מקרה כמו לדוגמה שניים שצדים במלאכה שיכול אחד) | |||
==גמרות== | ==גמרות== | ||
=== '''מסכת שבת ק"ו, א, "משנה" - קו, ב, משנה "צבי שנכנס" לא כולל''' === | |||
הגמרא דנה בדעת רשב"ג - שאומר שהכלל הוא שאם מחוסר צידה - פטור. לא מחוסר צידה - חייב. | |||
הגמרא מוסיפה שאם מדובר בצבי סומא וישן - חייב. (כי מסוגל היה לברוח) ואם מדובר בחיגר, זקן וחולה - פטור. (כי אינו יכול לברוח) | |||
בנוסף הגמרא מוסיפה ש"וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כׇּל שֶׁבְּמִינוֹ נִיצּוֹד — חַיָּיב, וְכֹל שֶׁאֵין בְּמִינוֹ נִיצּוֹד — פָּטוּר." | |||
=== מסכת שבת ק"ו, ב, "משנה צבי שנכנס" - קז, א, סוף הפרק === | |||
=== '''ביצה כג, ב "משנה אין צדין" - כד, א, "משנה מצודות" לא כולל.''' === | |||
נתמקד בדיון על אווזין תרנגולין ויוני הרדיסאות, | |||
הגמרא דנה בדברי רב יוסף אמר רב יהודה שאומר שהכלל של צידה הוא מה שאומרים עליו "הבא מצודה ונצודנו", ותוהה אם כן מדוע פטור על אווזין ותרנגולין ויוני הרדיסאות, הרי גם הם אומרים את זה? | |||
עונה רבה בר רב הונא שההבדל הוא שאלו מגיעים לכלובן בערב (כלומר, מבוייתין) ולכן גם עליהם פטור. | |||
הגמרא מקשה והרי הצד יוני שובך ויוני עלייה וצפרים שקננו בטפיחין בבירות חייב - וגם הם חוזרים לכלובן בערב? מתרץ '''רבה בר רב הונא''' שבשביל שיחשבו "מבוייתין" צריך גם שיחזרו לכלובן בערב '''וגם''' שיהיו מזונתן עליך (שאתה אחראי להביא להם אוכל) - ורק במקרה כזה אם יצוד אותם יהיה חייב. | |||
'''רב מרי''' מתרץ תירוץ אחר - שהם יכולים לברוח והם לא יכולים לברוח. | |||